סימן ההיכר של אברהם אבינו היה האוהל הפתוח. הוא פתח אכסניה בחינם באמצע המדבר והזמין כל מטייל ונווד לארוחה חמה ולמנוחת לילה טובה.

אם לא די בכך, פעם, בעיצומה של שיחה עם בורא העולם בכבודו ובעצמו, הופיעו כמה מטיילים באיזור. הוא התנצל ורץ להזמין את האורחים פנימה! כי עבורו, הכנסת האורחים הייתה חשובה יותר מקבלת פני השכינה.

המסורת נשארה במשפחה. כאשר הקיסר הרומי יוליוס ציווה על הקמת אכסניות לעוברי אורח בכל עיר, הוא הביא דוגמה מן היהודים "הדואגים לכל זר". אפילו בתקופות הקשות ביותר, לכל קהילה יהודית הייתה חברה שדאגה לספק מזון וקורת גג לכל נוסע, ללא כל אפליה.

כיצד מקיימים את מצוות הכנסת אורחים

* הזמינו אליכם הביתה אורחים – בין אם מדובר במבקרים שבאו לעיר, או בתושבי העיר, חפשו הזדמנויות להכניס אליכם הביתה אורחים, בין אם לארוחה או אפילו ללינה.

* ישנם ארגונים המתווכים בין מבקרים ומארחים פוטנציאליים. חפשו ארגונים כאלו והציעו את עצמכם כמארחים.

* כשהאורחים בבית, עשו כל שביכולתכם כדי להנעים את שהותם. זיכרו כי רבים מתביישים לבקש שתיה קרה או כרית נוספת.

* כמו אברהם אבינו, אל תסתפקו בכך שבני הבית מארחים: השתדלו לסייע להם בעצמכם.

* כשהאורחים יוצאים את הבית אל תשכחו לארוז עבורם מעט צידה לדרך. זו מצווה ללוות אותם לשדה התעופה, לאוטובוס או לרכבת, או לפחות הליכה קצרה מדלת היציאה. למעשה, נאמר בתלמוד כי השכר שניתן על הליווי גדול אף יותר משכר האירוח עצמו.