1. חג סוכות מתחיל כשהירח מלא
חג סוכות מתחיל על רדת הלילה ה-15 של חודש תשרי, כשהירח מופיע במלוא הדרו בשמיים. החג נמשך שבעה ימים ומסתיים לתוך חג שמחת תורה.
2. חג של בקתות ועננים
תפקידה של הסוכה להנציח את המסע המופלא שעשינו במדבר במשך 40 שנה, כמו שאומר הפסוק1: "לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם".
לאילו "סוכות" הכוונה?
לפי רבי אליעזר הכוונה ל"ענני הכבוד" של הקדוש ברוך הוא שהקיפו את בני ישראל והצֵלו עליהם מפני השמש במהלך המסע והראו את השראת השכינה על מחנה בני ישראל.
לפי רבי עקיבא הכוונה לבקתות שבהם התגוררו בני ישראל בחנָיות שבין נדידה אחת לאחרת2.
ההלכה נפסקה כדעת רבי אליעזר ולכן בשעת קיום מצוות סוכה יש לחשוב ולהיזכר בענני הכבוד של ה' שעטפו אותנו באהבה3.
3. לחג סוכות יש עוד 3 שמות
השם המוכר הוא חג הסוכות אבל בתורה הוא מכונה גם בשם "חג האסיף"4 כלומר החג שחל בסוף הקיץ – בתקופת איסוף ואחסון היבול החקלאי לפני בוא הגשם5.
במשנה ובתלמוד מקובל לקרוא לו פשוט ה"חג", ללא תוספת6.
ובנוסח התפילה שקבעו אנשי כנסת הגדולה הוא נקרא בשם "זמן שמחתנו"7.
4. גג הסוכה עשוי מצמחים
כדי שסוכה תהיה כשרה הגג שלה, שנקרא 'סכך' צריך להיות עשוי מצמחים טבעיים שלא עיבדו אותם לכלים שימושיים.
זה יכול להיות עלי דקל ירוקים, קני סוף או מחצלות צמחיות שעשויות במיוחד לשם סוכה ולא מיועדות לשימוש אחר.
5. הסוכה צריכה להיות תחת כיפת השמיים
בגלל שהסוכה באה להזכיר את ענני הכבוד שהגנו מפני השמש, הסוכה צריכה להיות ממוקמת תחת כיפת השמים כך שהסכך של הסוכה מהווה את גורם הצל היחידי ולא נמצא תחת הצללה אחרת.
אפשר לבנות את הסוכה על גבי כל משטח יציב ובלבד שהסוכה תהיה תחת כיפת השמים. התלמוד דן לגבי סוכה שבנויה על גבי שוורים, ואפשר למצוא כיום סוכות על סירות, סוכת-אופניים ואפילו סוכה-על-גמל.
6. במהלך החג אנחנו גרים בסוכה, לא בבית
במהלך חג הסוכות מתגוררים בסוכה במקום בבית. בשבוע הזה רק הסכך הדקיק מפריד בינינו לבין השמים הרחבים והפתוחים.
אבל למרות שאנו חיים בעיקר בסוכה, יש לשמור על כבודה וקדושתה של הסוכה. כלי אוכל מלוכלכים, לדוגמה, נחזיר הביתה בתום השימוש ולא נשאיר בסוכה.
7. חוץ מיום אחד, מברכים על הלולב בכל יום
בכל יום בחג הסוכות, מלבד ביום שבת, מברכים על 'ארבעת המינים': הלולב, ההדסים והערבות ואיתם האתרוג.
את מצוות ארבעת המינים מקיימים בשעות היום, והם מלווים את תפילת שחרית ואמירת ה'הלל'. רצוי, ככל האפשר, לברך עליהם בכל בוקר בתוך הסוכה.
8. יש ברכה לסוכה ויש ברכה ללולב
מצוות הישיבה (כלומר: המגורים) בסוכה ומצוות 'נטילת לולב' (כלומר: החזקת ארבעת המינים) הם שני מצוות נפרדות ולכל אחת מהן יש ברכה משל עצמה:
על "נטילת" הלולב מברכים (לאחר שהלולב ואיתו ההדסים והערבות מוחזקים ביד ימים וכשהאתרוג מוחזק ביד שמאל):
"בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דוֹנָי אֱ-לוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו, וְצֵוָּנוּ עַל נְטִילַת לוּלָב"
לאחר מכן מצמידים את האתרוג ללולב ומנענעים את כל המינים יחד.
ובכל פעם שמתיישבים לסעוד בסוכה מברכים:
"בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דוֹנָי אֱ-לוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו, וְצֵוָּנוּ לֵישֵב בַּסוּכָּה"
בנוסף לברכה על המצווה מסיפים את ברכת 'שהחיינו' בפעם הראשונה שנוטלים לולב ובפעם הראשונה שאוכלים בסוכה במהלך החג8:
"בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דוֹנָי אֱ-לוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִיעָנוּ לִזְמַן הַזֶה"
9. היום האחרון של סוכות נקרא 'הוֹשַׁעֲנָא רַבָּה'
בכל יום חול בו מברכים על הלולב מתפללים תפילה מיוחדת, אחרת בכל יום, הפותחת במילים 'הוֹשַׁעֲ-נָע'. התפילה זו מבקשים שהשנה הבאה תהיה מבורכת באקלים ובשפע חקלאי ופרנסה לכולם.
