1. בתנ"ך יש סיפורי יין שלא נגמרו טוב

לא מעט מסיפורי היין של התנ"ך נגמרים בחטא או אסון. עץ-הדעת, ממנו אכלו אדם וחווה נגד ציוויו של אלוקים במה שהיה החטא הראשון בעולם, היה עץ ענבים; עשרה דורות מאוחר יותר, לאחר ששרד את המבול, נֹחַ נטע כרם, השתכר מהיין שיצר ממנו וספג ביזיון מבנו חָם; אחד-עשר דורות קדימה, היה זה לוט שהושקה לשוכרה על ידי בנותיו כדי להרות ממנו.

כדאי לדעת: מה גדל על עץ הדעת? (5 דעות!)

2. היחס אליו מורכב

למרות הסיפורים הללו, בשום מקום התורה אפילו לא רומזת שאסור לשתות אלכוהול. למעט ביחס למקרים ספציפיים כמו בכניסה לבית המקדש, בעת פסיקת הלכה, או מי שקיבל על עצמו נזירות (על כך בהמשך הכתבה).

למעשה, מהתבוננות בכתובים עולה שהיחס אל היין ביהדות הוא מורכב. מצד אחד התורה רואה בו דבר מוערך ומכובד, אך מצד שני דבר שצריך לנהוג בו בזהירות. כך, לדוגמה, נאמר בספר שופטים1 שהיין "מְשַׂמֵּחַ אֱ-לֹהִים וַאֲנָשִׁים"; ואילו בספר משלי2 נאמר: "אַל תְּהִי בְסֹבְאֵי יָיִן, בְּזֹולֲלֵי בָשָׂרֹ"; ובמקום אחר בספר משלי3 היין מקבל יחס דו-משמעי – ממתיק מלאכותי לאדם חסר תקנה, אבל גם אמצעי מעודד בעת קושי וצרה: "תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ".

להרחבה: כיצד היהדות מתייחסת לשתיית אלכוהול?

3. לפני ששותים, מאחלים "לחיים!"

באופן מסורתי, כשיהודים יושבים לשתות יין בצוותא, נוהגים לאחל זה לזה "לחיים!" לפני השתייה.

אחד ההסברים למנהג, הוא העובדה ששתיית יין יכולה להביא לאחווה, שמחה ולאושר; אבל גם לגרום, חלילה, לתוצאות אומללות, לרגשות פגועים ובושה. משום כך אנו מביעים את משאלת לבנו שהשתייה תוציא מכל אחד מאיתנו את הטוב ביותר ותביא לחגיגה משמחת ומכבדת, חגיגה שמוסיפה חיים וברכה.

מרתק: הרב עונה למוסלמי: האם ליהודים מותר לשתות יין?

4. ליין יש ברכה ייחודית

לפני שאוכלים או שותים משהו יש לברך ברכה ספציפית המתאימה לסוג המאכל או המשקה. באופן כללי, לפני שתיית משקאות ואכילת מזון מן החי מברכים "שהכול נהייה בדברו"; על ירקות ודגנים מברכים "בורא פרי האדמה"; ועל פירות העצים – "בורא פרי העץ".

רק שני מוצרים זכו לברכה ייחודית משלהם: הלחם והיין. על הלחם מברכים "המוציא לחם מן הארץ", ועל היין "בורא פרי הגפן". היין זכה לברכה מיוחדת כיון שהוא גם מעורר שמחה בנפש וגם מחזק את הגוף4.

ראו כאן: מה מברכים על ענבים, חמוציות, אבוקדו, ואננס (ועוד..)?

5. את היין ניסכו על גבי המזבח

על המזבח בבית המקדש (ולפני כן – במשכן) הוקרבו סוגים שונים של קורבנות. לחלק מהקורבנות התלוותה גם שפיכת יין לתוך נקב שהוביל לחלל פנימי בתוך המזבח. שפיכת היין, כמו שאר עבודת הקורבנות, התבצעה על ידי הכוהנים, והיא נקראת 'ניסוך היין'. (בשבוע אחד בשנה, במהלך חג הסוכות, התקיים, במקביל, גם 'ניסוך המים': שפיכת מים לתוך נקב אחר במזבח).

