בדרך לחתונה

אפילו אם הצעת שידוך שלא הצליח, עדיין עשית מעשה טוב. מקובל במסורת שלפני שאנו פוגשים את הנפש התאומה שלנו, עלינו לפגוש מספר מסויים של אנשים

נישואין הם אלה שהופכים את היחסים הזוגיים לאלוקיים. להתחתן פירושו שמשהו גדול יותר משניכם מביא אותכם להיות יחד

הדבק רק גורם ללכלוך ובלגן. החלקים הלא-נכונים נדבקים זה לזה, הכנפיים נדבקים לרצפה, החלונות נדבקים לאצבעות

השאלה שעלייך לשאול את עצמך היא זו: האם הבעיה היא בי, בו או בשנינו (כלומר, במערכת היחסים)?

כשאדם אוהב ונאהב, תכונותיו הטובות ביותר באות לידי ביטוי. כך שלבחור שנמצא בקשר באמת יש דבר-מה שאין לבחורים הפנויים

כאשר שני בני אדם מתחברים – בדיוק כמו בשעה ששתי להבות מתחברות – החדר מואר על ידי להבה אחת, לא שתיים

קבלה מלמדת שלמעשה, לאדם שהתגייר באמת תמיד הייתה נשמה יהודית נסתרת, שמסיבה כלשהי הייתה צריכה לעבור מסע רוחני ארוך

ולמה צריך לזכור את ירושלים בדיוק באמצע כל ההתרגשות

אני חושבת שללא קשר לנסיבותינו בחיים, כל אדם שואל את השאלה באשר למקומו או מקומה ביהדות

למרבה המזל, את מחבבת אותה וחושבת שהיא נהדרת. לולא היית מחבבת אותה, הסיטואציה הייתה כמעט בלתי אפשרית

ביחס לנישואין קיים סטריאוטיפ עתיק האומר שגברים מתחתנים עם נשים בגלל המראה שלהן ונשים מתחתנות עם גברים בגלל הכסף

אני מרגיש שאולי הייתי צריך, לפני שאני נכנס למחויבות, לפגוש כמה נערות אחרות (כמובן, ברשותה), ואז אדע בטוח אם זה אמיתי או לא. האם זה רעיון טוב

האם יש לכל אחד/ת נשמה תאומה? לבי נשבר שוב ושוב ותקוותי מתנפצות. אני נחשבת למושכת, אני חביבה, נדיבה, רגישה, חכמה, אינטליגנטית, חמה ונעימת הליכות. האם באמת יש זיווג לכל אחד?

בסופו של דבר הוא אמר שהוא לא מצא שום דבר לא בסדר אתי, אך אולי הוא צריך מישהי אחרת כי אין לו רגשות עמוקים כלפיי. אני שבורה לגמרי!

אני בקשר זמן רב עם אישה שאני מכיר. השאלה היא איך לגרום לה להיות יותר דתיה לפני שנתחתן?

אני תלמיד ישיבה בגיל השידוכים. יצאתי לדייטים כמה פעמים, אבל הדבר שהכי חשוב לי זה היופי החיצוני ובינתיים עוד לא מצאתי מישהי שמצאה חן בעיניי. מה עושים?