שאלה:

המון פעמים אני מדמיין את עצמי מבצע עבירות שונות. כמובן שזה רק בדמיון, ולעולם לא אעשה זאת באמת. זה בסדר, נכון?

תשובה:

מאוד קשה לשלוט על המחשבות שלנו. המוח חושב תמיד ונראה שהמחשבות נכנסות אליו מאליהן. אבל חשוב לזכור כי סוף מעשה במחשבה תחילה! ברוב המקרים אדם לא חוטא לולא הוא חשב על כך ותיכנן זאת לפרטי פרטים. מי שרוצה להיות אדם טוב יותר, חייב לנסות לשלוט על המחשבות שלו.

לדברי התלמוד, "הרהורי עבירה קשים [אף יותר] מעבירה." כלומר שהמחשבה לעבור עבירה יכולה להיות גרועה אף יותר מהעבירה עצמה!

זאת כיצד?

לכל עבירה יש שני חלקים:

א. המעשה השלילי אותו ניתן לראות ולחוש בעולמנו הפיזי.

ב. הנזק הרוחני שנגרם למי שמבצע את העבירה.

אנו חיים בעולם המעשה, ולפיכך הכול נשפט לפי מעשינו. לא ניתן לשפוט אדם בשל מחשבותיו, ואף אחד לא נשלח לכלא כי "הוא חשב לגנוב."

אך עם זאת, מחשבה לא טובה מכאיבה מאוד לנשמה.

הרמב"ם מגדיר זאת כך: מכיוון שיכולת המחשבה היא יכולת ייחודית לבני האדם, כאשר אנו משתמשים בה למחשבות רעות אנו חוטאים בכך למהותנו.

גם חיות יכולות לעשות דברים, אך רק בני האדם יכולים לחשוב. אם אנו משחיתים את המחשבה שלנו, זהו חטא חמור למדי.

לפי החסידות, לכל נפש יש שלושה 'לבושים' – בגדים, שלוש דרכים בהם היא מתבטאת:

מחשבה.

דיבור.

מעשה.

ככל שה'בגד' רוחני יותר, כך הוא קרוב יותר אל הנשמה. המחשבה היא ה'בגד' העדין ביותר משלושתם, ולפיכך אנו רואים את הקשר המיוחד בין הנשמה והמחשבה: א. המחשבה תמיד פועלת, בדומה לנשמה שתמיד מעניקה חיים לגוף. ב. מחשבה נשארת רק עם האדם עצמו בדומה לנשמה שבמשך כל החיים היא חלק בלתי נפרד מן הגוף.

מחשבות שליליות יכולות להשפיע לרעה אף יותר מאשר המעשה עצמו. המעשה הוא רק ביטוי חיצוני של הנפש; אך המחשבה היא ביטוי פנימי ועמוק.

נכון, זה לא פשוט או קל, אך הרעיון כי עלינו לשלוט על מחשבותינו הוא חלק בלתי נפרד מהיהדות. בספר התניא, רבי שניאור זלמן מליאדי – מייסד תנועת חסידות חב"ד – מסביר כיצד ניתן לשלוט על המחשבה, ועל התענוג הגדול שבורא העולם שואב כאשר אנו עושים זאת.