סקירה מרתקת על טקס ניסוך המים והשמחה המיוחדת שליוותה אותו

6. היין אסור לנזיר

למרות שהיין הוא חלק בלתי נפרד מהצורה שבו עם ישראל סועד וחוגג, יש מי שעבורו שתיית יין היא עבירה: הנזיר.

'נזיר' הוא מי שהחליט להדיר את עצמו (בדרך כלל לתקופה מסוימת) משתיית יין, תספורת והתקרבות למתים; בסוף התקופה הנזיר מגלח את שערו בבית המקדש ומקריב מספר קורבנות. במהלך תקופת הנזירות, אסור לנזיר לא רק לשתות יין אלא גם לאכול ענבים חיים, צימוקים, חרצנים וקליפות ענבים ובעצם כל מה שעשוי מענבים. הנזיר כל כך צריך להישמר ולהיזהר מיין שהוא נמנע אפילו מלעבור ליד כרם!

לרוב, הנזירות שימשה דרך לריפוי ואיזון עבור מי שהגזים בנהנתנות וגאווה ובשביל לחזור לאיזון הנכון אימץ (לפרק זמן מסוים) את הקיצוניות ההפוכה, של התנזרות והזנחה.

ראו גם: על נזירים ומנזרים, או: מתי נכון להתנזר ומתי ממש לא?

7. ליין יותר קשה להיות כשר

בגלל המעמד החשוב של היין בתרבות ובדת, על מנת שיין יהיה כשר לשתייה הוא צריך לעמוד בדרישת כשרות מחמירה: שלא נגע בו מי שאינו יהודי מאמין (זאת, כמובן, בנוסף לשאר חוקי הכשרות שחלים על כל המזונות מן הצומח).

הדרישה תקפה רק ביחס ליין בלתי-מבושל שנמצא בכלי פתוח או כלי שניתן לפתוח אותו מבלי להשאיר עקבות. אין צורך לשמור מנגיעה שכזו בקבוק יין סגור, עם פקק שלם המעיד על כך שהבקבוק טרם נפתח. כמו כן, הבעיה לא קיימת ביין-מבושל או מיץ-ענבים.

ראו גם: למה כדאי לנו לאכול רק כשר?

8. את השבת והחגים מציינים עם כוס יין

ה' ציווה אותנו בתורתו "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ"5. פירושו של ציווי זה, שיש לציין את יום השבת (וגם החגים) באמצעות אמירת ברכה המציינת את קדושת היום. אלו הן, למעשה, ה"קידוש" שאותו אנו אומרים בפתיחת הסעודה בכל ליל שבת (ביום שישי בערב) וחג; וה"הבדלה" הנאמרת בצאת כל שבת וחג.

חז"ל תיקנו שאת ה'קידוש' וה'הבדלה' יש לומר על כוס יין, כלומר, לאחוז בשעת הברכה כוס יין ביד (ימין), ולשתות אותו מיד בסיום אמירת הברכה. כדי לכבד את סעודת הבוקר של השבתות והחגים, תיקנו חכמינו לפתוח אם אותן בשתיית כוס יין וברכת "בורא פרי הגפן".

כדאי לדעת: מדוע עושים קידוש על יין? – 6 הסברים

9. בליל הסדר שותים 4 כוסות יין

שתיית יין היא סימן של חירות ויוקרה. זו הסיבה שחז"ל תיקנו לשתות 4 כוסות יין בליל הסדר – הלילה הראשון של חג הפסח (בחו"ל: גם הלילה השני של החג), שבו אנו חוגגים וחווים מחדש בכל שנה את החירות והגאולה ממצרים ומספרים את סיפור יציאת מצרים והניסים שקרו בו באמירת ה'הגדה של פסח'.

פירושים והסברים נוספים: למה שותים ארבע כוסות של יין בליל הסדר?

10. בפורים שותים עד דלא ידע!

בחג הפורים אנו חוגגים את הנס שאירע לאבותינו בסוף ימי גלות בבל, כשגזרת רצח-עם שנחתמה באימפריה הפרסית נגד העם היהודי ביוזמת המן העמלקי, התהפכה על שונאי היהודים והיהודים, ובראשם מרדכי הצדיק, זכו לשלטון, להוקרה ולכבוד. חגיגת הפורים כוללת את קריאת (או שמיעת) מגילת אסתר; חלוקת מתנות לעניים; משלוח מנות של אוכל לחברים; וסעודה חגיגית ושמחה במיוחד.

