הרב יוחנן בוטמן, שליח הרבי בחדרה, שיתף עמנו את הסיפור הבא:

בערב פסח השנה, הייתה משפחה מאיזור הצפון שהייתה אמורה לעשות את הפסח בעיר מודיעין. הבעל יצא עם כמה ילדים ברכב אחד, והאשה שארגנה את כל האוכל לליל הסדר עבור משפחה ונוספים, 35 איש במספר, יצאה מאוחר יותר עם בנה הגדול שעזר לה.

השעה הייתה כבר מאוחרת, ולרוע מזלם עקב תאונה בדרך, הם נתקעו בפקק תנועה ארוך שלא זז.

כאשר הם ראו ששעת כניסת החג דוחקת ואין להם כל סיכוי להגיע למודיעין, הם רצו לחזור הביתה; אבל השעון התקדם בקצב מהיר ודקות ספורות לפני ששקעה החמה הם נכנסו לעיר הקרובה, לעשות שם את החג.

זה היה בחדרה.

בהחלט חוויה לא נעימה, להיות בחג לבד, בלי המשפחה.

בהתחלה, האימא והבן חשבו להתארגן איכשהו לחג ב...רכב. לבסוף הם החליטו לנסות משפחה שומרת שבת ולראות האם הם יוכלו להתארח אצלם. הם ראו בבחור שירד מבניין סמוך, וביררו אצלו האם יש משפחה כזו בבניין – והוא הפנה אותם למשפחה בקומה הראשונה.

דופקים בדלת.

"נתקענו, אולי אפשר להתארח אצלכם?"

"כן! רגע! אבדוק! אשאל את בעלי!" אמרה האשה חצי בספקנות.

לאחר דקות של אי נעימות היא חוזרת: "תוכלו בשמחה להיות כאן. יהיה צפוף אבל נסתדר... רק שתדעו שאין לנו אוכל, אנחנו צמחוניים ולא אוכלים בשר ודגים ..."

"זה בסדר" הגיבה האורחת. "אין לנו מחסור באוכל". תוך רגעים ספורים הם החלו להעלות סירים וצידניות מהאוטו לעיני המארחים ההמומים.

המארחת ביקשה לדבר איתה בצד, שהילדים לא ישמעו. עם דמעות בעיניים היא סיפרה לה: "קורה כאן נס מול העיניים שלנו... אנחנו בכלל לא צמחוניים, אנחנו פשוט עניים. נקלענו לחובות ולמצוקה כלכלית קשה, הסברנו לילדים שהחלטנו להיות צמחוניים כי לא יכלנו לאפשר לעצמנו לקנות עופות ובשר.

"את ליל הסדר תיכננו לערוך עם חב"ד, אבל לא היה לנו אף פרוטה כדי לקנות את שאר מוצרי הפסח.

"בימים האחרונים" ממשיכה המארחת לספר, "פניתי לבעלי ושאלתי אותו: מה יהיה עם צרכי החג? אנחנו לא בנויים נפשית לאסוף מצרכים ונדבות? והוא השיב לי: אל תדאגי, ישועת ה' כהרף עין.

"הבוקר שוב שאלתי אותו מה יהיה, והוא שוב השיב שיהיה בסדר... ככל שהחג התקרב, אמרתי: אפילו אם איכשהו נקבל מצרכי מזון לחג, לא יהיה לנו מספיק זמן להכין אוכל! והוא השיב ברוגע: אם ה' רוצה, הוא ישלח לנו מזון מבושל...

"והנה, כבר הדלקנו נרות חג, ולפתע הופעתם עם אוכל מוכן בשפע! ממש נס מהשמיים!"

אבל בכך הסיפור לא הסתיים. האישה האורחת, פעילה ומקושרת מאוד בעירה, לקחה על עצמה כפרוייקט לשקם את המשפחה ולאפשר להם לשוב אט-אט ליציבות כלכלית.