אברהם העברי, שסיפורו מופיע בספר 'בראשית' – הראשון מבין ספרי התנ"ך – הובל על ידי אלוקים מארץ אַרַם לארץ הקודש (אז: ארץ כְּנַעַן) שאותה קיבל מאלוקים כנחלת הנצח של צאצאיו: עם ישראל; יחד עם אשתו, שרה, הוא לימד את בני דורו על קיומו של א-ל שהוא אחד ואינו נראה, ואת מורשתו המשיך בנו, יצחק, שאותו כמעט הקריב בפקודת ה'; הוא הראשון מבין שלושת אבות האומה, ומכונה על ידי העם היהודי בשם "אברהם אבינו".
המשיכו לקרוא על סיפור חייו המרתק של אבי האומה והאמונה היהודית:
משפחתו של אברהם
מוצאה של משפחת אברהם בעיר אוּר-כַּשְׂדִים אשר באֲרַם (אזור סוריה-עיראק של ימינו). תרח, אביו של אברהם, היה מצאצאיו של שֵׁם בן נֹחַ. לפי המסורת, הוא היה נשוי לכמה נשים1 שאחת מהן נקראה אמתלאי בת כַּרְנְבוֹ והיא הייתה אמוֹ של אברהם2. בניו הנוספים של תרח היו נָחוֹר והָרָן, ולפי המדרש היה לו בן נוסף ושמו צוֹבָא3.
שָׂרַי, אשתו של אברהם – שנקראה גם יִסְכָּה4 – וגם מִלְכָּה, אשתו של נחור, היו בנותיו של הָרָן. בנו של הרן, לוֹט, ליווה את אברהם במסעותיו עד שדרכיהם נפרדו, אך גם אחר כך חייו ניצלו פעמיים בזכות אברהם (על כך קִראו בהמשך).
ראשית חייו
התורה אינה מספרת כמעט דבר על העשורים הראשונים של חיי אברהם. עם זאת, סיפור ראשית חייו של אברהם הועבר במסורת שבעל פה ומתואר ברחבה במדרשים ובתלמוד. כך מסכם זאת הרמב"ם בספרו 'משנה תורה':
כֵּיוָן שֶׁנִּגְמַל אֵיתָן (=גיבור) זֶה, הִתְחִיל לְשׁוֹטֵט בְּדַעְתּוֹ . . "הֵיאַךְ אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה הַגַּלְגַּל הַזֶּה (=גלגל היקום) נוֹהֵג תָּמִיד (=מסתובב באופן קבוע) וְלֹא יִהְיֶה לוֹ מַנְהִיג, וּמִי (ש)יְסַבֵּב אוֹתוֹ? כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיְּסַבֵּב אֶת עַצְמוֹ!"
וְלֹא הָיָה לוֹ מְלַמֵּד, וְלֹא מוֹדִיעַ דָּבָר, אֶלָּא מֻשְׁקָע בְּאוּר-כַּשְׂדִּים, בֵּין עוֹבְדֵי כוֹכָבִים הַטִּפְּשִׁים . . עַד שֶׁהִשִּׂיג דֶּרֶךְ הָאֱמֶת . . וְיָדַע שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֱ-לוֹהַּ אֶחָד . . וְהוּא בָּרָא הַכֹּל וְאֵין בְּכָל הַנִּמְצָא אֱ-לוֹהַּ חוּץ מִמֶּנּוּ. וְיָדַע שֶׁכָּל הָעוֹלָם טוֹעִים . . שֶׁעוֹבְדִים אֶת הַכּוֹכָבִים . . וּבֶן אַרְבָּעִים שָׁנָה הִכִּיר אַבְרָהָם אֶת בּוֹרְאוֹ.
כֵּיוָן שֶׁהִכִּיר וְיָדַע, הִתְחִיל לְהָשִׁיב תְּשׁוּבוֹת עַל בְּנֵי אוּר-כַּשְׂדִּים וְלַעֲרֹךְ דִּין עִמָּהֶם וְלוֹמַר שֶׁ"אֵין זוֹ דֶּרֶךְ הָאֱמֶת שֶׁאַתֶּם הוֹלְכִים בָּהּ!". וְשִׁבֵּר הַצְּלָמִים, וְהִתְחִיל לְהוֹדִיעַ לָעָם שֶׁאֵין רָאוּי לַעֲבֹד אֶלָּא לֶ-אֱלוֹהַּ הָעוֹלָם וְלוֹ רָאוּי לְהִשְׁתַּחֲווֹת וּלְהַקְרִיב וּלְנַסֵּךְ, כְּדֵי שֶׁיַּכִּירוּהוּ כָּל הַבְּרוּאִים הַבָּאִים. וְרָאוּי לְאַבֵּד וּלְשַׁבֵּר כָּל הַצּוּרוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְעוּ בָהֶן כָּל הָעָם כְּמוֹ אֵלּוּ שֶׁהֵם מְדַמִּים שֶׁאֵין שָׁם אֱלוֹהַּ אֶלָּא אֵלּוּ.
