שאלה:

אני מתפללת רבות לבורא העולם ומבקשת ממנו שימלא את כל משאלותיי. אך לפעמים אני מרגישה שאני מבקשת יותר מדי. אני לא רוצה להיות נודניקית... מה לעשות?

תשובה:

העלית שאלה מצויינת, ואני בטוחה שרבים מאיתנו חשים את אותה תחושה בדיוק. האם אנו מבקשים יותר מדי? מי אמר שבכלל מגיע לנו?

נכון. בורא העולם הוא כמו אבא, ואנו יכולים להרגיש בנוח לפנות אליו עם כל משאלותינו. אבל בכל זאת...

יש דרך בה תוכלי להמשיך להתפלל על הכול ועם זאת לחוש שהברכה היא לא חד-סטרית.

בתורת החסידות מובא שברכתו של בורא העולם משולה לגשם. מטר שיורד על הארץ יכול להצמיח יבול יפהפה, אך קיים לכך תנאי מקדים: יש לחרוש ולזרוע את האדמה. גשם שיורד על אדמה שוממה לא יצמיח מאום.

כשאנו מתפללים לבורא העולם על דברים שונים, ובמיוחד כשאנו מבקשים בקשות מיוחדות, חשוב 'לחרוש ולזרוע': לקבל על עצמנו להתחיל לבצע מעשה טוב. בכך אנו מתכוננים לברכתו של האלוקים. כל מצווה ומעשה טוב, אפילו הקטן ביותר, מהווה 'כלי' אליו תוכל הברכה להיכנס.

וכמובן, אסור לשכוח לזכור לבקש את הדברים החשובים באמת.

משל מפורסם מספר על עני מרוד שחי בירושלים, שאם לא די בעניותו הרבה הרי שניטל ממנו מאור עיניו והוא התעוור, לא עליכם, ובנוסף לכך הוא ואשתו מעולם לא זכו להתברך בילדים.

למרות צרותיו הרבות היה העני אדם תמים וישר דרך ומעולם לא איבד את אמונתו בבורא העולם. הוא היה נושא את תחנוניו לאלוקים שיברך אותו בכל טוב.

התפילות עשו את שלהן ומן השמיים החליטו לשלוח את אליהו הנביא שיושיעו.

באחד הימים הגיע לביתו של העני אדם בעל מראה אצילי ואמר לו: "דע לך שתפילתך בקעה רקיעים, באתי לברכך – תוכל לבקש בקשה אחת בלבד והיא תתמלא. מה מבוקשך?"

העני לא ידע את נפשו מרוב שמחה, אך מאידך, הלא הוא זקוק ליותר מברכה אחת! הוא ניסה להתמקח עם אליהו אך הלה בשלו: רק משאלה אחת. לבסוף, הוא ביקש זמן מה בו יוכל להתייעץ עם אשתו.

כששב אליהו אמר לו העני בחיוך:

"בקשתי היא שאני ואשתי נזכה לראות את ילדינו אוכלים מצלחות של זהב..."

אני מאחלת לך שתזכי לבקש את הדברים הנכונים, וכי כל משאלות ליבך יגשמו לטובה ולברכה!