רבי מנחם המאירי הוא אחד מחכמי ישראל המובהקים שפעלו בימי-הביניים והמפורסם מבין חכמי פרובנס במאות ה- 13 וה- 14. מבחינת ההיקף הנרחב והמגוון של יצירתו אפשר לראותו כגדול חכמי פרובנס שפעלו באותה עת
חכם חשוב זה הרי הוא הרלב"ג, ר' לוי בן גרשום, שהיה הוגה רב צדדי ודמות מרתקת ומיוחדת במינה בין חכמי המחשבה היהודית בימי הביניים ואחד ההוגים המקוריים ביותר
רבנו נסים (הר"ן) בן רבי ראובן גרונדי, היה גדול חכמי התורה בספרד באמצע המאה ה-14. אישיותו המרוממת, גדלותו העצומה בתורה, מחשבתו הסדורה וההגיונית, ותלמידיו המובהקים הגדולים, האריות הגדולות שבחבורה, הפכו אותו לממשיכם המובהק של רבינו יונה מגירונדי, הרמב"ן והרשב"א
בפרק זה נעמוד על דמותו של רבי חסדאי, שהיה לא רק מנהיג יהודי דגול ומסור, ולא רק גאון הלכה, לא רק דיין ולא רק פולמוסן אנטי נוצרי – אלא אחד הפילוסופים החשובים שקמו לעמנו בכל הדורות, ואחד מחשובי הפילוסופים בכלל
נוסף על פירסומו הגדול כחצרן, דיפלומט ואיש אמונם של מלכים וגדולי האצולה, היה ר"י אברבנאל ידוע כתלמיד חכם עצום, כמלומד אנציקלופדי, כהוגה דעות מקורי, כפרשן מלא עניין של התנ"ך וכסופר מזהיר
רע"ב ידוע במיוחד בשל שתי תרומות חשובות שלו שנשמרו בזיכרון היהודי: אחת מהן תורנית – פירושו למשנה, שהוא אחד הפירושים הפופולאריים והנפוצים ביותר שנכתבו על המשנה מאז ומעולם; והשנייה היסטורית – הלוא הן איגרותיו שנשתמרו המהוות מקור היסטורי ראשון במעלה של יהדות ארץ ישראל ויהדות ירושלים בתקופת זמן זו
ליל-הסדר' ו'הגדה-של-פסח' הם עבורנו מילים-נרדפות, ואין אנו יכולים להעלות בדמיוננו את הימצאותו של האחד בהעדרו של השני. אבל לא בכל הזמנים אלו היו פני הדברים. מתי אפוא נולדה ההגדה ומי חיברה, וכיצד נהגו בטרם התהוותה?