"בעיה חמורה מפריעה לי בעבודת הבורא", בכה יהודי בחדרו של המגיד הגדול ממזריץ', מנהיג תנועת החסידות בדור השני. "מחשבות משתלטות על המוח שלי ומפריעות לי להתפלל, ללמוד, לעסוק במלאכתי לשם שמיים. מה הפתרון, כיצד יכול יהודי לשלוט על מחשבותיו?!".

"סע לז'יטומיר, שם גר תלמידי החשוב רבי זאב, אצלו תקבל תשובה לשאלתך!", השיב ה'מגיד'.

תמיהה מאחורי הדלת

הימים היו ימי חורף. קילומטרים רבים הלך ברגליו, כשהוא מתבוסס בבוץ ובשלג. פה ושם נעזר ב'טרמפים' מזדמנים של יהודים טובים, שהסכימו לקחתו עימם. מדי פעם עצר באיזו אכסניה יהודית להיטיב את ליבו במשקה חם ומעט אוכל, והמשיך בדרכו, לקבל תשובה: כיצד לשלוט במחשבות.

והנה סוף סוף עמדו רגליו בז'יטומיר. הוא זיהה את הבית המואר למרות השעה המאוחרת כביתו של הצדיק רבי זאב, תלמידו של המגיד הגדול, ותקווה בליבו: סוף סוף לפוש מעמל הדרך ליהנות מארוחה קלה וממנוחה.

הוא נעמד בפתח הבית ודפק, אך אין קול ואין עונה. הציץ מבעד לחלון, והנה הוא רואה את רבי זאב יושב ולומד וכאילו איננו שומע דבר. נקש שוב ושוב, אך לשווא. לבסוף החל להלום בדלת בחוזקה ההתעלמות נמשכה. שעה שלמה עמד היהודי על ספו של הבית המואר והחמים וקופא מקור. האם הצדיק מתעלם ממנו בכוונה?

סוף סוף נפתחה הדלת. "ברוך הבא בשם השם!" קיבלו בשמחה רבי זאב, "שב מול התנור, הנה המרק כבר חם, שפתתי אותו בדפיקה הראשונה שלך!".

"מה? שמעת את הדפיקות ולא פתחת? מדוע?!", שאל היהודי ההמום.

"ביקשתי ללמד אותך" אמר רבי זאב, "שלכל בית יש בעל בית, ובעל בית פירושו: אדם שמחליט מי ייכנס ומתי ייכנס! שומע אתה יהודי, היה בעל בית על עצמך, וקבע מי נכנס ומתי נכנס!".

ככה החלטתי!

מאתיים וחמישים שנה עברו מאז אותו אירוע, ונראה שהמצוקה האנושית הזו רק מתעצמת. מי בעל הבית על הבית שלי? ולא, זה לא הבנק שנתן את המשכנתא. מי קובע מה התכנים שנכנסים הביתה, מה סגנון הדיבורים שנשמעים בבית? מה מתרחש בשיחות הסלון? וסעודת השבת, וארוחת הערב?

בפרשתנו מבקש בורא העולם: "ועשו לי מקדש, ושכנתי בתוכם". בנו לי בית, אַפשרו לי להיות בעל־בית בעולם שלכם. חכמינו דייקו בפסוק ולמדו, כי אין הכוונה רק לבית המקדש שבירושלים. "בתוכם" משמעו בתוך כל בית ובית. בתוך הלב והמוח של כל אדם יהודי.

בהמשך, הפרשה מפרטת איך לבנות בית לבורא. השלד עשוי מ"עצי שיטים". "שיטים" מלשון "שטות". עצי הבית, הקירות, חייבים להיות עשויים מחומר "שטותי". כלומר, מתוך ערכים שאינם תלויים בהבנה. הבית של ה' נבנה מתוך עקרונות קשיחים, חוקים ברורים ויציבים, שאינם זזים ממקומם. ככה זה, כי ככה זה.

אם הבית שלנו, יבנה על יסודות של "שטות של קדושה", על שמירה מדוקדקת של מצוות, אם נהיה בו בעלי בית אמיתיים – נזכה לנוכחותו של מלך מלכי המלכים, שיבוא גם הוא לגור איתנו.