בעיר רמת גן גר זוג צעיר שהיה נשוי תקופה קצרה. והנה קרתה "תקלה" – האשה נכנסה להריון. זה לא היה בתוכנית, והמצב הכלכלי של הזוג היה בכי-רע. החליטה האישה שאין ברירה אלא לבצע הפלה
אימא הבטיחה שלא תלך לישון בלילה עד שתמצא את תעודת הלידה שלי, ומחר אמצא אותה על השולחן. כשקמתי בבוקר לא נמצאה כל תעודה על השולחן, ולעומת זאת היה שם פתק בכתב ידה של אמי
בבית משפחת גרינברג בבני-ברק תלוי שעון. בעצם, הוא לא שעון רגיל - אלו הם כמה שעונים ביחד שמציגים את השעה במקומות שונים ברחבי העולם. האם מדובר בביתו של איש עסקים אשר עסקיו חובקי עולם? בכלל לא
ואז אני רואה אותה לנגד עיניי. אישה יפה עם עיניים נוגות. שמלתה לבנה ונפשה משתוקקת. כבר אני תרה אחריה בדמיון. בוקעת מגבלות מקום וזמן. מנסה לדבוק בה, באישה הנדירה הזו ולו לרגע קט. מספרת לרוני את סיפורה של אישה יקרה שכל כולה וויתור
הרב שניאור זלמן גרליק עליו השלום, רבה הראשון של כפר חב"ד, היה נוהג להתפלל עם המניין המאוחר של בחורי הישיבה. מדי פעם הוא היה מופיע דווקא במניין הראשון, המוקדם מכולם
"הטיסה מפלורידה הייתה עמוסה ולא נשאר מקום עבור התיק האישי מעל הנוסעים. הדיילת הציעה לקחת את התיק ולהניח אותו בקידמת המטוס. הסכמתי, אבל הוצאתי את התפילין מהתיק ושמתי אותם לידי". את התפילין הוא הוציא, את הדרכון הוא שכח
שאר הצוות, כולל אני, לא דתיים וגם לא מתרגשים יותר מדי, אבל הוא נכנס ללחץ. צריך להבין: אנחנו בלחימה, יורים וחוטפים ירי כל הזמן, מהומה ובלאגן בקשר. אבל הוא בהיסטריה – בשום פנים ואופן לא מוכן להילחם בלי תפילין
"כן.. 4 כיווני אוויר ויש גם מרפסת. דירה ענקית אני אומר לך". "תראה, תגיד לו שאני מוכר במחיר הפסד של ממש. לרחוב כזה יפה ושקט, לבניין כזה בשכונה כזאת טובה מאתיים אלף זה 'בעל הבית השתגע'?
הפעם, כשנפרדתי לשלום מאשתי לפני שעליתי על טיסה בדרך לכנס פיננסי חשוב בקליפורניה, היא רצתה לתת לי כמה דולרים לצדקה, אבל לא היה עליה כסף מזומן אז היא החליטה, במקום זאת, למנות אותי שליח למשימת-מצווה אחרת: "מתישהו במהלך הנסיעה שלך", כך ביקשה, "מצא יהודי שתניח איתו תפילין"...