12 השבטים, בניו של יעקב אבינו, נולדו מארבע נשים. שתיים מהן, רחל ולאה, היו נשותיו העיקריות של יעקב ונחשבות אימהות האומה הישראלית (יחד עם שרה אשת אברהם ורבקה אשתו של יצחק); השתיים הנוספות הן בִּלְהָה וזִלְפָּה. שתיהן התחילו כשְׁפַחוֹת (משרתות) של לאה ורחל ולבסוף נישאו ליעקב והפכו לאימהות לארבעה מבניו: בִּלְהָה ילדה את דן ונפתלי, וזִלְפָּה היא אימם של גד ואשר.

מי היו בלהה וזלפה ומהיכן הן הגיעו?

ריבוי נשים בנישואין (פוליגמיה) הייתה תופעה שכיחה בתקופת המקרא. בין היתר, שימשה הפוליגמיה ככלי לקיום חיים זוגיים בין מעמדות חברתיים שונים. גברים נשואים מהמעמד הגבוה היו מקיימים מסגרת זוגית נוספת עם אישה ממעמד חברתי וכלכלי נמוך יותר. במקרה כזה, האישה מהמעמד הגבוה נחשבה לאשתו העיקרית של הגבר וילדיה זכו ליחס מועדף, בעוד האישה מהמעמד הנחות הייתה 'פִּילֶגֶשׁ', כלומר בת זוג ללא זכויות נישואים, והילדים שנולדו ממנה השתייכו למעמד ממנו הגיעה.

לאה, רחל, בלהה וזלפה, ארבע נשותיו של יעקב אבינו, היו כולן בנותיו של לָבָן הארמי1, אחיה של רבקה אמנו2, אך לא כולן נולדו מאותה אימא. רחל ולאה היו בנותיו מאשתו העיקרית של לבן 3, ואילו בלהה וזלפה נולדו מאישה אחרת, שִׁפְחה, ממעמד העבדים, שאיתה ניהל זוגיות בתור פִּילֶגֶש4.

כאשר לאה נישאה ליעקב (מבלי ידיעתו) נתן לה אביה את זלפה, בתו השִׁפְחה שהייתה למעשה אחותה מן האב. כאשר רחל התחתנה היא קיבלה את בלהה כשפחה5.

מדוע התורה מאפשרת פוליגמיה?

יעקב מתחתן עם השפחות

היינו מצפים שכלה צעירה תתנגד לכך שבעלה יתחתן עם העוזרת שלה. מה גרם לרחל, ואחר כך גם ללאה, להציע ליעקב לשאת גם את המשרתת האישית שלה?

בתחילת תקופת נישואיה, למרות רצונה ללדת את ילדיו של יעקב ולהיות אימם של שבטי ישראל, רחל לא זכתה להיפקד. הכאב על עקרותה הֶחֱריף כאשר אחותה לאה הצליחה להרות וללדת ליעקב ארבעה ילדים בזה אחר זה. רחל קנאה באחותה. מעבר לקנאה בילדים שהיא ילדה, רחל ידעה שגם לאה הייתה עקרה כמוה והאמינה שאחותה זכתה לצאצאים משלה בדרך נס, רק בזכות צדקותה, וקנאה גם במעשים הטובים שלה.

רחל דרשה מבעלה להתפלל בשבילה שיתרחש נס ותצליח להרות, כמו שעשה סבו אברהם בשביל שרה אשתו: "הָבָה לִּי בָנִים" היא בכתה לבעלה "וְאִם אַיִן – מֵתָה אָנֹכִי!"6; צער העקרות שלה היה כה גדול שהיא הייתה משוכנעת שפשוט לא תצליח לשרוד אותו7. יעקב ענה לה שתפילותיו של אברהם לא היו מועילות לשרה אלמלא עשתה בעצמה את המעשה יוצא הדופן שבו הציעה לאברהם בעלה להתחתן גם עם הגר שפחתה.

שמעה זאת רחל והחליטה לנהוג בעצמה כמו שרה ולתת את בלהה שפחתה ליעקב, בתקווה שבזכות הוויתור הגדול תזכה לחבוק ילד משלה. לכל הפחות, כך קיוותה, היא תגדל את הילדים שתלד בלהה כילדיה שלה וכך יומתק כאבה. ואכן, רחל שחררה את בלהה לחופשי ויעקב נשא אותה כאישה שלישית. עם הזמן ילדה בלהה שני ילדים שקיבלו מרחל את השמות 'דן' (במשמעות של השלמה עם דין הצדק שה' גזר על חייה) ו'נפתלי' (על שם שתפילותיה ובקשותיה התקבלו).