באופן לגמרי יוצא דופן, חכמינו קוראים לשמוח בחג הפורים באמצעות שתיית יין כה מרובה "עד שלא נבחין בין ארור המן לברוך מרדכי"!

העמיקו: מה פשר הציווי להשתכר בפורים?

11. כוס של ברכה

כמו הקידוש וההבדלה, ישנן ברכות נוספות שאותם קבעו חכמים לברך על כוס יין כאות של כבוד ושמחה. אחת מהן היא ברכת המזון:

'ברכת המזון' היא ברכת תודה לה' הנאמרת לאחר אכילת סעודה המבוססת על אכילת לחם; כפי שנאמר בפסוק6 : "וְאָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְתָּ, וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱ-לֹהֶיךָ". כאשר שלושה אנשים או יותר סועדים בצוותא, הם מברכים את ברכת המזון יחד כשאחד "מְזַמֵן" את חבריו לסעודה לברך יחד איתו.

ה"מזמן" מחזיק בידו כוס יין במהלך ברכת המזון ואותה הוא שותה לאחר סיום הברכה, לא לפני שהוא מברך עליה את ברכת 'ברא פרי הגפן'. בדרך כלל, שילוב כוס יין בברכת המזון הוא הצורה המובחרת של קיום המצווה אבל אינו חובה. היין שעליו נאמרה הברכה מכונה בשם "כוס של ברכה".

צפו: הרבי מחלק לציבור יין מ"כוס של ברכה"

12. בברית מילה

מצווה נוספת שבה משלבים שתיית יין היא ברית-מילה. לאחר ביצוע הברית, נאמרת על כוס יין ברכה מיוחדת יחד עם תפילה לשלומו והתפתחותו של הרך הנימול שבמהלכה מעניקים לילד את שמו. גם התינוק עצמו מקבל טעימות מכוס היין.

ראו גם: למה מעניקים את השם לילד רק לאחר הברית?

13. וגם בחתונה

היין מלווה גם את טקס הנישואין. תחת החופה עומדים החתן והכלה ולאחר שהחתן מעניק עונד לכלתו את הטבעת, עושים ברכה על כוס יין. לאחר מכן אומרים את "שבע הברכות" של הנישואין על כוס יין נוספת. את היין משתי הכוסות מערבבים והחתן והכלה לוגמים ממנו.

אם עורכים לכבוד החתן והכלה סעודות פומביות במהלך שבעת הימים שלאחר החתונה, מברכים גם בסעודות אלו את "שבע הברכות" על כוס יין (בנוסף לכוס היין שעליה נאמרת ברכת המזון).

הכירו: מהן "שבע הברכות" ומתי אומרים אותן?

14. בדרך כלל, מיץ ענבים גם בסדר

באופן עקרוני, כשההלכה מתייחסת ליין הכוונה דווקא ליין שנוצר מענבים ועבר תהליך תסיסה והפך למשקה אלכוהולי. אולם, מי שמתקשה לשתות יין (או מי ששתיית אלכוהול אסורה עליו מסיבות שונות) יכול לצאת ידי חובה גם במיץ ענבים טבעי עבור מרבית המצוות הקשורות ביין (כמו קידוש, הבדלה וארבע כוסות של ליל הסדר).

15. היין המשומר שיוגש בסעודת העתיד

חז"ל לומדים מדרי הנביאים שלעתיד לבוא, בגאולה האמיתית והשלימה, יגיש הקדוש-ברוך-הוא לצדיקים "סעודה" מיוחדת שבה יגיש להם לשתות מ"יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית" ועליו יברך דוד המלך את ברכת-המזון. יש המפרשים ש"יין משומר" פירושו שהוא שמור בקפידה מראשית הבריאה ועד ימות המשיח. אחרים מפרשים ש"משומר בענביו" הכוונה שבניגוד לכל יין אחר היין הזה לא צריך סינון, כיון שהענבים מהם הוא עשוי כבר מזוקקים ונקיים מלכתחילה משמרים.

שיעור: בתפריט: 'שור הבר' 'לווייתן' ו'יין משומר' – על ה"סעודה" הגדולה של הגאולה