כֵּיוָן שֶׁגָּבַר עֲלֵיהֶם בִּרְאָיוֹתָיו, בִּקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ לְהָרְגוֹ. וְנַעֲשָׂה לוֹ נֵס, וְיָצָא לְחָרָן. וְהִתְחִיל לַעֲמֹד וְלִקְרֹא בְּקוֹל גָּדוֹל לְכָל הָעוֹלָם, וּלְהוֹדִיעָם שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֱ-לוֹהַּ אֶחָד לְכָל הָעוֹלָם וְלוֹ רָאוּי לַעֲבֹד...
להרחבה: מה כל כך נורא בעבודת אלילים?
אברהם במקרא
סיפור קורותיו של אברהם במקרא – העומד במרכזן של שלוש הפרשות 'לך-לך' 'וירא' ו'חיי-שרה' שבספר בראשית – מתחיל בתקופת מגוריו בחָרָן, כשהוא בן 75. הסיפור נפתח בקריאה האלוקית לאברהם, שאז עדיין נקרא אַבְרָם, "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" כשהציווי מלווה בהבטחה לברכות גדולות להן יזכה לאחר שיבצע את המשימה.
בהוראת ה', אברם נודד לארץ כנען עם אשתו שרי ואחיינו לוֹט. ואולם, שם הם נתקלים ברעב כבד המאלץ אותם לרדת למצרים. במסעם למצרים שרה נחטפת על ידי המלך פַּרְעֹה בשל יופייה, ולאחר שפרעה חוטף עונש מפתיע משמיים הוא מבין שיש לו עסק עם אנשים קדושים ושולח אותם מארצו עם מתנות רבות5.
איך אברהם איפשר שייקחו את אשתו?!
ההבטחה הראשונה
בכנען, מתגלע סכסוך בין רועי הצאן של אברם לרועי הצאן של אחיינו, לוט. הדוד והאחיין מסכימים להיפרד, ולוט בוחר לו למקום מושבו את כיכר סדום הפורייה חרף תרבות הרֶשַׁע השלטת בה.
אברם ושרה זוכים להצלחה ושגשג וגם רוכשים תומכים לאמונתם בא-ל אחד, הייחודית באותם ימים, אולם דבר אחד מעיב על אושרם: הם כמהים לילד משלהם. ואכן, לאחר שלוֹט נודד למקום מושבו החדש, אלוקים נגלה לאברם ומבטיח לו שיזכה לצאצאים רבים כמו עפר הארץ ושאֵלו יִירשׁוּ את כל השטח הנגלה לעיניו, לכל מלוא האופק6.
המלחמה להצלת לוט
אבל זה לא קורה מיד. מלחמה פורצת בין מלכי האזור, ותושבי סדום, ביניהם לוט, נופלים בשבי. כשאברם מתוודע למצוקת אחיינו הוא נחלץ לעזרתו ומגייס את עבדו אליעזר להשיב מלחמה על מנת לשחרר את השבויים. באורח פלא מצליח אברם להכות את המלכים השׁוֹבים ולהניס את צבאותיהם, וכשהוא שב כמנצח משדה הקרב יוצאים לקבל את פניו מלך סדום וגם מלכי-צדק המסתורי, מלך [יְרוּ]שָׁלֵם7.
ברית בֵּין הַבְְּתָרִים
בנקודת הזמן הזו אברם חושש שזכויותיו הרוחניות בסכנה בגלל מעשי ההרג שביצע במלחמתו מול שׁוֹבֵי לוט ושאת כל שכרו קיבל בניסים שכבר אירעו לו, אבל אז הוא זוכה להתגלות אלוקית דרמטית, במהלכה אלוקים כרת עימו ברית, הידוע בשם "ברית בין הבתרים", ובה הוא מבטיח לו שיזכה לצאצאים רבים ומגלה מה יהיה גורלם: הם ייאלצו לצאת לגלות בארץ אחרת ולסבול עינויים ושיעבוד במשך שלושה דורות, ובדור שלאחר מכן ישובו לארץ כנען ויקבלו את כולה8.
