שאלה

בשעה טובה נולד לנו בן ראשון. אנחנו מאד מתרגשים, כמובן, וגם רוצים לתת לו כבר את השם שחלמנו עליו. רצינו לשאול: למה צריך לחכות עד הברית? אי אפשר לתת לו את השם קודם?

מנהג עתיק

ראשית, מזל טוב. נאחל לכם שתזכו לגדל את בנכם בבריאות ובשפע של ברכה ושהוא ימלא את הבית ואת המשפחה בנחת ואושר ללא גבול.

ולגבי השאלה שלכם, מדוע מעניקים את השם לתינוק בברית המילה, נתחיל בכך שמדובר במנהג יהודי עתיק יומין. על פי חלק מחוקרי המנהגים1, הנוהג לקרוא שם לתינוק בברית המילה התקבל כבר בימי בית המקדש השני, לפני כאלפיים שנה.

כעת נסביר את הסיבות למנהג המעניין הזה.

למה לא לפני הברית?

אז למה באמת לא נותנים שם לתינוק לפני ברית המילה?

אסמכתא לכך אנחנו מוצאים כבר בברית המילה הראשונה בהיסטוריה. בתורה מסופר על היהודי הראשון, אברהם אבינו, שבברית המילה אלוקים שינה את שמו מ"אברם" ל"אברהם"2, כמו שאומר הפסוק3: "וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם, וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם". רק לאחר שאברהם מל את עצמו, הוא זכה להוסיף לשמו את אחת מאותיות שמו של הקדוש ברוך הוא.

מדוע באמת?

הסבר אחד לכך הוא שאי אפשר לתת שם ליצירה בלתי גמורה. אף צייר או מלחין לא ייתן שם ליצירה שלו לפני שהיא תהיה מוכנה ומושלמת. כך גם ביצירה ושמה "יהודי": לפני ברית המילה חסר לתינוק משהו מרכזי. רק לאחר שהוא נימול, אפשר לומר שהיצירה שלו הושלמה. עכשיו הוא ראוי להיקרא בשם4.

הסבר נוסף אומר כך: עד לברית המילה התינוק נחשב "עָרֵל". במובנים מסוימים, הוא עדיין לא הצטרף למשפחת עם ישראל באופן מלא ועדיין שורה עליו רוח טומאה. בברית המילה התינוק הקטן נכנס לחיק העם היהודי באופן מושלם. לכן רק אז אפשר להעניק לתינוק את שמו היהודי, שהוא שם קדוש וטהור5.

תורת הקבלה מסבירה זאת באופן עמוק יותר: ערלת הבשר מסמלת גם את האטימות הרגשית והנפשית כלפי הקדושה והאלוקות. רק לאחר הסרת הערלה, הנשמה הקדושה יכולה לשרות בקרבו של התינוק6. וכפי שאומר הזוהר הקדוש7 (כאן בתרגום לעברית): "בוא וראה! עד שהאדם לא נימול הוא לא מתאחד בשמו של הקדוש ברוך הוא, ולאחר שנימול הוא עולה ומתייחד בו". אחד הביטויים לקדושה השורה על יהודי היא שמו העברי, ולכן את השם מעניקים רק לתינוק נימול.

עוד כמה הסברים

יש כמה הסברים נוספים, פשוטים יותר, שמסבירים מדוע נותנים את השם דווקא בזמן ברית המילה:

· מצווה וברכה: בברית המילה עוסקים במצווה ובברכה סביב התינוק. אם כבר מעניקים לו שם שילווה אותו בהמשך החיים, זו הזדמנות מצוינת להכניס אותו לחיים מתוך מצווה וברכה.

· קדושה ונבואה: באופן עקרוני, מצוות ברית המילה היא חובה על אביו של התינוק, שעליו המצווה "להכניסו בבריתו של אברהם אבינו". הכנסת הבן לברית יקרה וחשובה עד כדי כך שהיא נחשבת כהקרבת קרבן לאלוקים. בזמן קיום המצווה הגדולה הזו שורה על האב קדושה מיוחדת ורוח נבואית שמכוונת אותו לתת את השם הנכון והמתאים לתינוק8.

· פרסום: בטקס ברית המילה נוכחים אורחים, קרובי משפחה ומכרים. הענקת השם לתינוק במעמד כל המוזמנים היא כמו פרסום מודעה על השם החדש...

· סגולה: ברית המילה היא מצווה חשובה, ונתינת השם לתינוק בברית היא סגולה לכך שהילד יזכה לאריכות ימים9. אפשר למצוא לכך רמז בנוסח שקוראים בזמן נתינת השם: "אלוקינו ואלוקי אבותינו, קיים את הילד הזה לאביו ולאמו, וייקרא שמו בישראל..." – מחברים את נתינת השם לתפילה שהילד יהיה בריא ויזכה לחיים ארוכים.

שוב מזל טוב, גידול קל והרבה נחת מ'היהודי' הקטן שלכם!