באותו זמן, ללאה היו ארבעה ילדים: רְאוּבֵן, שִׁמְעוֹן, לֵוִי ויְהוּדָה ויותר לא הצליחה להרות. היא חזתה בנבואה שליעקב ייוולדו 12 בנים שיהיו שנים-עשר השבטים של עם ישראל ורצתה להיות זו שתזכה להעמיד את רוב בניינו של העם. בחשבון פשוט היא הגיעה למסקנה שכדי לממש את השאיפה הזו גם היא תיאלץ לשחרר את שפחתה זילפה ולהציע אותה ליעקב לאישה. כך, רוב ילדיו של יעקב ייוולדו בזכותה ותחת חסותה, גם אם לא תלד אותם בפועל. כנראה שלאה לא הייתה שלמה לגמרי עם ההחלטה והגישה ליעקב את ההצעה בחצי פה כמעט בתקווה שהוא יסרב8.

לזלפה נולדו שני ילדים: גָד (במשמעות של מזל טוב) ואָשֵר (במשמעות של ציון לשבח9 על הילדים הרבים שנולדו בזכותה). ולאה מצדה המשיכה לקוות ולהתפלל שתצליח לחזור וללדת עוד ילדים בעצמה. כעבור זמן זה אכן קרה: היא ילדה עוד שני ילדים, את יִשָׂשכָר ואת זְבוּלוּן.

ברבות הימים זכתה סוף סוף גם רחל לנס המיוחל וילדה בעצמה את שני ילדיו האחרונים של יעקב: את יוֹסֵף בנה הבכור ואת בִנְיָמִין, שבשעת לידתו נפטרה. בגלל פטירתה בטרם עת גידלה בלהה את שניהם כילדיה שלה10.

למה רחל אימנו לא קבורה במערת המכפלה?

השמות של בלהה וזלפה

הקשר בין בלהה לרחל ובין זלפה ללאה משתקף גם בשמות שלהן. חז"ל מפענחים את השם 'בלהה' כתיאור לבהלה והחרדה שחוותה בעקבות העקרות של רחל.

בדומה לכך, השם זלפה משמעותו זילוף מתמיד של דמעות בכי. בנערותה, הייתה לאה מרבה לבכות על הגורל הצפוי לה משום שייעדו אותה לעשיו הרשע. מסתבר שהיא לא בכתה אז לבד. גם שפחתה, זלפה, הייתה בוכה יחד עימה11.

מעשה ראובן ובלהה: מה בדיוק קרה שם?

אחד מהאירועים החריגים של ספר בראשית הוא מעשה ראובן ובלהה. הסיפור כולו מתואר בפסוק אחד: "וַיְהִי בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הַהִוא, וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל; וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר"12.

לרוב הדעות במסורת חז"ל הפסוק אינו מספק תיאור עובדתי למעשהו של ראובן אלא רק בא לגנות את המעשה באמצעות דימוי קיצוני. למעשה מעשיו של ראובן הסתכמו בכך שהעביר את מיטת אביו מאוהלה של בלהה לאוהלה של לאה בלי ידיעתו. וכך קבעו חז"ל: "כל האומר ראובן חטא – אינו אלא טועה".

לסגנון החריג של הפסוק יש השלכה הלכתית מעניינת. בימי התלמוד13 היה נהוג לשלב תרגום לארמית בשעת קריאת התורה וההפטרה. הקורא בתורה היה קורא את הפסוק מתוך התורה, או הנביא, ואחריו היה המתורגמן חוזר עליו בארמית בעל פה. ארבעה סיפורים מהתורה ומהנביא "נקראים ולא מיתרגמים", כלומר אין לתרגם אותם מחשש שלא יובנו כהלכה. אחד מהם הוא סיפור זה של ראובן ובלהה14.

מה עמד מאחורי מעשהו של ראובן?