ברית בין הבתרים: הברית ההיסטורית שקבעה את גורלנו
הנישואין עם הגר ולידת ישמעאל
כדי לזכות ללדת בעצמה לאברם את צאצאיו המובטחים, שרי מציעה לאברם את שפחתה הָגָר בתור אישה נוספת, בתקווה שבזכות המעשה האצילי תזכה ללדת למרות עקרותה.
ברם, הנישואין הכפולים לא עולים יפה. מהר מאוד הגר נכנסת להריון ובעקבות כך מתנשאת על אדוניתה שנותרת ערירית. כששרי מעמידה אותה במקומה הראוי היא בורחת מבית אברם ומלאך ה', שמוצא אותה ליד באר במדבר, מורה לה לחזור לבית אברם ושרי ומבשר לה שתלד בן שייקרא יִשְׁמָעֵאל "וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם, יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּו, וְעַל פְּנֵי כׇל אֶחָיו יִשְׁכֹּן". בהיותו בן 86 נולד לאברם בנו הראשון: ישמעאל9.
ברית המילה וההבטחה על לידת יצחק
13 שנה מאוחר יותר, כשאברם בן 99, הוא זוכה להתגלות נוספת ובה חוזר אלוקים על הבטחת הצאצאים וירושת הארץ לאחוזת עולם, אבל הפעם מבשר לו שיזכה לבן נוסף מאשתו, לא לפני שהוא מצווה אותו בשלוש הוראות מיוחדות:
ראשית, הוא מוסיף לשמו של אברם את האות ה', ומעתה הוא נקרא אַבְרָהָם. בכך משתנית משמעות שמו מ"אבי ארם" – המתארת אותו כמנהיג מקומי של אזור הולדתו (אַרָם) – ל"אב המון", אביהם של ההמונים, כלומר "אב" ביולוגי ורוחני לכל העולם;
שנית, הוא מצווה אותו למול את עצמו ואת כל הזכרים בביתו, כולל ישמעאל בן ה-13, ולעשות כך גם לכל הצאצאים העתידיים בגיל 8 ימים ללידתם;
ושלישית, הוא משנה גם את שמה של אשתו משָׂרַי לשָׂרָה. גם שינוי זה מבטא את המהפך באישיותה מדמות פרטית ואישית לדמות ציבורית בעלת השפעה כלל עולמית – אימם של צאצאים רבים10.
ביקור המלאכים והפיכת סדום
בו ביום אברהם מל את עצמו ואת בני ביתו. שלושה ימים לאחר מכן, כשהוא יושב בפתח אוהלו ומתאושש מפרוצדורת המילה, מופיעים לפניו שלושה מלאכים מחופשים לבני-אדם. אברהם מזמין אותם בהתלהבות להתארח באוהלו, וטורח מעל ומעבר, יחד עם שרה, לארח אותם בכבוד. הוא שוחט לכבודם עגל (או, לפי המדרש, שלושה עגלים) ומגיש להם חמאה וחלב, ושרה אופה עבורם לחם (ראו גם: האם אברהם הגיש לאורחיו בשר בחלב?!). כשהמלאכים יושבים לאכול בצל העץ, הם מבשרים לאברהם שבעוד שנה הוא ושרה יחבקו בן. שרה, ששומעת את הדברים מתוך האוהל, פורצת בצחוק למשמע אוזניהָּ.
המלאכים עוזבים את אוהל אברהם אך משימתם לא הושלמה. שניים מהם ממשיכים לכיוון סדום, לשם נשלחו בשביל להשמיד את כל ערי האזור – חמישה בסך הכול – בגלל התנהגותם הרעה של תושביהן.
ואולם, לפני שגזר הדין מתבצע, אלוקים דואג לספר לאברהם על תוכניתו. אברהם, "איש החסד", מתחנן שוב ושוב לפני ה' שיציל את חמשת הערים בזכות הצדיקים המעטים השוהים בהן, אולם לאחר שמתברר שבכל חמשת הערים אין אפילו עשרה אנשים צדיקים, הוא מקבל את הדין הקשה בהבנה והתוכנית יוצאת אל הפועל11.
המלאכים מבריחים מסדום את לוט ובנותיו והופכים את חמשת הערים על יושביהן באמצעות מְטַר אש וגָפרית. אשתו של לוט, שנמלטה יחד משפחתה אבל הביטה לאחוריה בניגוד להנחיית המלאכים, הופכת לעמוד מלח (ראו גם: למה אשת לוט נהפכה למלח?)12.
