1. ארץ ישראל ניתנה לעם ישראל
ביותר ממקום אחד בספר בראשית, ה' מבטיח את ארץ ישראל (שאז נקראה 'ארץ כנען') לאברהם ולצאצאיו. הבטחה זו חוזרת על עצמה ביחס לבנו יצחק, ולנכדו יעקב אביו של העם היהודי.
הבטחה זו היא נצחית ולכן נשארת במלוא תוקפה עד עצם היום הזה ולעולם ועד. ארץ ישראל הייתה, ועודנה, הירושה הבלעדית והנצחית של עם ישראל.
2. ארץ הקודש
ארץ ישראל מזוהה גם בתור "ארץ הקודש", או "ארצנו הקדושה". הסיבה לכך היא שהמרחב הפיזי של ארץ ישראל הוא מרחב קדוש. זה מתבטא במצוות מיוחדות שנוהגות רק בארץ ישראל, ביניהן מצוות ה"שמיטה".
• להרחבה: המצוות המיוחדות לארץ ישראל
3. האוויר שלה מחכים
בזמן התלמוד היו שני מרכזי תורה גדולים, האחד בבבל והשני בארץ ישראל (בעיקר בעיר טבריה). לאחר שהאמורא רבי זירא עלה מבבל לארץ ישראל הוא אמר כי "האוויר של ארץ ישראל גורם לאדם להחכים"1.
• הכירו: המרכז הארץ ישראלי מול המרכז הבבלי
4. פסגת העולם
בכל פעם שהתורה מתארת עזיבה של מישהו את ארץ ישראל היא משתמשת בביטוי "ירידה" וכשמדובר על כניסה לתחומי הארץ זה תמיד מתואר כ"עלייה". חז"ל2 מסבירים שהסיבה לכך היא מפני ש"ארץ ישראל גבוהה מכל הארצות".
המשפט הזה לא נאמר מבחינה טופוגרפית (שכן בעולם יש מקומות והרים הגבוהים בהרבה מהרי ארץ ישראל3), אלא כמטפורה: ארץ ישראל היא המקום הקדוש בעולם ולכן החשוב והמרומם ביותר.
לפי אחד הפירושים, הכוונה היא שיש להתייחס לכדור הארץ כשארץ ישראל הוא הנקודה העליונה ביותר בראש הכדור4.
השימוש בתואר "עלייה" כלפי הכניסה לארץ ו"ירידה" כלפי עזיבתה נשמר מאז ועד היום. גם "עולי בבל" נקראו כך משום שחזרו אל ארץ ישראל וכך אלו שהיום מהגרים מן הארץ מכונים "יורדים" והמהגרים לתוכה "עולים".
5. זבת חלב ודבש
כשהשם התגלה למשה רבינו מתוך הסנה הבוער הוא הודיע לו שיגאל את בני ישראל ממצרים ויעלה אותם "אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ"5.
אגב, ה"דבש" המוזכר כאן (ובמקומות נוספים במקרא) הוא דבש עסיס הפירות, במיוחד דבש התמרים, ולא דבש דבורים. כמו שמתאר המדרש6 את חגיגת השפע של תנובת הארץ: "שיהיו הצאן רועים תחת התאנים, והחלב זב מן הבהמות, והדבש מן התאנים, ומתערב זה בזה".
• מבט ממוקד: הסנה הבוער: מה באמת היה שם?
6. סדרת הפרמיום של גידולי הארץ
כשהם עומדים על גבולה של הארץ המובטחת, מתאר משה רבינו לעם ישראל את השבח והייחודיות שלה: "ה' אֱ-לֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה, אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם, עֲיָנֹת וּתְהוֹמוֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. אֶרֶץ חִיטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ"7.
כשאוכלים כל אחד משבעת המינים המפורטים כאן לצד מוצרי מזון אחרים, פותחים בהם את הארוחה ועליהם מברכים את ברכת האכילה. וגם הברכה שמברכים לאחר אכילתם שונה ומיוחדת מזו שמברכים על מוצרי מזון אחרים, במהלכה מודים וגם מתפללים עבור ארץ ישראל.