בשעת אמירת התפילה מחזיקים את ארבעת המינים ובבית הכנסת נעים במעגל סביב ספר התורה שנמצא על (או לצד) ה'בימה' של הקריאה בתורה. כשבית המקדש היה קיים היו מקיפים את המזבח באמירת אותה תפילה.
בכל יום עושים הקפה אחת במהלך התפילה וביום האחרון של החג חוזרים על התפילות של כל הימים ומקיפים את הבימה, תוך אחיזת הלולב והאתרוג, שבע הקפות מלאות. בנוסף, ביום זה מקיימים את מנהג 'חביטת ערבה': אוגדים חמישה ענפי ערבה (בנוסף לשניים שמאוגדים עם הלולב) וחובטים אותם בקרקע חמש פעמים.
יום זה נקרא, לכן, בשם 'הושענא רבה'. והוא מוקדש לתפילות מיוחדות ומרגשות.
ביום זה נהוג לאכול ארוחה חגיגית בסוכה, הכוללת חלה טבולה בדבש וכיסנים ממולאים בבשר ("קְרֶעפְּלַאך" ביידיש).
• ראו עוד: מהו יום הושענא רבה ומה עושים בו?
10. בחג הסוכות היו עולים לרגל למקדש
חג הסוכות הוא אחד מ"שלוש הַרְגָלִים" שבהם עם ישראל מצווה לעלות לרגל לבית המקדש, לבקר את בית ה' ולהביא קורבנות ולשלם את ההתחייבויות האישיות למקדש שהצטברו במהלך הזמן. שתי ה"רְגָלִים" הנוספים הם חג הפסח וחג השבועות.
חג הסוכות הוא ה'רֶגֶל' האחרון בלוח השנה המקראי (שמתחיל בראש חודש ניסן), ולדעות מסוימות בהלכה, מי שלא יביא את קורבנותיו והתחייבויות שנדר או הבטיח לנדב לבית המקדש במהלך השנה (המקראית) החולפת עד חג הסוכות עובר על ציווי התורה9: "כִּי תִדֹּר נֶדֶר לַה' אֱ-לֹהֶיךָ לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ".
11. בחג הסוכות היו חוגגים את 'שמחת בית השואבה'
כשבית המקדש היה קיים חגגו את לילות חג הסוכות בשמחה יוצאת דופן שאותה תיארו חכמים במשפט: "מי שלא ראה שמחת בית השואבה – לא ראה שמחה מימיו"10.
הכוהנים היו מבעירים מנורות אש גבוהות שהאירו את שמי הלילה של ירושלים ולאורך כל הלילה התנהלו ריקודים ומחולות לפידים על רקע שירת הלויים. הרוקדים היו חכמי התורה, החסידים ואנשי המעשה וכל העם צפה במחזה בהתרגשות.
חגיגות 'שמחת בית השואבה' התחילו עם ההליכה לקראת שאיבת מים ממעיין השילוח לצורך "ניסוך המים" למחרת על גבי המזבח.
גם כיום נוהגים לערוך חגיגות וריקודים בלילות חג הסוכות, זכר לשמחת בית השואבה של בית המקדש. הרבי מליובאוויטש קרא לצאת עם הריקודים אל הרחוב!
• ראו עוד: מדוע עורכים "שמחת בית השואבה" בחג הסוכות?
12. ה"אוּשְׁפִּיזִין": האורחים הרוחניים של הסוכה
על פי המסורת של הקבלה, הכתובה בספר הזהר, "שבעת הרועים" של עם ישראל מבקרים בסוכה בכל יום של חג הסוכות. הם מכונים 'אושפיזין' – 'אורחים' בארמית – ובכל יום אחד מהם הוא האורח העיקרי באותו יום.
מיהם שבעת הרועים? אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, יוסף ודוד.
יש קהילות שבהם נהוג "להזמין" את האורחים החשובים באמירת נוסח תפילה מיוחד.
13. בסוכות יש 'יום טוב' וגם 'חול המועד'
חג הסוכות מתחיל ביום קדוש שאסור במלאכה (בדומה לשבת). בחו"ל אלו שני ימים רצופים. שאר הימים של חג הסוכות נקראים 'חול המועד' ומותר לעשות בהם את רוב הפעולות שמותר לעשות ביום חול (למעט, כמובן, ביום השבת שבחול המועד).
14. חג אחר חג
מיד בתום היום האחרון של חג הסוכות, הושענא רבה, נכנסים לחג 'שמחת תורה'. חג שמחת תורה נמשך יום אחד בארץ ישראל ויומיים בחו"ל. בחג זה חוגגים את סיום והתחלת קריאת ספר התורה בבית הכנסת, המתפרסת על פני שבתות השנה. זו הפעם היחידה בלוח השנה היהודי שחג מגיע בצמוד לחג אחר.
• ראו כאן: כל מה שצריך לדעת על חג שמחת תורה
כתוב תגובה