ב"ה

התוועדות - עם הרב שמואל רסקין

פתק בסלק
הדרך המתוחכמת של בעל התניא לשגר אות חיים מתוך הכלא, והמסר עבורנו
קום מהספה
חנוכה – אל תחמיצו את התאריך הזה, כי זה כרטיס יציאה מהעצב שחבל לפספס
אהבת ישראל ללא גבול
שלוש פעמים נזקק ר' לייב לתמיכת הרבי מקוברין כדי להתמודד עם הסגת הגבול שערערה את היציבות הכלכלית שלו. סיפור מופת שמדבר בעד עצמו
פגישה מעולם אחר
העדפת הקבורה של יוסף הצדיק נושאת מסר מרגש גם אחרי אלפי שנים, ומעניקה לנו תקווה וכוח להתמודדות עם הגלות
אוי, זה בְּרוֹך!
כשהמצב לא נורמלי, הוא לא נורמלי, ואין טעם לנסות לייפות או להרים ידיים ולהיכנע במקום להרים ידיים
רק לא להיות צפרדע
למה המצרים נענשו בצפרדעים מקרקרות, ומה לימד החסיד במפגשים הסודיים
די, אני לא צינור!
שולטים בך, מהנדסים את התודעה שלך, משתמשים בך, ואתה בכלל לא מודע. ולא, זה איננו דיון על קונספירציות אלא על החיים של כולנו
הרבי, השוטר והחוק
מדוע הרב חיפש סמים, למה אסור לרצוח, ולמי יש סמכות לשנות חוקים?
מי פה בעל הבית?
שעה שלמה עמד היהודי על ספו של הבית המואר והחמים וקופא מקור. האם הצדיק מתעלם ממנו בכוונה?!
החטא ושכרו
מה היה קורה אילו אדם הראשון לא היה מתפתה, לא אוכל מעץ הדעת, לא נענש ומגורש מגן עדן, ולא מת לעולם? ובכן, היה משעמם
למלא פקודות, אבל מכל הלב
וכך התייצבו בפתח ביתו של זלמן שלושה חסידים. שניים אחזו בו בכל כוחם, והשלישי קירב את הכוס לפיו של זלמן...
שים על השתק
ישבו החסידים ושתקו, שתקה גם המלכה אסתר, שתק אהרון הכוהן וגם הדגים בים שותקים. מה השתיקה מגלה?
לצחצח מטבעות
מטבעות נוצצות, הכוונה תעסוקתית, וסיפור שאינו זקוק לפרשנות
אל תלכלך לי את הספה!
סיפור משעשע על חסיד עם בוץ בנעליים ואיש מכובד שרוכב על מטאטא בחוצות העיר, הופך למסר נוקב
לציית, מייד ותמיד
פונדקאי מבוגר שיכול ללמד אותנו שיעור בציות ללא תנאי
פיני 1 ופיני 2
כאשר החסיד והקומוניסט־חסיד־לשעבר נפגשו, הביט פיני 1 בעיניו של פיני 2 ושאל אותו "איך זה קרה לך, איך?!"
החסיד 'ברח'!
אם לא נתערב, ההתעוררות הרוחנית עלולה לחלוף בלי להשאיר עקבות
החלק שלו
על החסיד שנרעד בשארית כוחותיו כששמע את המאמר הראשון ששמע מפי הרבי. ומה החלק "שלך" בתורה?
משקפיים של נפש
על החוטב שלא ניסה "ליישר" את הזרדים, למה אהבת ישראל היא כל התורה כולה, ומה ענה רבי שניאור זלמן כשנשאל האם אהבת ה' עדיפה על אהבת ישראל?
עמל תורה
"לעמול בתורה" פירושו לשבת על יד שולחן עם ספר פתוח ולנסות להבין מה נאמר בו. להזיע קצת. לטפס אל התורה.
איציק
אשתו של איציק 'הבריא' הביטה בהם בחשש ובהסתייגות. היא ידעה שבעלה לא יוכל גם לארח אותם כראוי וכיאות למעמדם. זאת בנוסף לבושה שתלמידי חכמים אלו יראו כיצד הוא מתנהג, איציק הבריא שלה, לא נעים...
בלי אגו, בלי אינטרסים
בעל השמחה קלט בזווית עיניו את רבי דוד לייב מסתובב בין האורחים ומקבץ מעות. הוא ניגש אליו, ובקול שאינו משתמע לשתי פנים דרש: עזוב את המקום!..
רק באהבה!
רבי מענדל נותר שלֵו, ובחיוך גדול ובמבטא אשכנזי ישן אמר לאיש, "אבל אני אוהב אותך!"
התפקיד: להרים
ראיתי את הדלת נפתחת, המכתב צונח לארץ, המזכיר הרב חדקוב פוסע החוצה ויוצא מבלי לשים לב. אבל הרבי דווקא מבחין במעטפה, מתכופף ומרים את המכתב מהרצפה...
השוטה שפחד מהשוט
"אל תהיה שוטה... נשֵׁק את השוט, קבל את הכול באהבה, ואבא ייתן לך סוכריה".
האקדח מונח על השולחן
גם עובד האלילים המודרני חי בתוך טירוף מערכות. יש את אל החברה ואת אל הפרנסה, אל ה'מה יגידו' ואל הבריאות. האלים לא מתו, הם רק החליפו שמות.
השעון של ה'חוזה'
אין לי ממש מה לתת לך, ומשום כך החלטתי להיפרד מאחד החפצים היקרים ביותר הקיימים ברשותי, ולהעניק לך אותו כתשורה...
שְׁמֶרְקֶה בעיר הגדולה
נכון - חשב שְׁמֶרְקֶה - בכל רגע הופך החמין לטוב ומשובח יותר, אבל כמה אפשר כבר להמתין?!
סוף-סוף תחזור הביתה
כשהגיע חיימקה אל הרבי, כבר ידעו כל תושבי העיר כיצד הוא הגיע. ובאמת זה היה מחזה חריג: נער יהודי רוכב על סוס…
מעשה בחייט אדם
פעם, בארץ אירופית רחוקה, היֹה היָה חייט. וחייטנו – פרא־אדם היה...
מה מבקש חייל
"אהה, אדון עולם, מה עוד מבקשים הם, עמך בית ישראל? – נחת מהילדים, שלום בית, נקודות של אור בחיי היומיום, אבל אנו, אדון כל, אבל אנו אסורים לישא אישה על פי החוק. אין לנו צורך בנחת מילדים..."
בדמייך חיי!
הרבי פנה אל הבחור ושאל: "כמה שנים עברו מאז ברית המילה שלך?", "עשרים ואחת וחצי שנה" השיב הבחור. "אם עבר כל כך הרבה זמן" אמר הרבי "צריכים לחשוב על פעם נוספת..."
החסיד שלא הצליח לומר וידוי
הציץ רבי אברהם חיים בסידור, עיווה את פניו ואמר: "כעת? כעת לדבר על חטאים ועוונות? מוטב לדבר על גדלות השם"...
שליחות מרוקנית
"לייבל, מדברים שאחרי החתונה אתם נוסעים למרוקו. מה קרה לכם? זוג צעיר, בלי פרנסה, בין ערבים אפריקנים. אני ידיד של המשפחה שלך, מה קרה לך?!"...
החסיד שבחר בעבודת כפיים
"לא!" הוא אמר בקול שקט אך החלטי, "מקומי על מסילת הרכבת ובתוואי סלילת הכבישים. רצוני לעבוד בכל כוחי בעבודת כפיים. כך הראש נשאר חופשי ופנוי לחשוב דברי תורה..."