7. אקלים וטופוגרפיה ייחודיים
למרות ששטחה של ארץ ישראל קטן יחסית, יש לה נוף טבעי מגוון להפליא. תוך כמה שעות נסיעה אפשר לחצות מדבריות צחיחות, עמקים פוריים והרים רמים עם שינויי מזג אויר דרמטיים. באותה שעה יכול להיות שלג בגבעות ירושלים ומזג אויר חם רק 20 קילומטרים משם, בחופי ים המלח – המקום היבשתי הנמוך ביותר על פני כדור הארץ (435 מטר מתחת לפני הים).
8. משק מים עצמאי
אזור המזרח התיכון אינו משופע בגשמים ומצוקת המים היא אחת מדאגותיהן העיקריות של כל אוכלוסיות האזור. למרות ששטחה של ארץ ישראל קטן ביחס לשכנותיה, היא זכתה במקורות מים עצמאיים משלה ואיננה תלויה בחסדיהם של הארצות השכנות. זו הכוונה בתיאור "אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם, עֲיָנֹת וּתְהוֹמוֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר"8.
ואכן, בזכות משאבי הטבע של ארץ ישראל ובסיוע פיתוחים טכנולוגיים מרשימים נחשבת כיום מדינת ישראל למעצמת מים אזורית.
9. מיקום גיאופוליטי אסטרטגי
הנתיב היבשתי הקצר ביותר מאירו-אסיה לאפריקה עובר דרך ארץ ישראל. העובדה הזו היא אחד הגורמים לכך שהאזור היה נתון למלחמות שליטה בכל משך ההיסטוריה.
למשל, כאשר הממלכה ההלניסטית של מצרים התלמיית (שבירתה הייתה באלכסנדריה, מצרים) לחמה נגד הממלכה ההליניסטית הסלאוקית (שבירתם הייתה באנטיוכיה – כיום טורקיה), שטחה של ארץ ישראל נשטף בזרם אדיר של חיילים הלניסטיים. זה היה הרקע למרד החשמונאים ולמה שהפך להיות נס חנוכה.
10. ההיאחזות הראשונה
לאחר פטירת שרה קנה אברהם חלקת שדה ובו מערת קבורה בעיר חברון תמורת 400 שקל כסף מאת עפרון החיתי. זו הייתה רכישת הנכסים הראשונה של העם היהודי במה שעתיד להפוך לאחר מכן לארץ ישראל.
11. עיר בירה בבחירה אלוקית
בספר דברים משה רבינו מתייחס למקום כלשהו, בלתי ידוע אז, שבו "יִבְחַר ה' אֱ-לֹהֶיךָ לָשׂוּם שְׁמוֹ שָׁם"9 כלומר שהקדוש ברוך הוא יבחר בו למקום שכינתו.
בפרק האחרון של ספר שמואל מתברר שהמקום הזה הוא הר הצמוד לירושלים – הר המוריה – שעליו נבנה בית המקדש שהעניק להר גם את השם "הר הבית". מאז, ירושלים הפכה, בבחירת ה', למקום השראת השכינה ובירת הנצח של העם היהודי.
• ראו גם: איך ומתי הפכה ירושלים לעיר החשובה בעולם?
12. חלוקה לטריטוריות שבטיות
לאחר מאות שנות גלות וסבל במצרים וכעבור 40 שנות נדודים במדבר, חזרנו, צאצאיו של יעקב אבינו, ליישב את הארץ שהובטחה לאבותינו. שטח הארץ חולק באמצעות הגרלה וכל אחד מ-12 השבטים של העם היהודי קיבל אזור אחר להתיישב בו.
