דוד שלי תמיד אמר לי שאם השמנים לא היו שמנים, הרזים לא היו יודעים שהם רזים.

האמת שזה לא ממש עודד אותי כל פעם כשהחלטתי להוריד במשקל. ונכון שהייתי שמחה להיות מהצד שהוא יודע שהוא רזה בזכות השמנים, אבל מה לעשות, כנראה שלפני שנשמתי ירדה לעולם שאלו המלאכים את בורא העולם מה יהיה על נשמה זו? תאבק במשקל או לא? והוא השיב: תאבק. וזה מה שאני עושה עד היום.

אז היו תקופות שמנות פחות, בעצם אני מעדיפה לומר רזות יותר והיו תקופות שמנות יותר או רזות פחות. אבל לא על הדיאטות אני רוצה לספר לכם וגם לא על הסיבות שבגללן אנשים שמנים. אני רוצה לכתוב על משהו אחר.

בעצם אני רוצה לספר לכם עלינו השמנים.

אני רוצה שתדעו שלפני שאנחנו שמנים אנחנו בני אדם.

יש לנו רגשות, אנחנו שמחים ועצובים. אוהבים ולא אוהבים, אנחנו מרגישים.

תתפלאו אבל גם לשמנים יש רצונות ושאיפות, כישרונות ודעות; וגם אנחנו השמנים עושים עוד משהו בחיים חוץ מלאכול ולנסות לא לאכול, דהיינו דיאטות.

אבל משום מה אף אחד לא מבין את זה.

טוב, אני מבינה שלהיות שמן זה משהו שרואים. אי אפשר להסתיר את זה. אבל בכל זאת נדמה לי שחבריי לקטגוריה זו היו מעדיפים שתשאלו אותם על הפרויקט האחרון שעסקו בו, על העבודה שלהם, על דעותיהם בנושאים שונים, ובכלל שתדברו איתם על כל מה שהייתם מדברים עם אדם רזה.

תחשבו רגע איזה הרגשה זו להגיע לאיזה אירוע חברתי כלשהו, בדיוק אחרי שקיבלתן תעודה על לימודים ממושכים ומייגעים ושעברתן בהצלחה את כל הבחינות ועמדתן בכל המטלות, או אחרי שסיימתם פרויקט מוצלח, אתן מרגישות נפלא עם ההישג, אתן מגיעות קורנות מאושר ומספרות לחברה הראשונה שאתן פוגשות על כך והיא בתגובה מהנהנת בראשה, מתרחקת חצי צעד לאחור ופולטת :תגידי, רזית או שזה הבגדים?

ר ז י ת א ו ש ז ה ה ב ג ד י ם ? ! ? !? !

מעניין אם גבר היה מספר לגבר אחר שכרגע הוא סיים איזה פרויקט עסקי כלשהו, השומע גם היה מהנהן בראשו, צועד חצי צעד אחורה ושואל אותו אם הוא רזה או שזה הבגדים?

אני תמיד חושבת לעצמי, למה זה באמת משנה לכם הרזים? מה אכפת לכם מה קורה למחוג של המשקל כשאנחנו עולים עליו?

למה המשקל שלי כל כך מעסיק את הרזים דווקא? תיהנו מזה שאתם רזים ותפסיקו לתת לנו השמנים להרגיש רע. גם ככה אנחנו לא ממש מרגישים הכי טוב שבעולם עם עודף המשקל שלנו. ואם יש איזה שמן שמרגיש טוב עם העודף, אז שישתף אותנו איך הוא עושה את זה.

חשוב שתדעו שגם אנחנו השמנים עם כוח הרצון הגדול ביותר שבעזרתו אנחנו מגיעים להישגים, ואנחנו מגיעים להישגים, לא מצליחים תמיד לגייס אותו כשזה מגיע לאוכל.

תסתכלו עלינו כעל בני אדם עם רצונות ושאיפות, עם כישרונות ועשייה, וכן, כמו כל בני האדם יש לנו גם חולשה. רק שהחולשה שלנו נראית לעין לעומת חולשותיהם של האחרים שלא תמיד גלויות לעין.

כל מה שאני מבקשת זה שתסתכלו עלינו כעל בני אדם שלמים. לא מושלמים (כאילו שיש דבר כזה) אבל בהחלט שלמים. אל תסתכלו עלינו כזללנים עצלנים וחסרי כוח רצון. אל תסתכלו עלינו כעל שלומפרים שלא אכפת להם איך הם נראים. כי כן אכפת לנו. ואל תגידו שכנראה לא אכפת לנו מספיק.

