הנה טיפ:
הזן את כתובת הדוא"ל שלך, ובכל שבוע תקבל מגזין מרתק ומעשיר, עם סיפורים ומאמרים שתאהב. וזה בחינם.
אה, ואל תשכח לעשות לייק לדף הפייסבוק שלנו!

הדרך אל השמחה

מחפשים לשמוח אבל לא יודעים כיצד? בסידרת מאמרים זו, המבוססת על ספר התניא של רבי שניאור זלמן מליאדי, נתקדם שלב בשלב בחיפוש אחר השמחה - מתוך תקווה למצוא אותה ולחיות חיים שמחים ומאושרים

לשמוח: זה אפשרי וגם טבעי
למעשה, דווקא העצב הוא מה שלא טבעי
מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד" – נראה שזה לא כל כך פשוט. האם אכן "תמיד" "מצוה" להיות בשמחה? ומה בתשעה באב, בימי אבל וימי זיכרון? ומה ברגעים של כישלון?
מצווה גדולה להיות בשמחה. אבל למה, בכלל?
נצא מתוך נקודת הנחה ששמחה היא דבר טוב וחשוב. השאלה היא: למה? מה עושה את השמחה לדבר כל כך חשוב ומרכזי בחיים שלנו בכלל, ובחיים היהודיים שלנו במיוחד
שכל מול רגש: מי ינצח?
על הכלי הסודי של היצר במלחמתו נגד האדם
"שני אנשים המתאבקים זה עם זה להפיל זה את זה. הנה אם האחד הוא בעצלות וכבדות ינוצח בקל וייפול גם אם הוא גיבור יותר מחברו"
אני רוצה לשמוח, אבל לא יכול
הדרך לשמחה לא פשוטה כל-כך
זהו, שבמציאות זה קצת אחרת. כמו שכולם יודעים יש לכל אחד את כל הסיבות שבעולם שלא להיות שמח. כשאתה מתעניין בשלומו של מישהו לא תהיה מופתע לקבל תשובה כמו: "יכול להיות יותר טוב"
מפתח אחד לשמחה: לדעת שהכול בשליטה
(ולא בשליטתך)
רבי זושא חי בבית קטן ומט ליפול, כל רכושו הסתכם בכמה בולי עץ ששימשו לחילופין ככיסאות, שולחנות ומטות. הסקה לא הייתה בבית, וגם על הכיריים לא עמדו סירים
להיות עצובים זה (לפעמים) לגיטימי
אני הולכת לבית העלמין ובוכה שעות ליד הקבר? האם – על פי היהדות – אני אמורה לדכא את הרגש האימהי שלי; או שמא: לי מותר כיוצאת מן הכלל?...
אלוקים עושה לנו טוב
גם כשאנו סובלים, בסופו של דבר זה לטובתנו
אין בכוחן לפתור את הבעיות עצמן, כל עוד אנחנו נמנים על זרעו של אדם-הראשון נמשיך לסבול מבעיות בפרנסה, בריאות ומשפחה בהן הוא קולל בשל חטא עץ הדעת – אך בעזרתן נצליח להוציא להסיר מהם את העוקץ
אם אלוקים עושה לנו טוב, כיצד קורים דברים רעים?
"אם תחשוב ותאמין באמת ובתמים שהכול לטובה, תוכל אפילו לרקוד" סיים רבי בריש את דברו. "כבוד הרב" – אמר התלמיד בפנים מושפלות – "כבוד הרב יכול להתחיל לרקוד...". רבי בריש התעלף במקום
דרושים שנים רבות של התבוננות בשתי האצבעות הקודמות כדי להיות מסוגל להכיל את האצבע הזו, השלישית. ובכל-זאת, יהודה וקסמן הבין ואף הוכיח זאת בהתנהגותו – גם את הגישה הזו
י-ה, ו-ה: השמות בהם אלוקים מנהל את העולם
הדודות המאוד-נחמדות מציעות לילדה הקטנה סוכרייה, האימא (שיודעת כבר כמה ממתקים היא אכלה מהבוקר) מתעקשת שאסור לילדה לאכול את הסוכרייה כעת. הילדה צורחת והאימא נאלצת לקחת את הממתקים ולהחביאם