השבט היחיד שלא קיבל נחלה בארץ ישראל שבט לוי. לשבט לוי יועד תפקיד שונה משל שאר שבטי ישראל: במקום ליישב את הארץ ולפתח אותה, הוא נדרש לעבוד את ה' בבית המקדש (ועוד לפני כן ב"משכן") ולכוון את העם מבחינה ערכית ורוחנית. הלווים התגוררו בערים שונות הפזורות ברחבי הארץ והתפרנסו מ"מתנות הכהונה" שהעניקו להם בני השבטים האחרים על פי ציווי השם.
13. שתי מדינות לעם אחד
במשך שנים רבות ארץ ישראל הייתה מפוצלת לשתי ממלכות. "ממלכת יהודה" בדרום ו"ממלכת ישראל" בצפון. הנה הסיפור של שתי הממלכות בקצרה:
שאול המלך, משבט בנימין, היה המלך הראשון ששלט בארץ ישראל; אחריו באו דוד ושלמה, משבט יהודה. לאחר מותו של שלמה המלך חל קרע בעם ישראל ועשרה מתוך 12 השבטים התפצלו לממלכה נפרדת שקבילה את השם "ממלכת ישראל" שבירתה הייתה בשומרון ושליטיה היו בני שבט אֶפְרַיִם. שושלת צאצאיו של שלמה המלך שלטה מעתה רק על שני השבטים יהודה ובנימין בממלכה שנודעה בשם "ממלכת יהודה".
"ממלכת ישראל" נפלה בידי הכובש האשורי בשנת ג'ר"ה (556 לפסה"נ) וכל תושביה הוגלו למרחקים. בתחומי ארץ ישראל נותרה רק "ממלכת יהודה" ששרדה עד לחורבנה בידי הבבלים במה שידוע כ'חורבן בית המקדש הראשון'. מאז נקרא כל בן לעם ישראל בשם "יהודי", על שם הממלכה, בלי קשר למוצא השבטי הספציפי ממנו בא.
14. חורבן, תקומה, ושוב חורבן
לאחר חורבן בית המקדש הראשון ונפילת ממלכת יהודה לידי האימפריה הבבלית, שהו היהודים ב"גלות בבל" במשך 70 שנה. לאחריהן חזרו חלק גדול מיהודי בבל לארץ ישראל, בכמה בעליות קבוצתיות שהמפורסמות שבהן הן העליות בראשות עזרא ונחמיה. הם בנו מחדש את בית המקדש בירושלים והתיישבו שוב בארץ ישראל למשך יותר מ-400 שנה שסופם בדיכוי הרומאי במהלכו נחרב בית המקדש השני, היהודים הוגלו מארץ ישראל ויישוביהם נהרסו.
• קיראו: מלחמת האחים שהביאה חורבן – הרקע לחורבן בית המקדש השני
15. עִם הפנים לעבר הארץ
גם בתקופות בהן העלייה לארץ ישראל הייתה בגדר חלום בלתי אפשרי, המשיכו היהודים בכל העולם לחיות בליבם עם נחלתם הנצחית. בכל תפילה, שלוש פעמים בכל יום, ובכל ברכת המזון שלאחר כל ארוחה, מזכירים היהודים בערגה את תקוותם לחזור לארץ נחלתם.
את התפילה לה', בכל מקום בעולם, מתפללים כשהפנים מופנות לכיוון ארץ ישראל, בפרט לכיוון ירושלים עיר הקודש ומקום המקדש10. הראשון שתועד כשהוא מתפלל בחוץ לארץ כשפניו לכיוון ירושלים (שאז כבר הייתה חרבה) היה דניאל הנביא: "וְדָנִיֵּאל . . עַל לְבַיְתֵהּ וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵהּ בְּעִלִּיתֵהּ נֶגֶד יְרוּשְׁלֶם וְזִמְנִין תְּלָתָה בְיוֹמָא הוּא בָּרֵךְ עַל בִּרְכוֹהִי וּמְצַלֵּא וּמוֹדֵא קֳדָם אֱלָהֵהּ..."11. (בעברית: ודניאל . . נכנס לביתו, וחלונות פתוחים לו בעליתו נגד ירושלים, ושלוש פעמים ביום הוא כורע על ברכיו ומתפלל ומודה לפני אלוקיו...).
