שאלה:
לאחרונה אני קצת נחלש באמונה. מה עושים?
תשובה:
לא רבים יודעים, אבל המילה 'אמונה' היא לא איזשהו רגש מיסטי בלבד, משהו שמגיע מלמעלה ומתחבר לחלק בתת ההכרה שלנו.
האמת היא שאמונה היא מלשון 'אימון'. כדי להאמין צריך להתאמן.
איך מתאמנים? תשאל את מי שמתאמן אימון פיזי, נניח לקראת ריצת מרתון. הוא יאמר לך שיש שני אלמנטים קריטיים להצלחה. הראשון הוא הראש, אתה צריך להיות מלא מוטיבציה ורצון. האדם החזק ביותר ייכשל בריצת מרתון אם הוא לא ירצה להצליח. אבל המוטיבציה לא מספיקה, צריך גם אימון פיזי ומתיש, השקעה קבועה מבלי להתייאש.
האימון של האמונה אף הוא זקוק לאותם שני מרכיבים. ראשית, אתה צריך ללמוד, לחשוב, להתבונן ולרצות. לפעמים אתה יכול לצאת למקום עם נוף יפהפה, לשאוף לקרבך אוויר צח ולהתפעם מיופי הבריאה שברא האלוקים. אני גם מציע בחום שתצטרף לשיעור חסידות בעירך, שכן תורת החסידות מלמדת אותנו הרבה על הבורא, על הבריאה ועל חשיבות ההתבוננות האישית.
המרכיב השני, חשוב לא פחות, הוא האימון היומיומי. קבל על עצמך מצווה אחת (מצוות תפילין יכולה להיות מצווה נהדרת אבל זה יכול להיות כל מצווה אחרת) וקיים אותה מדי יום – גם כשאתה עייף, גם כשלא מתחשק. עשה זאת מתוך כוונה, נחישות והתמדה.
בוקר אחד תתעורר ותשים לב שהאמונה שלך חזקה מאי-פעם.
מילותיי להלן, לשמחתי מלוות אותי כמעט כל ה24 שעות שלי במשך היום, בעיקר בתקופות האחרונות בהם זכיתי לסיוע אדיר מלמעלה, לאור האמונה.
האמונה - מלבד האמונה הכללית שה' ברא העולם והוא ואין בלתו הכוח המהווה את הכל [וליתר ביאור הרחבה העמקה והסבר לזה - ניתן לעיין בספריית חב"ד הענפה ולמצוא נחת], העיקר הוא האמונה ב'השגחה פרטית', ויחד עם זה שאני מאמין שהכל מאיתו ית' ולטוב, וה' ברא העולם להיטיב לבריותיו, ועל כן בכל מה שעובר עליי אני מתחזק ומחזק עצמי שגם זה לטובה, על אף שאין מחובתי ומתפקידי לראות כעת את הטוב שבזה. גם אני מאמין כי כמו שהוא פעל והפעיל את העלה שלידי שנפל ממקום חיותו, הוא הוא הרי גם מחיה ומהווה אותי כעת, וממילא הוא גם יודע כל מעשיי ובוחן מחשבותיי, והאם אני מצליח לעובדו כראוי וכאיות?
הן אמת שברור הוא מאליו, שלא... אך בזאת מתמלא ליבי בשמחה עצומה, כי יודע אני כי ליבי ומוחי שואפים חפצים ומתאווים רק לקירבתו, ורחמנא ליבא בעי, ולק-ל גומר עליי.