הכרת תודה היא רעיון בסיסי בחיים היהודיים. להכיר תודה לאנשים שסביבנו, וגם להכיר תודה וטובה לבורא העולם על החסדים שהוא עושה עמנו.

היבט חשוב של תודה מיוחדת זו הוא לומר את ברכת המזון לאחר אכילת לחם. ברכה זו חשובה הן אם מדובר בארוע גדול (חתונה, בר מצוה וכו'), בסעודת שבת משפחתית, ואפילו לאחר ארוחה פשוטה המכילה כריך וכדומה.

אמירת ברכת המזון לאחר הסעודה מבטאת את הרעיון, שאנו תלויים בבורא העולם בכל פרט בחיינו, ואנו מודים לו, יתברך, על דאגתו לנו בכל צעד ושעל. אנו זקוקים לקב"ה בכל רגע, לאוויר שאנו נושמים ולמזון שאנו אוכלים.

בפרשת השבוע מופיע רעיון זה בפסוק "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך" (דברים ח', י'). חכמינו זכרונם לברכה מציינים שהפירוש המילולי של הפסוק אומר שאנו מצווים לברך את ה' – "וברכת" – רק אם שבענו – "ושבעת". אולם, חכמים תיקנו לומר את ברכת המזון אפילו אם לא שבענו לגמרי, כל זמן שאכלנו כמות מינימלית של "כזית" ( כ- 30 גר').

ברכת המזון מכילה ארבעה חלקים. החלק הראשון מדבר על העובדה שהשם מספק מזון לעולם כולו. קטע זה חובר על ידי משה רבנו. בני ישראל שנדדו במדבר אמרו את התפילה הזו לאחר שאכלו את המן שירד מהשמים.

אחרי ארבעים שנה הם נכנסו לארץ המובטחת. אז כתב יהושע את החלק השני, המתחיל בהודיה לה' על ארץ הקודש, ארץ ישראל. בחלק זה אנו גם מודים לה' על ברית המילה, על יציאת מצרים ועל התורה.

הקטע השלישי חובר על ידי דוד המלך ושלמה המלך, ומדבר על עיר הקודש ירושלים. הוא גם מדבר על שושלת מלכי בית דוד ועל בית המקדש. חלק זה מסתיים בתחינה לה' לבנות את עיר הקודש ירושלים עם בואו של המשיח.

החלק האחרון בברכת המזון חובר על ידי חז"ל לפני כ-1870 שנה. הוא מהווה ביטוי כללי להכרת תודה לקב"ה: "המלך הטוב והמיטיב לכל".

למעשה, הקטע האחרון נכתב אחרי הטרגדיה הכשלון הטראגי של המרד היהודי נגד הרומאים בשנת 135 לספירה, בו נטבחו יהודים רבים. התהילה לה' יכולה להיחשב כהכרת תודה על כך ששרדנו להוריש יהדות לדור הבא. בחלק אחרון זה אנו גם מודים למארחים ולהורינו, ושוב מבקשים מה' לשלוח לנו את אליהו הנביא שיבשר את בואו של המשיח.

קטעים ומשפטים נוספים, עם שינויים קלים בין קטע לקטע, נוספים בימים מיוחדים כגון: שבת, ראש חודש וחגים.

ברכת המזון היא לא רק תודה לה' על כך שהוא מספק לנו את צרכינו הבסיסיים; היא חלק בלתי נפרד מחיינו כיהודים. אמירתה או שירתה של ברכת המזון מקשרת אותנו לאלפי שנות חיי העם היהודי, ונותנת לנו הזדמנות פז לדבר ישירות עם האלוקים.