שאלה:

כתוב בתנ"ך (בראשית א, כו) כי האדם נברא "בצלם אלוקים". האם תוכל להסביר את הפסוק?

תשובה:

בשתי מלים אלה גלומה כל כך הרבה חוכמה! ברשותכם אחלוק עמכם מעט מחוכמה זו:

האמירה שנבראנו בצלם אלוקים, פירושה שעוצבנו כהשתקפות תכונותיו ומאפייניו של הבורא. לא ניתן להבין זאת מילולית, כאילו אנו נראים, מרגישים וחושבים כמו אלוקים, כיוון שאין לו כל צורה והוא אינו מוגבל בכל דרך וצורה. אולם, אנו דומים להשתקפות חד-ממדית של חפץ ממשי. מן ההשתקפות אנו יכולים לקבל מושג קטן אודות החפץ המקורי, אך ההשתקפות אינה ולא כלום בהשוואה למקור.

דבר זה בא לביטוי בדרכים רבות, חלקן – פיזיות, אחרות – פסיכולוגיות, ואחרות מתקיימות ברמה הרוחנית בלבד. הנה כמה מהן:

א) גופו הפיזי של האדם – הכולל עיניים, אוזניים, אף, שתי ידיים, שתי רגליים וכו' – הוא השתקפות התכונות האלוקיות השוררות – בעולם הרוחני בגלוי, ובעולם הזה, באופן סמוי. צורתו של גופנו דומה לספירות האלוקיות. יש לנו צד ימני וצד שמאלי מפני שאלוקים מביע עצמו בשתי דרכים: ימין (טוב לב) ושמאל (חומרה). וכן הלאה.

ב) התורה מלמדת אותנו כי רק לאדם יש בחירה חופשית. כל שאר היצורים עושים בדיוק מה שהם מתוכנתים לעשות ואין ביכולתם לשנות את טבעם. רק האדם יש לו הכוח לצמוח, להבשיל ולהשתנות, כיוון שהוא/היא מהווה השתקפות של הא-ל, שהוא בלתי מוגבל.

ג) האדם ניחן בכוח לחשוב באופן עצמאי, להביט אל עבר העתיד ולעשות החלטות הגיוניות. זוהי השתקפות חוכמתו הנצחית של אלוקים.1

ד) "הא-ל ממלא את העולם בדיוק כמו שהנשמה ממלאת את הגוף". גופינו מתחיים בזכות נשמותינו, אך הנשמות שלנו עצמן הן בלתי נראות. אולם דרך ראיית החיים שבגוף יכול האדם להעריך את הנשמה שבפנים. אלוקים מעורר לחיים ובורא את העולמות, אך הוא סמוי מן העין, ואף על פי כן הוא ניכר וברור בכל מעשה בריאה ויצירה.2