בין שאנו מחפשים את ידיד(ת) נפשנו, או זקוקים לריפוי ממחלה שאנו סובלים ממנה, או שאויב כלשהו תוקף אותנו, איננו מחכים שה' יעשה נס. אנו קמים ועושים מה שצריך להיעשות
לעתים תכופות תהיתי באיזה שלב אלוקים ניתק את הקשר עמנו. קח לדוגמה את חורבנות בתי המקדש – אלו לא היו סתם מבנים, אלו היו מקדש לאלוקים! כיצד הוא עבר בשתיקה על חורבן בית המקדש הראשון והשני?
מה איכפת לאלוקים מעובד אלילים מתורבת, העושה זאת בביתו האישי? יש לו עבודה מסודרת, משפחה, משכנתא, הוא תורם לקרן העולמית למאבק ברעב ולגרינפיס – ובמקום אלוקים אחד, יש לו שניים או שלושה או אפילו כמה תריסרי אלילים
לאחד מקרובי משפחתי הייתה בעיה רפואית קשה. מרוב לחץ הבטחתי שאם זה יסתדר אתחיל לשמור שבת. זה פחות או יותר הסתדר אבל ההבטחה הזו מעיקה עליי – אני לא יכול ולא מוכן לשמור שבת. מה עושים?