• ראו כאן: למה מתפללים שמונה עשרה לכיוון ירושלים?
16. צִדקת ארץ ישראל
במשך מאות רבות של שנים נהגו קהילות יהודיות בכל העולם לשלוח באופן קבוע תרומות לתמיכה בנזקקי הארץ שרבים מהם תלמידי חכמים עניים וקשישים.
קופת צדקה זו מכונה לעתים קרובות "צדקת רבי מאיר בעל הנס". קרן הצדקה היהודית הוותיקה ביותר הקיימת כיום היא ארגון "כולל חב"ד – לצדקת רבי מאיר בעל הנס". ארגון צדקה זה הוקם על ידי האדמו"ר הזקן, רבי שניאור זלמן "בעל התניא", בשנת ה'תקמ"ח (1788) עבור עניי ארץ ישראל וממשיכה לפעול גם היום בהיקפים מרשימים.
17. ארבע ערי הקודש
כל ארץ ישראל קדושה, אולם ארבע מתוך ערי הארץ זכו לכינוי "ערי הקודש": ירושלים, חברון, צפת וטבריה.
כל אחת מהן זכתה לכינוי "עיר הקודש" מסיבותיה שלה, אבל המונח "ארבע ערי הקודש" הוטבע במאה ה-16, כאשר הקהילות היהודיות בארבעת הערים התאגדו למטרות צדקה בהנהגתם של רבי משה אלשיך יחד עם רבי יוסף קארו (מרן ה"בית יוסף"), רבי יצחק לוריא (האריז"ל) ורבי דוד בן זמרה (ה"רדב"ז").
• לסיפור המלא: ארבע ערי הקודש בישראל: מה ולמה?
18. חזרה לארץ אבותינו
לאורך אלפי שנות הגלות היו עליות רבות של יהודים מהתפוצות שהתיישבו בארץ ישראל, הן של בודדים ומשפחות והן של קבוצות ותנועות מאורגנות. מבין העליות המפורסמות ניתן למנות את עליית בעלי התוספות, עליית הרמב"ן, עליית רבי יהודה החסיד, עליות יהודי תימן, עליית החסידים ועליית תלמידי הגר"א, גלי העלייה שקדמו להקמת מדינת ישראל, העלייה ההמונית במהלך שנותיה הראשונות והעליה הגדולה של יהודי ברית המועצות.
• מרתק: סיפורו של רבי ישראל ב"ק, החלוץ החסידי הראשן
19. גבולות הארץ
גבולותיה של ארץ ישראל המובטחת שונים מאלו שבהם החזיקו בפועל עם ישראל לאחר כיבוש הארץ מידי עמי כנען, ואֵלו שונים מהגבולות שבהם החזיקו עולי בבל כששבו לארץ ישראל בתקופת עזרא ונחמיה.
הגבולות ההיסטוריים וההלכתיים של ארץ ישראל אינם חופפים לגבולותיה של מדינת ישראל. חלקים מארץ ישראל הקדומה, במזרח ובצפון, נמצאים כיום בשליטת ירדן, סוריה ולבנון של ימינו, בעוד הגבולות הדרומים של מדינת ישראל כיום כוללים גם שטחים שאינם חלק מהגבולות ההיסטוריים של ארץ הקודש12.
20. אדמה אהובה
כולם מכירים את המראה האייקוני של נוסעים הנוחתים בשדה התעופה בן גוריון ועם ירידתם מן המטוס מתכופפים ארצה ומנשקים את אדמת הארץ.
הרעפת החיבה המרגשת הזו כלפי אדמתה הקדושה של ארץ ישראל היא בעלת היסטוריה ארוכה ומכובדת, לפחות מזמן דוד המלך! וכך מתאר זאת הרמב"ם13: "גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים הָיוּ מְנַשְּׁקִין עַל תְּחוּמֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמְנַשְּׁקִין אֲבָנֶיהָ וּמִתְגַּלְגְּלִין עַל עֲפָרָהּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ"14".