שרה נחטפת בפעם השנייה
אירוע דומה להחריד למה שקרה עשורים רבים קודם לכן מתרחש כאשר אברהם ושרה עוברים לגור בגְרָר. גם הפעם, מחשש שיחמדו את שרה ולצורך לקיחתה יהרגו את אברהם, אברהם ושרה מעמידים פנים שהם אח ואחות ומסתירים את קשר הנישואין ביניהם. ואכן, שרה נלקחת לביתו של המלך המקומי, אֲבִימֶלֶך. ואולם, לפני שאבימלך מספיק להתקרב אליה, אלוקים מכה אותו ואת אנשי ביתו במחלה מסתורית.
בלילה, אלוקים מספר לאבימלך ששרה נשואה לאברהם וכי לקיחתה היא הסיבה למחלה שפקדה אותו. הוא מורה לו לשחררה מיד ולבקש מאברהם שיתפלל בעדו שלא ימות. בבוקר, קורא אבימלך לכל אנשיו ומתאר באוזניהם את תוכן חלומו וממהר לשחרר את שרה. אברהם מתפלל לרפואת אבימלך ועבדיו, והם מבריאים13.
16 עובדות שצריך לדעת על שרה אמנו
יצחק נולד
לאחר התקרית עם אבימלך, סוף סוף זוכה שרה לקבל את הדבר שכה ציפתה לו: היא נפקדת בהריון ויולדת בן – שנה אחת בדיוק לאחר הופעת שלושת המלאכים באוהלם. בהתאם לציווי ה', התינוק נימול בגיל שמונה ימים ונקרא בשם יִצְחָק.
אולם, לא הכול מתנהל על מי מנוחות במשפחת אברהם. ככל שיצחק הולך וגדל, שרה מודאגת מכך שישמעאל הסורר ישפיע לרעה על בנה – נושא המורשת העתידי של אברהם. היא מפצירה באברהם לגרש את הגר וישמעאל מביתו. בהוראת ה' נענה אברהם לבקשתה ושולח אותם מביתו14.
הניסיון הקשה מכולם: עֲקֵדַת יצחק
לאורך ימי חייו חווה אברהם אבינו אתגרים רבים וקשים. חז"ל מסבירים15 שהקדוש ברוך הוא בחן את נאמנותו של אברהם באמצעות לא פחות מעשרה ניסיונות. אולם הניסיון הקשה מכולם היה "ניסיון העֲקֵדָה":
אלוקים אומר לאברהם לקחת את יצחק בנו היחיד והאהוב ולהקריב אותו כקָרבן על גבי המזבח על הר מסוים שייראה לו. ללא היסוס, אברהם משכים בבוקר, מצטייד בסכין-שחיטה, אש ועצים, ויוצא יחד עם יצחק (שהיה אז בן 37) לכיוון ההרים.
כשהגיעו השניים להר שאותו הראה לו ה' – הר המוֹרִיָה – בונה אברהם מזבח ועוֹקֵד על גביו את יצחק. הוא נוטל בידו את הסכין כדי לשחוט את יצחק כקרבן עוֹלָה לה', ובדיוק ברגע הזה מלאך מן השמים קורא לו לחדול. הקדוש ברוך הוא רצה רק לבחון את נאמנותו ולא שבאמת ישחט ויקריב את יצחק.
אברהם נושא את עיניו ורואה אַיִל שקרניו נלכדו בסבך העצים. הוא לוקח את האַיִל ומקריב אותו בִמקום בנו על גבי המזבח שבנה16.
פטירת שרה ורכישת מערת המכפלה
בתום 127 שנות חיים מלאים ועשירים, נפטרה שרה בעיר חברון. במעמד נכבדי העיר (בני העם החִתִּי), אברהם מבקש מעֶפְרוֹן לקנות ממנו שדה שבתחומו נמצאת מערת קבורה, שבה, כך ידע אברהם, קבורים אדם הראשון וחווה אשתו.
בתחילה עפרון מציע לאברהם את חלקת השדה בחינם, אולם משאברהם מתעקש לקנות אותה בכסף מלא, עפרון דורש ומקבל תמורתה לא פחות מ-400 שקל כסף. אברהם קובר את שרה במערת הקבורה, שנקראת "מערת המכפלה", לצד אדם וחווה17.
יצחק מתחתן, וגם אברהם
שרה לא זכתה לראות את יצחק בונה משפחה, אך אברהם נחוש בדעתו לגרום לקרות ובדרך הטובה ביותר. במקום למצוא לו כלה מבין הנשים המקומיות עובדות האלילים, הוא שולח את אליעזר, עבדו המסור, למצוא ליצחק כלה מאזור הולדתו.
