זמן קצר לפני פטירתו של יעקב, הוא קרא לבנו יששכר... חמור, וזו הייתה מחמאה.

זה קרה כשהוא קרא לכל אחד מבניו והעניק להם עצות וברכות לפני מותו. יששכר זכה למשפט הבא: "יששכר חמור גרם, רובץ בין המשפתים1 ".

הפירוש המילולי של הפסוק הוא שיששכר נמשל לחמור חזק, שרובץ בין גבולות השדות והערים.

אבל מדוע נמשל יששכר לחמור? ואיזה מסר ביקש יעקב להעביר לבנו ולצאצאיו? במדרשים אנו מוצאים הסברים מרתקים.

שותפות של שני אחים

המדרש2 מספר לנו כי לזבולון ויששכר, שני האחים, הייתה שותפות מיוחדת במינה. זבולון היה סוחר ויששכר היה יושב ולומד תורה. הם היו מחלקים ביניהם את הרווחים: גם את אלו הפיננסיים (הממון שהושג באמצעות מכירת הסחורה) וגם את אלו הרוחניים (שכר התורה שלמדו בני שבט יששכר).

בהתאם לרעיון זה, החמור מייצג את תלמידי החכמים, אלו המתמסרים לחלוטין ללימוד התורה. כמו החמור, גם הם מוכנים לסבול הכול, גם קשיים פיזיים, כדי להתחבר אל החכמה האלוקית הנמצאת בתורה.

דוגמה לכך אפשר לראות בשנתו של החמור, כשהוא "רובץ בין המשפתים". "חמור מהלך ביום ובלילה ואין לו לינה בבית, וכשהוא רוצה לנוח רובץ לו בין התחומין בתחומי העיירות שמוליך שם פרקמטיא (סחורה)3 ". גם על התורה נאמר4 : "כך היא דרכה של תורה... על הארץ תישן, וחיי צער תחיה, ובתורה אתה עמל."

הזוהר5 מציין תכונות אחרות של החמור: הוא "נוטל את משאו, לא בועט באדונו ואין בו גסות רוח" ומשווה אותה לבני יששכר שאף הם מקבלים עליהם את עול התורה והקדוש ברוך הוא ואין בהם גסות הרוח.

בזכות השקעה זו, בני שבטו של יששכר אכן זכו ללמוד את התורה ולדעת אותה היטב, ואף הפכו להיות ראשי הסנהדרין, בתי הדין של עם ישראל6 .

חמור של גרים

הסבר אחר7 קשור אף הוא לשותפות בין יששכר וזבולון, בדרך קצת אחרת:

בשדותיו של יששכר היו גדלים פרות יפהפיים במיוחד, וכאשר בני שבט זבולון היו יוצאים למסחר מעבר לים הם היו מביאים עמם פרות למכירה. הגויים שראו את יופיים של הפרות התפעלו מאוד, וכששמעו שמגדלי הפרות משקיעים את זמנם רק בלימוד התורה, הם היו נוסעים לארץ ישראל כדי לראות מקרוב את התופעה ואז מתגיירים ומצטרפים לעם ישראל.

כך, המילה 'חמור גרם' מתפרשת גם במובן של 'גרים' שהתגיירו בעקבות שבט יששכר.

ואם כבר עסקנו בשטח אותו נחל שבט יששכר, יש כאן דמיון נוסף לחמור. "מה חמור זה נמוך מכאן ונמוך מכאן וגבוה באמצע, כך בקעה מכאן ובקעה מכאן והר באמצע... אלו הן ב' בקעות (ביניהם הייתה נחלת השבט): בקעת כסלן ובקעת יזרעאל."

לא הרחיק לכת

הרשב"ם על פסוקים אלו מציג רעיון נוסף.

זבולון, כאמור, היה הסוחר שנסע למרחקים כדי למכור ולקנות סחורה. יששכר, לעומת זאת, נמשל לחמור שבוחר להישאר באיזור העיר ולא להתרחק יותר מדאי.

לכן נאמר עליו "וירא מנוחה כי נעמה", הוא העדיף את מנוחת ועבודת האדמה על פני מסעות רחוקים לצרכי עסקים.

נולד בזכות החמור

והנה פירוש מרתק נוסף: כידוע, יששכר נולד אחרי שלאה העניקה לרחל דודאים תמורתם שהה יעקב באוהל לאה באותו הלילה. מתברר שלאה חיכתה בקוצר רוח שיעקב ישוב הביתה והחמור היה זה שבישר ללאה על בואו.

"יששכר חמור גרם – החמור גרם אותו. וכי מנין היתה לאה יודעת שבא יעקב? אלא נהק החמור ושמעה קולו ויצאת לקראתו8 ".

מהם ראשי תיבות של חמו"ר?

אמר רבי לוי יצחק שניאורסאהן זצ"ל, אביו של הרבי מליובאוויטש9 :

כתוב בספרים כי המילה חמור היא ראשי תיבות של חכם מופלגורב רבן. שכן כמו החמור, המייצג את השפלות וההכנעה, כשאדם קונה בנפשו את מידת הביטול והענווה הוא זוכה להצלחה בלימוד התורה.