סיימנו לסקור את החדרים בצידי העזרה (לא ממש, נשארו לנו עוד כמה חדרים ושערים עליהם נדבר בהמשך!) וכעת נתקדם למרכז העזרה הגדולה.

בלב ליבה של העזרה נמצא מזבח גבוה, המכונה בשם "המזבח החיצון", מכיוון שהוא נמצא מחוץ להיכל.

המזבח נמצא במרכז העבודה היומית של בית המקדש: על גגו מקריבים את הקורבנות ושורפים אותם, ועל קירותיו זורקים את דמם.

אם נתבונן במזבח מקרוב נראה כי הוא עשוי אבנים חלקות במיוחד, ללא כל שריטה (אם אירע ואבן נשרטה, היא תוחלף באבן אחרת). עוד פרט מעניין הוא שבאבנים אלו מעולם לא נגעה מתכת – גרזן, סכין וכדומה. "המזבח", הסבירו חכמינו זכרונם לברכה, "מאריך את ימי האדם ומכפר לו על כל עוונותיו. לעומת זאת הברזל (כלי הנשק המיוצרים ממנו), מקצר את ימיו של האדם. בל נניף את הברזל המקצר על אבני המזבח המאריכים".

כדי להשיג אבנים אלו, חפרו בעומק הקרקע עד שהגיעו לאבנים בהם לא נגעה יד אדם מעולם. אבנים אלו שימשו עבור בניית המזבח.

המזבח נבנה בשלוש שכבות: כל שכבה צרה מחברתה, כמו מדרגות.

חוט הסיקרא – הפס האדום

במרכז המזבח שורטט פס בצבע אדום ומעליו שירטוט פרחוני. פס זה נועד להבדיל בין החצי העליון של המזבח, לבין החצי התחתון.

מדוע?

כמובא בתורה, יש לזרוק את דם הקורבנות על המזבח. לקורבנות שונים דינים שונים: מהם שדמם נזרק על החצי העליון, ואחרים על החצי התחתון. באמצעות הפס האדום יוכל הכהן לדעת את המיקום המדוייק.

בפינה הדרומית מערבית של המפלס התחתון של המזבח שתי תעלות ניקוז, שם ישפוך הכהן את שיירי הדם שזרק על המזבח.

הכבשׁים

אם הינכם מעוניינים לעלות אל גג המזבח (לא מומלץ לאלו הסובלים מפחד גבהים) תצטרכו לעלות במדרון (כבשׁ) העומד מדרום למזבח. בצד המדרון ישנם עוד שני מדרונים קטנים, בהם עולים הכהנים אל אמצע המזבח – הבליטה המכונה "סובב".

מקום המערכה – האש על גבי המזבח

בראש המזבח 3 ערימות עצים. ערימה אחת מכונה "המערכה הגדולה", עליה מקריבים את הקורבנות; הערימה השניה היא "מערכת הקטורת", ממנה לוקחים גחלים עבור מזבח הקטורת ("המזבח הפנימי"); על הערימה השלישית לא מקריבים אף קורבן, אך היא דולקת יום ולילה ללא הפסקה, כמו שנאמר: "אש תמיד תוקד על המזבח, לא תכבה".

במרכז המזבח ערימת אפר עגולה, אליה גורפים את כל האפר המצטבר לאחר שריפת הקורבנות והעצים. בשל צורתה העגלגלה, קיבלה ערימת האפר את השם: "התפוח".

הקרנות

למזבח ארבע בליטות מרובעות בארבעת פינותיו, המכונות בשם "קרנות". בצד המערבי-דרומי ישנם שני נקבים, ועליהם שני ספלים. הספלים והנקבים משמשים לניסוך המים בעת חג הסוכות (עוד על טקס זה, ראה במדור עזרת נשים).