21. כרטיס חד כיווני
באופן עקרוני, התורה אוסרת לצאת מארץ ישראל לחו"ל, אפילו באופן זמני, אם לא בשביל סיבה מוצדקת. ההלכה מפרטת מספר סיבות ספציפיות שמצדיקות נסיעה לחו"ל, כמו לימוד תורה, נישואין, הצלת ממון ונכסים מידי הגויים או בגלל הרעה קיצונית בתנאיי המחייה בארץ. גם מי שעוזב את הארץ בגלל אחת מהסיבות הללו צריך לחזור ארצה לאחר שהשיג את יעדיו15.
• תשובה אותנטית: מדוע הרבי מלובביץ' לא עלה לארץ?
22. להיקבר באדמת הארץ
לפני פטירתו במצרים ביקש יעקב מבנו יוסף לקחת את גופתו ממצרים לארץ ישראל כדי להיקבר בחלקת קבורת אבותיו בחברון16. גם יוסף עצמו השביע את אחיו להעלות את עצמותיו ממצרים לארץ ישראל כאשר ייגאלו ממצרים, וכך אכן קרה והוא נקבר בשכם17.
מאז ועד היום יהודים רבים מבקשים להיקבר באדמתה של ארץ ישראל, גם כאלו שלא זכו לעלות אליה בחייהם. חז"ל מלמדים שהקבורה באדמת הארץ מביאה כפרה למת, ושתחיית המתים תתרחש דבר ראשון אצל המתים הקבורים בארץ ישראל18.
• ראו גם: מדוע קוברים את המת עם תכריכים לבנים?
23. בחו"ל מותר, בארץ לא
יהודים בחו"ל רגילים שמזון צמחי גולמי, לא מעובד, הוא כמעט תמיד כשר לאכילה. כשהם מגיעים לארץ הם מגלים שזה ממש לא כך, בגלל המצוות המיוחדות של גילוי ארץ ישראל.
בשנת השמיטה, למשל, הפירות קדושים ב"קדושת שביעית" ואת הירקות שצמחו אסור לאכול; ולפני שאוכלים פרי כלשהו, גם בשנה רגילה, צריך לוודא שלא מדובר בפרי מעץ "ערלה" ושכבר הופרשו תרומות ומעשרות כהלכה.
• קיראו: האם צריך תעודת כשרות במסעדה צמחונית?
24. המקום הבטוח ביותר בעולם
ארץ ישראל היא "אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ, תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱ-לֹהֶיךָ בָּהּ, מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה"19. הרבי מלובביץ' נהג לצטט פסוק זה לעתים קרובות כהוכחה לכך שהארץ נמצאת תחת השגחה מיוחדת של הקב"ה, מה שמקנה לתושביה הגנה מיוחדת והופך את הארץ למקום הבטוח ביותר בעולם!
25. "לעשות" ארץ ישראל
פעם, בחוץ לארץ, אמר האדמו"ר השלישי בשושלת חב"ד, רבי מנחם מענדל, "הצמח צדק", לאחד מחסידיו "צריכים לעשות כאן ארץ ישראל, עשה כאן ארץ ישראל!".
בראי החסידות, ארץ ישראל איננה רק מיקום גיאוגרפי אלא גם שם וסמל לתופעה שבה האמת האלוקית מאירה בתוך המרחב הפיזי. בד בבד עם החורבן והכאב של הגלות מארץ ישראל, הייתה בכך גם מטרה חיובית, נסתרת, להביא את האור האלוקי ליתר מרחבי התבל, גם למקומות הנידחים והאפלים ביותר מבחינה רוחנית.
הכוח להפוך סביבת חשכה למרחב קדוש, "לעשות ארץ ישראל" בכל מקום אחר על פני הגלובוס, הוא כוחה של הנשמה היהודית שתמיד רוצה רק לדבוק בה', בכל מצב, בכל מקום ומתוך כל סביבה שבו רק תימצא20.
כתוב תגובה