אליעזר עושה את דרכו לכיוון אֲרַם-נַהֲרַיִם, עיר מגוריהם של נָחוֹר אחי אברהם, כשהוא מצויד בכל טוב עבור הכלה שתימצא. בדרך הוא נושא תפילה לאלוקים שיסייע לו למצוא את מבוקשו ותכף ומיד עיניו פוגשות את רִבְקָה, נכדתם של נחור ומִלְכָּה, שמציעה מיוזמתה מים לאורח ולשיירת גמליו הצמאים.
לאחר שהצליח לשכנע את משפחתה לחתֵן את רבקה עם יצחק בן דודהּ, ולא לפני שהנערה החליטה בעצמה לצאת אל הדרך מיד ולא לדחות את החתונה למועד מאוחר יותר, אליעזר חוזר לכנען יחד עם רבקה. "וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ" מספר הפסוק "וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה, וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה, וַיֶּאֱהָבֶהָ, וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ"18.
בשלב זה אברהם מתחתן שוב עם אישה בשם קְטוּרָה, אשר לפי חלק מהפרשנים היא לא אחרת מאשר הָגָר, ונולדים להם עוד הרבה ילדים.
כשהוא זקן ושבע ימים, בגיל 175, אברהם נפטר ונקבר על ידי יצחק וישמעאל במערת המכפלה שבחברון, לצד שרה אשתו19.
אליעזר עבד אברהם: גם תלמיד חכם, גם מנהל משק
אברהם האוהב, איש החסד
"אברהם אֹהֲבִי" מכנה אותו הנביא ישעיהו20, ואכן, אברהם חי חיים של אהבה. הוא אהב את ה', אהב את בני האדם, ובשל אהבה זו השקיע את כל חייו בהפצת האמת בסביבתו הקרובה והרחוקה.
אברהם ושרה היו מפורסמים בהכנסת האורחים יוצאת הדופן שלהם. האוהל שהקימו היה פתוח מכל כיוון והזמין כל עובר ושב להיכנס פנימה לריענון, סעודה ומנוחה לפני שימשיך בדרכו. הוא לא דאג רק לצרכיו החומריים של כל אחד אלא גם למצבו הרוחני, כשהסביר לכל עובר ושב למי ראוי להודות על המזון שאכל, כפי שמספר התלמוד21 :
לְאַחַר שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ, עָמְדוּ לְבָרְכוֹ. אָמַר לָהֶם "וְכִי מִשֶּׁלִּי אֲכַלְתֶּם? מִשֶּׁל אֱ-לֹהֵי עוֹלָם אֲכַלְתֶּם! הוֹדוּ וְשַׁבְּחוּ וּבָרְכוּ לְמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם!"
על פי תורת הסוד, נפשו האוהבת של אברהם משקפת את "מידת החסד" – המידה הראשונה מבין "שבע המידות" של הקדוש ברוך הוא – שבע צורות ההופעה של הבורא בעולם. זאת, בניגוד לתכונתו הבולטת של יצחק בנו: הפחד והיראה מפני ה' – המשקפים את "מידת הגבורה" – המידה השנייה משבע המידות של הבורא.
הקרבת האהבה
אופיו האוהב של אברהם מחדד את עומק המבחן שבניסיון העקדה: דרך-חייו של אברהם תאמה את טבעו האצילי. ניסיון העקדה העמיד אותו לראשונה בפני מבחן מסוג אחר: הוא נדרש לבצע פעולה שהיא הניגוד המוחלט לאופיו, לנטיית ליבו ולתפיסת עולמו. חרף כל זאת הוא ביצע את המשימה בצורה מושלמת, באותה תשוקה והתלהבות שבה עבד את ה' בכל ימי חייו, כשהוא דוחק הצידה את רגשותיו ואת מחשבותיו האישיות על השלכות מעשיו ודבק במסירות בקיום ציווי ה'.
עמידתו של אברהם בניסיון, שפכה אור חדש על כל הליכות חייו. זה הוכיח מעל כל ספק שהמניע הבלעדי להתנהגותו האצילית במשך כל חייו היה רק אהבתו האינסופית לה', ולא היה מעורב בכך אפילו שמץ של מימוש נטיותיו הטבעיות.
מידי ראש השנה, בעומדנו במשפט לפני ה', אנו מבקשים מה' לזכור את ההקרבה של אברהם והתעלותו מעל רגשותיו הצודקים למען קיום דבריו, ושאף הוא ינהג כלפינו באותה מידה ויוותר על העונשים המגיעים לנו בצדק, ויחתום את דיננו לטובה לפנים משורת הדין.
כתוב תגובה