המשפיע רבי יואל כהן זצ"ל היה איש שכלתני ומעמיק. עולמו הרוחני היה רצוף רעיונות נשגבים, הסברים עדינים ומסורות חסידיות בעלות ניחוח חריף ודק. היינו יושבים סביבו, מאזינים בקשב רב לשטף סיפוריו, שכל אחד מהם ביטא השקפת עולם בריאה ורוח של התמסרות לערכי החסידות.

נדיר היה לשמוע ממנו דברי מוסר פשוטים בסגנון של 'סור מרע'. הוא היה כה מרומם מכך, עד שהתקשה אפילו לדבר על נושאים כאלו. הרבי עצמו העיד עליו פעם בהתוועדות חסידית כי "אפילו היצר הרע שלו רוחני".

לכן הופתעתי מאוד, כתלמיד, לשמוע ממנו את הסיפור הבא שוב ושוב. יש בי תחושה שהוא לא סיפר זאת סתם. אולי, ואני אומר זאת בזהירות, הוא קיבל הוראה לספר זאת – כמובן ממי שממנו היה רגיל לקבל הוראות (הרבי). זו רק השערה, אבל גם אם היא אינה נכונה, זהו סיפור שחובה לספר.

חלום של חלום

וכך סיפר לנו רבי יואל:

"פעם הרבי מסר בידיי תפקיד מיוחד. הוא נתן לי שם של תלמיד בישיבה וביקש שאשמור איתו על קשר קרוב – ללמוד איתו, לשוחח איתו ולשהות במחיצתו. והדגיש שאותו תלמיד לא יידע שהקרבה הזו מגיעה מהרבי עצמו" (רבי יואל היה מקרב אליו תלמידים רבים, כך שהדבר לא עורר כל חשד).

"מזמן לזמן היה הרבי מתעניין בשלומו של אותו תלמיד, ואני הייתי צריך לדווח לו.

"באחת הפעמים, כששאל אותי הרבי על מצבו של התלמיד, סיפרתי ששמעתי ממנו דיבורים שיש בהם צד של כפירה.

"הרבי השיב מייד: 'אני מכיר אותו. הוא לא שייך לזה. כנראה, בלילה לפני שנרדם, הוא קרא איזה ספר או עיתון, ומשם הגיעו הדיבורים הללו'".

רבי יואל היה מסיק מכאן לקח עמוק: יש משמעות עצומה לתוכן שקוראים לפני השינה. הוא מלווה אותנו במשך כל הלילה, וגם אם איננו שייכים למקומות מסוימים, עלינו לבחור בקפידה את מקורות ההזנה הרוחניים שלנו – שיהיו נקיים, בריאים ומעוררי אמונה בקב"ה.

אריה או כלב

בתקופה שאחרי הסתלקות הרבי הריי"צ, כאשר סירב הרבי לקבל על עצמו את עול הנהגת חסידות חב"ד, ניגש אל הרבי אחד החסידים וסיפר כי חלם בלילה, שהרבי הריי"צ בא אליו בחלומו ודרש בפניו פסוק, שממנו היה משמע כי הרבי צריך לקחת את עול ההנהגה.

הרבי הגיב: "חלומות... תלוי מה עשו קודם השינה... אם הלכו לישון תוך כדי קריאת עיתון – החלום שווה כמו העיתון...".

וחסידים היו אומרים בחריפות, כי ההלכה הראשונה בשולחן ערוך היא "יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו" – וכיצד יקום אדם כארי אם הלך לישון ככלב?!

הרגעים שקודם השינה, מוכרחים להיות מוקדשים למחשבה בענייני תורה, ורק כך זוכים לקום כארי ולפתוח יום חדש כראוי.