השואה

אם ניתן ללמוד משהו מן השואה, הרי זו העובדה שלא ניתן כלל להסתמך על מוסריות המבוססת על שכל אנושי בלבד

סגנון הביטוי שלו היה חריף ונטול כפפות. "אם יש מנהיג לעולם, למה הוא לא התערב כשאבא שלי ואחותי הקטנה הפכו לאפר באושוויץ??"

נסענו במורד כביש סלעי ובוצי, שנראה יותר דומה לדרך מתחילת המאה התשע עשרה מאשר לכבישי 1991. באתי דרך ארוכה מברוקלין והרי אני כאן. כאן השורשים שלי, כפר אבותיי, עיירתו של סבי.

לפני מספר שנים, הסתובב לו אדם תמהוני אחד והודיע בראש כל חוצות ש"סוף העולם מגיע". שומעים נדו לו בראשיהם ברחמנות. כיום, נושא "סוף העולם" הוא נושא מדובר בין מדענים

נעצתי מבט בירוק השופע של העץ המשתקף בשלולית, נלחם בעובדה הברורה שעצים לא יכולים להיות ירוקים כאן, ומים לא יכולים לשקף

לעתים קרובות מדי הנשמות הטובות המעטות שבו, המתנדבות ללא שמץ אנוכיות לעזור לאחרים, ומשלמים על נדיבותם כשהם ניזוקים על ידי אותם אנשים הנעזרים על ידם

הוא פנה לבחור אחר, שהייתה לו תשובה כה נהדרת: "שלעולם, לעולם לא נשוב להיות קרבן, וגם לא נעמוד מן הצד באפס מעשה"

רשימת שינדלר תוקרן, יושמעו צפירות ויודלקו משואות לזכרם של ששת מיליון הקורבנות שנרצחו באכזריות על ידי הנאצים. ראש הממשלה יעמוד ויאמר כי "לעולם לא עוד", כל העם יזילו דמעה על העולם שהיה ואיננו

אושוויץ. שם שחרוט בהיסטוריה היהודית לנצח. אמרת אושוויץ, אמרת מוות; השמדת עם, התעללות, מיליוני קורבנות. והשם אושוויץ הפך למזוהה יותר מכל עם הפשע הבלתי נתפס שביצעו הנאצים בשואה האיומה. ויש רב אחד שרואה את אושוויץ מקרוב כל הזמן