רשימת הדברים שאנשים היו עושים באופן שונה היא ארוכה וגדושה, החל בהחלפת האדם שאיתו התחתנו (אאוץ'!), דרך בחירת קריירה שונה (אני תמיד רציתי להיות אסטרונאוטית)
נדיר שאני מוצאת את עצמי ממש לא יודעת מה לומר. מאז שאני זוכרת את עצמי, בכל תעודה שהבאתי הביתה היה רשום "דברנית" בטור הצדדי. אפילו אבי כינה אותי מדי פעם "הפטפטנית"
סוד ההצלחה של הווארד שולץ יכול להפוך אתכם ל"יהודים של סטארבקס"
אשר דרן
בספרו של מנכ"ל סטארבקס הווארד שולץ, "שפוך את לבך פנימה", הוא כותב כי "הדרך הטובה ביותר לבנות מותג הוא ללכת מאדם לאדם, אחד אחד – ולהתחיל באנשי הצוות שלך
אני שואלת את עצמי, "למה? את עדיין מעכלת מרק פטריות, אורז עם עוף ושעועית ירוקה, ופיסה נכבדה של פשטידת קישואים מארוחת הערב. למה את צריכה את חתיכת השוקולד הזאת עכשיו?"
ההערכה העצמית השלילית שלנו וביקורת שאנו מותחים על אחרים יכולות להיות הרסניות באותה מידה, לקלקל את מערכות היחסים שלנו ולחסום את יכולתנו לחוות אהבה, שמחה ואמונה
ההערכה העצמית – כך גורסת התיאוריה – תתן לנו את הבטחון העצמי הדרוש כדי לבצע החלטות עצמאיות המבוססות על מצפוננו ועל הבנתנו ביחס למה שנכון ומה שלא-נכון, לטוב ולרע. אז למה זה לא קורה?
"כמה נחמד", חשבתי לעצמי, "זוג נחמד הלוקחים את שלושת ילדיהם לבלות יחדו בערב נהדר". אבל אז הבחנתי במשהו מטריד מאוד. האב נזף בילד הקטן – שנראה כבן 9-10 – והעניק לו סטירת לחי מצלצלת
בחינה טכנית, כשאחיך מדבר אליך בצורה פוגעת, מה שיוצא מפיו אינו אלא זרם אוויר חם, שבמקרה עושה כל מיני צלילים, ובצלילים האלה אין סיכות חדות או חיצים מורעלים
לעתים משליכים החיים לעברנו גם הפתעות מסוג אחר. נהג הפונה פניית-פתאום לנתיב שלך, חשבון בסכום עצום עבור תיקונים או שירותים כלשהם, או הערה ביקורתית בלתי צפויה מן האישה או הבעל
מישהו מכם מכיר אולי את אותו 'גיבור אלמוני' שהמציא את החופש הגדול? תרשו לי לנחש שלא. לא רק שאף אחד לא מכיר אותו גם קשה מאוד לעלות על עקבותיו, אפילו בויקיפדיה לא מצאתי
"לא, מה פתאום מפחדים" ענו. "רק גולני אחותי, רק גולני." ענו בגאווה. חייכתי. הם קוראים לי אחותי, אני יכולה להיות אימא שלהם. "גם יוסף היה בחי"ר, נדמה לי צנחנים" אמרתי להם. "מי זה יוסף?" הסתכלו עלי
התורה מצווה אותנו: "ואהבת לרעך כמוך." אנו אמורים לאהוב כל אדם. אבל בינינו, כיצד ניתן לאהוב נודניק? או אדם בעל דיעות פוליטיות קיצוניות – ומנוגדות לאלו שלנו? האם זו מצווה פרקטית המיועדת לנו או שמא למלאכי שמיים?
פעם חשבתי שזו מילה "רעה". השתפנות אמיתית. כניעה לגורל? לעולם לא! אנו צריכים לעצב ולשנות את נסיבותינו, להתאמץ ללא הרף כדי להתגבר על האתגרים הניצבים בפנינו!
לראשונה בחיי, בדרכי לאזכרה של אחד מחברי הקהילה, הייתי מעורב בתאונת דרכים. אם תבקשו לדעת את חומרתה, אוכל רק לומר שהרכב בו הייתי לבדי (למזלי) זכה לתואר המכובד הנקרא בעברית צחה "טוטאל לוס"
מדד המחירים של האלוקים - ומדוע אנחנו משלמים יקר על מצוות
מנחם גרליצקי
העלייה התלולה במדד המחירים משפיעה על חיינו. לי למשל היא גורמת לשמוע לעיתים קרובות הרבה יותר את שאלת הנצח "מזומן או אשראי?", זאת עקב ביקורים תכופים הרבה יותר בתחנת הדלק
שבוע לאחר מכן שוחחנו עמם וגילינו שמתוך 400 המשתתפים בחתונה, הורי הכלה היו היחידים שלא נהנו ממנה. הם פשוט לא היו שם. כשהוגש המנה הראשונה הם דאגו כיצד יהיה הריקוד הראשון, וכן הלאה