ספקות באמונה, דווקא כשאני מתקרבת?

שלום הרב.

גדלתי בבית מסורתי. המשפחה שלי הלכה והתחזקה מבחינה דתית עם השנים, אך אני די נשארתי מאחור. מבחינת אמונה מעולם לא היה לי ספק בקיומו של בורא עולם, אבל הנסיבות גלגלו אותי לחיים חילוניים. התחתנתי עם בחור לא דתי וגרנו בסביבה חילונית, כך שחוץ מקידוש בשישי ותפילות בכיפור לא ממש קיימתי מצוות.

בתקופה האחרונה אני מרגישה צורך עז להתקרב לאלוקים. לאט ובהדרגה, ומתוך כבוד והתחשבות בבעלי, אני לוקחת על עצמי עוד מצוות. העניין הוא שקורה לי דבר מוזר: דווקא עכשיו, כשאני מתחזקת מבחינה דתית, פתאום אני שואלת את עצמי האם באמת יש בורא לעולם. מה קורה לי? איך זה שדווקא כשאני מתקרבת לאלוקים, מתעוררים בי ספקות בדברים שפעם הייתה לי בהם וודאות מוחלטת?

אודה לתשובה שתאיר את עיניי, נוגה.

זה ניסיון, וזו מתנה משמים

שלום נוגה,

אני רוצה להתחיל במה שחז"ל לימדו אותנו, ש"מצווה גוררת מצווה". כל מצווה שאת עושה נותנת לך עוד כוח וחשק לקיים מצווה נוספת. כמו כדור שלג, יש סיבה לקוות שההתחזקות שלך בתורה ובמצוות רק תגבר, גם אם לפעמים נראה שמבחינה רגשית המגמה מתהפכת.

וכאן אני רוצה להוסיף תובנה עמוקה מאד, שתסייע לך לפתור את המצוקה שאת מתארת:

קורה לא פעם שאדם מרגיש רִיק רוחני. וזה קורה פתאום. אחרי רצף התקדמויות והתחזקות, לפתע חשים כמו וואקום רוחני. כאילו כל התורה והמצוות, והקדושה והאמונה, נעלמו. פתאום מרגישים רחוקים כל כך מהאור של השם, ואפילו האמונה באלוקים עומדת במבחן מחדש.

כשזה קורה, גם הדברים הפשוטים הופכים לאתגרים ונראה שהקושי גדול מהיכולת. וזה נכון, כי רק כשהקושי הוא אכן אמיתי – זוהי לא תקלה, להיפך, זו מתנה משמים. למתנה הזו קוראים "ניסיון", מבחן. דווקא מי שפותח את הלב ומתקדם בתורה ובמצוות, זוכה לקבל מהשמים את האתגר הזה. המטרה של הניסיון היא להקפיץ את האדם למקום רוחני גבוה הרבה יותר ממה שהוא עצמו מדמיין שהוא מסוגל להגיע. נכון, בשעת המשבר מרגישים רק את ההתמודדות. אבל האמת היא שהקושי פותח אופק חדש ונפלא, מעבר לכל דמיון.

כשחווים ניסיון רוחני, הדרך היחידה לצלוח אותו היא לדעת לוותר על מי שאני עכשיו ועל התפיסות המוקדמות ורק לבטוח בהשם. לצאת מהשבלול של עצמנו, ולהאמין שזה הקדוש ברוך הוא שבוחן אותנו. כשמאמינים ובוטחים, זוכים לקבל מלמעלה כוחות חדשים וחזקים הרבה יותר מכל מה שהיה עד עכשיו, ובכוחות הללו מצליחים גם להתגבר על הקושי.

אז זכרי: כשאת חשה את הבלבול ואולי אפילו הריקנות, ואת הספקות שמתחילים לנקר – דעי שזה סימן שהשם מסמן לך, שקורא לך להתקדם אל מעבר למה שאת עצמך חשבת שאת מסוגלת. בטחי בהשם, תשמחי במתנה היקרה הזו, וכשתעברי את הניסיון ותגיעי למקום הרוחני החדש, כבר תדעי להודות להשם על המקפצה המאתגרת שהוא שלח לך.