במסורת היהודית היין אינו רק משקה – הוא סמל לשמחה, לכבוד ולקדושה. מהקידוש בכל שבת, עובר בכל מועדי השנה, ברכת-המזון, מעמד ברית-מילה וטקס החופה, וכמובן משתה היין של פורים – כמעט בכל סעודה חשובה בחיים היהודיים יש ליין תפקיד מרכזי. אפילו בבית המקדש היה ליין מקום של כבוד: לצד הקורבנות, היו הכוהנים יוצקים יין על גבי המזבח בעבודה שנקראה "ניסוך היין". מצד שני, ההלכה מחייבת משנה זהירות בשתיית יין בגלל השימוש ההיסטורי שעשו עובדי אלילים ביין לצרכי פולחן.
אז כדי לשתות יין בצורה יהודית חשוב להכיר ולזכור כמה כללים והנחיות. לכן יצרנו עבורכם את המדריך הקצר הזה שיעזור לכם לשתות יין לפי כללי ההלכה:
ברכה ראשונה על היין
בגלל שהיין הוא המשקה החשוב ביותר קבעו חכמים לברך את ה' לפני שתייתו בברכה מיוחדת הנאמרת רק עליו1 :
" בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דוֹנָי אֱ-לוֹהֵינו,ּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָפֶן".
ברכה זו נאמרת גם על מיץ-ענבים.
ברכה אחרונה על היין
גם לאחר שתיית יין או מיץ-ענבים (בכמות של 86 סמ"ק או יותר) מברכים 'ברכה אחרונה' בנוסח מיוחד: ברכת "מעין שלוש" עם הפתיח והסיומת "על הגפן ועל פרי הגפן"2.
יין ומשקאות אחרים
מכיוון שהיין נחשב "משקה-על", הברכה על שתיית היין פוטרת את הצורך לברך 'שהכול נהיה בדברו' על המשקאות ששותים אחריו (כמו שהברכה על הלחם מכסה את כל מה שנאכל במהלך הסעודה).
זה אומר, שאם אתם מברכים ברכת 'בורא פרי הגפן' על כוס יין, ויש לפניכם גם משקאות אחרים, או שיש לכם תכנון לשתות בהמשך משקאות כלשהם – לא תברכו על משקאות אלו3 כאשר תשתו מהם לאחר הברכה על היין והשתייה ממנו.
אבל אם לאחר שתיית היין אתם מעוניינים לשתות משקה כלשהו שלא היה לפניכם בשעת הברכה וגם לא חשבתם אז לשתות ממנו – יש לברך עליו ברכת 'שהכול', כרגיל, אלא אם כן אתם מתארחים וממילא שותים מה שמוגש לכם בלי לדעת מראש מה זה יהיה – שבמצב כזה הברכה שאמרתם על היין בתחילת השתייה פוטרת את כל המשקאות שיבואו בהמשך, כולל אלו שלא היו לפניכם ולא חשבתם לשתות מהם בזמן הברכה על היין.
ובניגוד לברכה הראשונה, הברכה האחרונה על היין פוטרת בכל מקרה את כל המשקאות האחרים ששתיתם ואין לברך בנוסף אליה גם את ברכת "בורא נפשות רבות" על המשקאות האחרים (אלא אם כן בנוסף לשתיית היין והמשקאות גם אכלתם מוצרי מזון שיש לברך עליהם 'בורא נפשות')4.
יין בתוך סעודה
למרות שבדרך כלל ברכת 'המוציא לחם מן הארץ', שמברכים על הלחם, פוטרת את כל המאכלים והמשקאות הכלולים באותה ארוחה, היין הוא יוצא-דופן וגם כאשר שותים יין תוך כדי סעודת לחם מברכים לפני שתייתו 'בורא פרי הגפן'5.
ברכת 'הטוב והמטיב'
היבט ייחודי נוסף של היין בהלכה: כאשר שותים בצוותא כמה סוגי יינות, יש להודות לה' במיוחד על השמחה המתעוררת כתוצאה ממגוון היינות, ולפני טעימה מסוג היין הנוסף מברכים:
"בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דוֹנָי אֱ-לוֹהֵינו,ּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב"
מה נחשב סוג יין אחר?
כל בקבוק יין שמקורו בחבית אחרת, כלומר שעבר תהליך תסיסה במכל נפרד מהיין שכבר שתיתם, נחשב ליין מסוג אחר – אפילו אם היין הנוסף הוא מאותו יקב, אותו כרם, אותה שנת בציר וגם עבר בדיוק את אותו תהליך ייצור כמו היין שכבר שתיתם6.
כללים והנחיות לברכת 'הטוב והמטיב':
ברכת זו אמרת רק במשתה משותף ושלפחות שני אנשים טועמים משני סוגי היין; אם מישהו שותה לבדו, או שהוא היחיד מכל המסובים ששותה מסוג היין הנוסף – הוא לא מברך ברכה זו7.
כמו כן, הברכה נאמרת רק אם יש מגוון יינות; אם היין מהסוג הראשון נגמר ומביאים במקומו יין מסוג אחר – לא מברכים עליו ברכה זו8.
ישנם מצבים נוספים שבהם לא מברכים ברכת 'הטוב והמטיב' גם כאשר שותים יחד יין מסוג נוסף:
- הברכה לא נאמרת אם אתם רוצים לטעום סוג נוסף של יין שרמת האיכות שלו נמוכה יותר מהיין שכבר שתיתם – אלא אם כן שתיתם רק יין אדום ועכשיו אתם רוצים לשתות יין לבן, שאז כן מברכים 'הטוב והמטיב' על היין הלבן, למרות שאיכותו נמוכה יותר, משום שהיין הלבן יותר בריא9.