ישנן נשמות טובות שמאד דואגות לבריאות שלנו השמנים וכל הזמן מזהירות אותנו מפני הסכנות של השומן. להם אני רוצה להגיד שלמרות שאנחנו שמנים אנחנו חיים בעולם הזה, קוראים עיתונים, גולשים באינטרנט ותאמינו לי שלהגיד לנו ששומן זה מסוכן, זה כמו להגיד למעשנים שסיגריות לא בריאות. תודה אנחנו יודעים. ואם נדמה למישהו שזה יעזור לנו להרזות, אז לא, זה לא עוזר. האמת? זה שולח אותנו היישר למקרר.

לכל הרזים שמסתובבים בינינו, תאמינו לי שהשמנים יכולים להעביר סדנאות וקורסים שלמים כיצד לשמור על משקל תקין, מה מותר ומה אסור, מה צריך לעשות ומה לא, אנחנו מומחים בכל מה שקשור לאכילה רגשית, ומה שאנחנו ממש לא רוצים זה שמישהו ימדוד אותנו לפי המשקל.

עכשיו תגידו, אבל אתם השמנים בעצמכם מתעסקים ב - רזית, לא רזית. נו מה נשאר לשמנה להגיד למי ששואלת אותה אם זה הבגדים או שרזתה?

האמת שאני הפסקתי להגיב, לא מדברת עם אף אחד יותר על קלוריות ומשקל, למעט עם רופאת המשפחה שלי. ובפעם האחרונה שמישהי שאלה אותי אם רזיתי או שזה הבגדים, עניתי לה שאענה לה רק אחרי שהיא תאמר לי איך הידיעה אם זה הבגדים או שרזיתי אמורה להשפיע על חייהץ

היא חייכה.

ואני? כבר לא הייתי צריכה לגלות לה.

לפעמים אני מדברת בטלפון עם מישהי שכבר נפגשתי איתה ואני צריכה להזכיר לה מי אני אז אני מתארת את עצמי וגם אומרת לה שאני שמנה. או כשאני צריכה לעבור במקום צר ואני מבקשת שיכנסו קצת עם הכסא כי אני שמנה, איכשהו אנשים שוללים את זה. "יש יותר ממך" או "את לא כזאת שמנה".

להיות שמן זה מצב. להיות שמן זה לא בושה זו מציאות. זה בטח לא מילת גנאי. וחוץ מזה אי אפשר להסתיר את זה, אז למה לנסות לשכנע אותנו שאנחנו לא כשאנחנו כן?

יש את אלה שכשרואות מישהי שמנה הן ישר אומרות לה: וואו רזית, נכון?!

לכי תעני לה שלא רזית אפילו גרם אחד מהפעם האחרונה שראתה אותך, או שדווקא עלית כמה ק"ג נוספים. ובכלל אני תמיד תוהה לגבי האמירה הזו, האם היא מתכוונת לכך, או אין לה מה להגיד, או שהיא חושבת שזה יעודד אותי להרזות?

אז א. כנראה שלעולם לא אדע אם היא מתכוונת לכך ב. אם אין מה להגיד אז עדיף פשוט לשתוק. ג. זה לא מעודד אף אחת לרזות, אלא אם כן אותה אחת ירדה משמעותית במשקל מאז שראית אותה לאחרונה.

בסיכומו של עניין כל מה שאני מבקשת זה שתראו את הבן אדם השלם שאנחנו.

כל מה שאני מבקשת שתמדדו אותנו לפי המעשים שלנו.

כל מה שאני מבקשת שתקבלו אותנו בגודל שלנו.

כל מה שאני מבקשת זה שתבינו שאנחנו לא מושלמים בדיוק כמו שאתם לא.

כל מה שאני מבקשת זה שתיהנו ממה שכן יש לנו להציע לעולם.

ולמי שיש ילד שמן, אין ספק שצריך לעזור לו ולטפל בו אבל יחד עם זאת לתת לו להרגיש שאוהבים אותו כמו שהוא.

ויקטור הוגו היטיב לתאר את החשיבות של האהבה ללא תנאי וכתב:

האושר האמיתי בחיים הוא בהכרה שאוהבים אותנו.

אוהבים אותנו בגלל מה שאנחנו,

או במידת מה, אוהבים אותנו למרות מה שאנחנו.

נ.ב

בפעם הבאה כשאתם פוגשים אותי, תוכלו לדבר איתי על הכל רק לא על עודף המשקל שלי. כי עודף המשקל שלי הוא ממש, אבל ממש לא עניין שלכם.