שאלה:

לכבוד הרב מוס היקר,

הסרט "ברוס הגדול מכולם" מעלה כמה שאלות חשובות. הסרט עוסק באדם שלמשך שבוע שלם מקבל את העבודה להיות אלוקים בכבודו ובעצמו. התשובות לשאלות שהוא ניצב בפניהן עזרו לי בחיפושיי אחר האמת.

אילו יכולת להיות אלוקים ליום אחד, מה היית עושה? את מי היית מעניש? איך היית מתמודד עם האחריות הכבירה הזאת?

תשובה:

לא ראיתי את הסרט, אבל הסיפור מוכר. הרב אריה קפלן כתב ב-1983 ספר קטן באנגלית שנקרא "אילו היית אלוקים" ובו הוא עוסק בדיוק באותו נושא. אני בטוח שקיימים ספרים דומים רבים ובהם נקודות השקפה שונות על הנושא. להלן אפרט את השקפתי שלי:

אתה מציב את השאלה כשאלה תיאורטית: אילו יכולת להיות אלוקים, מה היית עושה? אולם המחשבה היהודית גורסת שאין זו שאלה היפותטית, אלא שזוהי המציאות האמיתית!

אלוקים העניק לכל אחד ואחת מאיתנו ניצוץ אלוקי, פיסה מעצמו, שאותה אנו מכנים לרוב בשם "הנשמה" או "הנפש". ניצוץ אלוקי זה הוא זהותנו האמיתית. גופנו וה"אישיות" הקשורה אליו אינם אלא הכלים שדרכם נשמתנו מבטאת את עצמה.

גופינו הם אנושיים, אך נשמותינו הן רוחניות-שמימיות. מבחינת הנשמה יש לנו אותן תכונות כמו לאלוקים בעצמו, שכן אנו נבראנו בצלמו של אלוקים.

1) יש לנו בחירה חופשית.

האמת היא שרק לאלוקים יכולה להיות בחירה חופשית, מפני שעל מנת לבחור בחירה חופשית באמת, צריך להתעלות מעל לכל השפעה שעשויה להניע אותך לבחור שביל כזה או אחר. אם אני בוחר בחירה מסוימת בשל לחץ חברתי, מתוך בורות או מתוך הרגל, אזי הבחירה שעשיתי אינה בחירה חופשית באמת.

רק אלוקים מצוי מעבר לכל השפעה שהיא. מבחינה גופנית, האדם מושפע על ידי סביבתו, על ידי החינוך שקיבל, על ידי התורשה ועל ידי מצבי הרוח שלו. פירוש הדבר שההחלטות שאנו עושים אינן חופשיות באמת. מבחינה מדעית, אנו מכונות במהותנו – מכונות שתבחרנה באפשרויות צפויות מראש המבוססות על השפעות פנימיות או חיצוניות. אך זה נכון רק בכל הנוגע להשפעת הטבע עלינו. מבחינה רוחנית אנחנו לא כל כך חד-ממדיים. אלוקים העניק לנו פיסה מעצמו, נשמה, ונשמה זו היא גרעין ישותנו ומצויה מעבר לכל השפעה שהיא. נשמתנו מאפשרת לנו להתעלות אפילו מעל טבענו שלנו ולהיות חופשיים לבחור בחירה חופשית באמת.

לכן יש לנו יכולת בחירה חופשית, כמו לאלוקים. גורלנו נמצא בידינו שלנו.

2) אנו יוצרים ובוראים.

חוץ מן העובדה שביכולתנו להמציא, לבנות ואפילו להתרבות (דבר שגם בעלי חיים מסוגלים לעשות), כבני אדם אנו יוצרים ובוראים במהותנו.

תורת הקבלה, המיסטיקה היהודית מלמדת שכל פעולה שאנו עושים משפיעה לא רק על העולם שמסביבנו, אלא גם יוצרת כוחות רוחניים חדשים. כשאנו מבצעים מעשה טוב, אנו יוצרים "מלאך טוב", כוח אנרגטי חיובי. מצד שני, כשאנו פועלים באנוכיות או בצורה הרסנית אנו יוצרים "מלאך רע" – אנרגיה שלילית. במהלך חיינו אנו צוברים גדודים שלמים של יצורים אלו, שהם ברואינו שלנו, יצורים שאנו יצרנו ובראנו בעצמנו, והם מרחפים סביב נשמותינו. אם אנו מתחרטים על הרע שחוללנו ומתקנים את המעוות, אזי אנו יכולים להרוס את האנרגיה השלילית הזאת ואפילו לשנות ולהפוך אותה לאנרגיה טובה ומועילה. המלאכים הללו הם שלנו, ואנו אלה שקובעים את גורלם.

כמו אלוקים, אנו בוראים ויוצרים, וגורלם של יצירותינו ושל ברואינו נמצא בידינו.

3) אנו יכולים להשפיע על הכיוון שבו הולך העולם כולו.

עוצמתה של הנפש היא בלתי מוגבלת. מחשבותיי, מילותיי ומעשיי מסוגלים לדחוף את העולם כולו ולקרבו לתכליתו הסופית, או לחילופין הם יכולים לעכב את התגשמותה של תכלית זו. התלמוד אומר שצריך לראות את העולם כמקום שבו שורר איזון מדויק בין טוב לרע. הצעד הבא שלי יקבע לאיזה צד ייטו המאזניים – האם אביא לעולם עוד שחיתות, צער וכאב, או האם אביא לתוכו שלום, אושר והרמוניה?

כך שבדיוק כמו אלוקים, בידינו יכולת ההחלטה והבחירה. אנו יוצרים ובוראים וגם שולטים על יצירותינו ועל ברואינו, וגורל העולם כולו נמצא בידינו.

אלוקים היה יכול לברוא אותנו אחרת. הוא לא היה חייב לתת לנו עוצמה גדולה כל כך, אבל הוא לקח את הסיכון ושם את העולם כולו בתוך ליבנו. כיוון שהוא מאמין שנעשה עבודה טובה, הוא השקיע בנו את עצם עצמיותו.

כך שהשאלה איננה "מה יכולת לעשות אילו היית אלוקים?", אלא "אלוקים העניק לך את כוחו ואת עוצמתו – וכעת, מהו הצעד הבא שתעשה"?