- אם שתיתם יין לבן – תברכו 'הטוב והמטיב' על יינות אדומים שתשתו אחריו רק אם הם ברמת איכות גבוהה יותר מסוגי היין הלבן שכבר טעמתם10.
- לא מברכים על ברכה זו על שתיית יין מסוג חדש מיד לאחר אמירת 'ברכת המזון' על סעודת לחם, כיון שברכת המזון מורכבת מכמה ברכות שאחת מהן מודה על לה' על כך שהוא 'טוב ומטיב' ואין טעם לברך זאת שוב11.
איזה יין לשתות קודם?
אם בתחילת השתייה יש לפניכם כמה סוגי יין ברמות איכות שונות, יש לשתות קודם מהיין ברמת האיכות הגבוהה כדי לברך עליו את ברכת 'בורא פרי הגפן'. זאת, למרות שבמקרה כזה לא תברכו את ברכת 'הטוב והמטיב' על היין מרמת האיכות הפחותה כאשר תטעמו ממנו בהמשך12.
יותר משני יינות
אם שותים יותר משני סוגי יין, יש לברך 'הטוב והמטיב' פעם אחת בלבד – על כל סוגי היין שבכוונתכם לשתות בהמשך. עם זאת, יש לברך שוב את ברכת 'הטוב והמטיב' לפני טעימה מכל סוג יין נוסף שלא היה בדעתכם לשתות ממנו בעת אמירת ברכת 'הטוב והמטיב'13.
כשרות היין
כאמור, ליין יש תפקיד מרכזי בטקסים היהודיים, וגם בעבודת הקרבת הקורבנות בבית המקדש, שם היה "מנוסך" על גבי המזבח; מצד שני, היין היה, ועודנו, משמש בצורות רבות של פולחנֵי עבודת אלילים. מסיבה זו ליין יש דיני כשרות מיוחדים ותהליך ייצור היין והטיפול בו כפופים להגבלות הלכתיות נוספות, מעבר לכללי הכשרות הקשורים למצוות והאיסורים הקשורים בגידולי הארץ החלים על כל המאכלים והמשקאות מן הצומח.
האיסור המרכזי המיוחד שקיים דווקא ביין הוא איסור "יין נסך", כלומר יין שנמזג כחלק מפולחן אלילים. יין כזה אסור בהנאה מהתורה, כלומר אסור בכלל להפיק ממנו תועלת כלשהי ובוודאי שאסור לשתות אותו14.
וגם בימינו, למרות שעבודות אלילים פחות נפוצות ואין חשש סביר שמישהו ייגע ביין לצורך פולחן אלילי, אסרו חכמים לשתות15 יין שנגע בו אדם שאינו יהודי, או יין ששהה אצל אדם לא יהודי ללא השגחה צמודה של יהודי (ולדעת רבים מהפוסקים אין לשתות גם יין שנגע בו יהודי שמחלל את השבת בפרהסיה)16.
הסיבה המקורית שבגללה הטילו חכמים איסור על שתיית יין שנגע בו גוי, היא כדי למנוע מפגשי-יין בין גויים ליהודים, מכיוון שמפגשים כאלה יוצרים אווירה של קרבה ואינטימיות בין המשתתפים וחכמים חששו שאוירה כזאת תגביר את הסיכון לנישואי תערובת17.
לפיכך היין הוא מוצר רגיש מבחינת כשרות יותר מהרבה מוצרי מזון ומשקאות אחרים: על מנת שיין יהיה מותר בשתייה, כל תהליך הייצור שלו והטיפול בו – החל משלב ריסוק הענבים ועד לחתימת פקק הבקבוק – חייב להתבצע בניהול ופיקוח יהודי וללא מגע יד אדם שאינו יהודי.
הדרך הבטוחה לדעת שהיין שאתם שותים אינו נחשב 'יֵין גויים' הוא לצרוך רק יין שמוטבעת עליו חותמת כשרות אמינה. וחשוב לזכור: גם בקבוק היין הכשר ביותר, אם לאחר פתיחתו נגע בו אדם שאינו יהודי – היין נאסר בשתייה.
לא רק יין
חשוב לדעת כי האיסור על שתיית יֵין גויים חל על כל המשקאות מתוצרת הגפן ולא רק יין ממש. זה כולל כמובן את כל סוגי היינות אבל גם כל סוג של מיץ ענבים, חומץ ענבים, וכל משקה אחר העשוי מענבים או מצימוקים.
גם מזונות או משקאות שעשויים להכיל יין או מיץ ענבים כמרכיב משני, מצריכים השגחת כשרות טובה מאותה סיבה. זה כולל, לדוגמה, מוצרים כמו ריבה, משקאות קלים, גלידות וארטיקים למיניהם, מיצי פירות ומְחִיוֹת, וגם משקאות אלכוהוליים שונים שלעתים מערבים בהם יין בתהליך הייצור.
יין מבושל
לעומת זאת, יין או מיץ ענבים שעבר תהליך בישול או הרתחה אינם כלולים באיסור יֵין הגויים ואין בהם חשש "יין נסך" (כיון שעובדי אלילים לא עושים בהם שימוש לצרכי פולחן). לכן, אין בעיה לשתות יין "מבושל" או מפוסטר שגוי נגע בו.
אך כמובן שגם יין או מיץ-ענבים "מבושלים" או מפוסטרים חייבים לעמוד ביתר חוקי הכשרות החלים על מזונות ומשקאות מן הצומח כדי שיהיו מותרים לשתייה.
לחיים!
הוסיפו תגובה