כל אחד מבניו הקדושים של הצמח צדק התאפיין במידה מיוחדת שבה התבלט במיוחד. אחת ממידותיו הבולטות של רבי ישראל נח, לימים האדמו"ר המַהַרִי"ן מנְיֶּזִ'ין, זו הגאונות בתורה. אומרים שהיה שותף פעיל בכתיבת תשובותיו ההלכתיות של אביו הגדול (נתפרסמו בשאלות-ותשובות 'צמח-צדק').
לפני הסתלקות אביו ועלייתו על כס אדמו"רות חב"ד-ניֶז'ין, שלח ידיו בעסקים, לצד עיסוקו כמורה הוראה ודיין. את כספיו השקיע בשותפות עם חסיד ידיד, והשניים היו מתחלקים ברווחים.
יום אחד התגלע ויכוח בין השותפים. סכום כסף מסוים עמד בספק וכל צד טען כי הכסף מגיע לו. ואז הציע מהרי"ן בטבעיות לגשת לדין תורה ולברר את העניין. אלא שהידיד לא היה מוכן לכך כלל ועיקר: "יעבור עליי מה, אני לא אקח את בנו של הרבי לדין תורה! מוכן אני לוותר על הכסף, ובלבד שלא להיחשב כתובע או נתבע לצידו של בן הרבי!".
פתרון יצירתי
מהרי"ן לא הסכים בשום פנים ואופן לוויתורו של הידיד, וטען לעומתו – "אני לא אסכים בשום צד שבעולם, שעובדת היותי בן הרבי תקנה לי זכויות שאינני ראוי להן. הממון מוטל בספק, והראוי הוא לברר את הדברים בדין תורה כדת וכדין!".
השותף לא ויתר – הוא לא מוכן ללכת לדין תורה. גם מהרי"ן לא ויתר – הוא לא מוכן לוויתורו של השותף.
לפתע נצנץ רעיון במוחו של השותף והוא הציע למהרי"ן את ההצעה המעניינת הבאה: "אולי יסכים כבודו שניגש לדין תורה בבוררות אצל – מהרי"ן בן הרבי! הרי כבודו בעצמו דיין מומחה לרבים הוא, ומוכן אני לקבל כל פסק שתפסוק בשבתך כבורר".
מהרי"ן חשב על הרעיון ולבסוף השיב בחיוב.
נכנס מהרי"ן לחדר לימודיו, סגר את הדלת והסתגר עם ספרי ההלכה שעות ארוכות. אחרי כמה וכמה שעות יצא ובישר לידידו: "זכית בדין, הצדק איתך!".
ומהרי"ן הוסיף: "דע לך כי אין דין זה קשה כל כך. למעשה אלו הלכות פשוטות וברורות. הסתגרתי בחדר שעות ארוכות על מנת 'להוציא את עצמי מהתמונה'. זו הייתה משימה קשה וארוכה. אך ברגע שבו הצלחתי ברוך השם לצאת מבחינה נפשית מהמקום שלי בסיפור – באותו הרגע נראתה לי הפרשה באופן שונה ודין התורה היה פשוט וברור".
מישהו מחוץ לתמונה
אין זה פשוט כל כך להוציא את עצמך מהתמונה. אנחנו מלאים בעצמנו, משוחדים בשוחד שאין חזק ממנו: אהבה עצמית. לכן, אנשים פשוטים כמונו כנראה שלרוב אינם מסוגלים בכלל לקבל מבט חיצוני, בלתי תלוי ואובייקטיבי על סיטואציות.
המשמעות הראשונה של זה היא ההכרח בחבר טוב. חבר שלא רק אומר מילים יפות ומחמיא בלי הרף, אלא חבר שיודע לשים מראה ולומר 'הגזמת'. חבר שמסוגל לתפוס אותך בצד ולתת לך להבין בדיוק מי אתה ומה אתה. חבר נקי, בלי מעורבות של אינטרסים, שאתה יודע שהוא רואה את התמונה באופן אמיתי כפי שהיא. על חבר כזה אמרו חכמינו בפרקי אבות "וקנה לך חבר". בחבר כזה כדאי להשקיע. וכדאי כמובן לשבת איתו ל'התוועדות חברים'.
המשמעות השנייה מופיעה באותה המשנה: "עשה לך רב". הרבי מליובאוויטש ביקש מהחסידים "בקשה נפשית", שכל אחד ימנה לעצמו 'רב'. דמות שהוא מעריך כיהודי ירא-שמיים, שעיקר כוחו נובע מעצם העובדה שהוא לא אתה. הוא לא מוכרח להיות החכם הכי גדול, וגם לא הצדיק המושלם. הוא צריך להיות מישהו שאתה סומך עליו, מאמין בטוהר כוונותיו, ובעיקר – זמין ונגיש אליך.
אל היהודי ה'אחר' הזה יש לגשת, להסיר את מסווה הבושה, ולבקש ממנו להיות ה'רב'. להיות מי שיקבע כמה שעות עליך ללמוד, והאם עבודה מסוימת מתאימה לך מבחינת רצון ה'. האם ראוי לך להסתפק בכשרות כזו או אחרת? וכך על זו הדרך. את הנחיותיו יש לבצע, כי קיבלת אותו כ'רב'.
הרב איננו פסיכולוג, לא נמסרו בידיו תעלומות הנפש. מה לעשות, אתה או את עדיין לא 'מהרי"ן', ולא מסוגלים לדעת האם ההחלטה להוסיף שעת לימוד יומית היא אכן התמסרות לרצון השם, או בריחה ממטלות הבית...
הוסיפו תגובה