כל זמן שרחל, שהייתה האישה האהובה על יעקב, הייתה בחיים, מיטתו של יעקב שכנה בדרך כלל באוהל שלה. לאחר פטירתה, ראובן הניח שכעת אימו זכאית לכבוד הזה. בעיניו היו זלפה ובלהה נחותות מלאה ומרחל, גבירותיהן לשעבר, וכאשר בחר יעקב לעבור לאוהלה של בלהה בניגוד לציפייתו, הוא זעם על חוסר הצדק. "אם אחותה של אימי הייתה יריבה שלה, גם שפחתה של אחות אימי צריכה להיות יריבתה?!" מתוך המחשבה הזו לקח את המיטה של יעקב והעביר אותה לאוהל של לאה15.

שנים לאחר מכן, כאשר בירך יעקב את ילדיו לפני פטירתו, הוא הוכיח את ראובן על המעשה הזה "פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר; כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ, אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה"16, שזה אומר בעברית פשוטה: "בגלל הפזיזות שלך איבדת את היתרונות שהיית ראוי להן; כשמיהרת לתרגם את הכעס שלך למעשה ועלית לחדר המיטה שלי חיללת את שם השכינה הקדוש שעולה על מיטתי"17. וכך נאמר גם בדברי הימים18: "רְאוּבֵן בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא הַבְּכוֹר, וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו נִתְּנָה בְּכֹרָתוֹ לִבְנֵי יוֹסֵף בֶּן יִשְׂרָאֵל וְלֹא לְהִתְיַחֵשׂ לַבְּכֹרָה".

מהם יתרונות הבכורה שראובן הפסיד בגלל מעשהו? הפסוקים מרמזים על שלושה דברים:

הכהונה – זו הייתה אמורה להיות זכותם של הבכורות בעם ישראל והיא הועברה לשבט לוי בעקבות המעשה.

• המלכות – השבט המולך של עם ישראל הוא שבט יהודה, אבל מכוח מעמדו כבכור היה ראוי שלשבט ראובן יהיה חלק במלכות על עם ישראל. זכות זו אבדה.

• פי שניים – הבכור מקבל חלק כפול בירושה. זכות זו הועברה מראובן ליוסף: שני בניו של יוסף, מנשה ואפרים, נחשבים כל אחד כשבט בפני עצמו ובכך חלקו היחסי של יוסף בחלוקה השבטית של עם ישראל כפול משל יתר אחיו19.

להתחתן עם אחיות?!

אמנם יעקב אבינו חי זמן רב לפני שהתורה ניתנה לעם ישראל, אבל התורה מעידה שאברהם אבינו שמר על אורח חיים תורני מלא, כמו שכתוב "שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי"20. יש להניח שגם לימד את בנו יצחק ונכדו יעקב לנהוג כך. ואכן, בהתאם לפרשנות חז"ל ניתן למצוא עדויות מהכתובים למצוות מסוימות שיעקב אבינו קיים21 ויש גם מסורת המספרת שהעיד על עצמו בפני עשיו אחיו שהצליח לשמור את קיום כל מצוות התורה22.

כיצד יתכן, אפוא, שיעקב אבינו יהיה נשוי לארבע אחיות בו זמנית, דבר שבתורה23 נחשב לעבירה חמורה של גילוי עריות?!

פרשנים רבים לאורך הדורות התחבטו בשאלה קשה זו. הנה כמה מההסברים המרכזיים שניתנו לה:

רק בארץ ישראל

לדעת הרמב"ן, האבות קיימו את המצוות של תורת ישראל רק בתחומי ארץ ישראל. בחוץ לארץ הם שמרו רק על שבע מצוות בני נוח שמחייבות את כל בני האדם24.

אין משמעות לקשר הביולוגי

המהרש"א25 מצביע על כך ששלושת האבות, שהיו "היהודים" הראשונים, היו אסורים לשאת אף אישה מבלי שלפני כן תתגייר כהלכה. אם כן, לפני שרחל ולאה בלהה וזלפה נישאו ליעקב הן עברו תהליך גיור.

ההלכה קובעת שגר צדק שהופך מגוי ליהודי באמצעות גיור נחשב כ"תינוק שנולד" ואין לו שום ייחוס משפחתי קודם. באופן עקרוני, גר צדק יכול להתחתן עם אחותו הביולוגית אם היא גם כן התגיירה26.

כשארבע נשותיו של יעקב אבינו התגיירו, הקשר הביולוגי ביניהן התרוקן מכל משמעות ומותר היה לו להינשא להן בו זמנית27.

בהוראת רוח הקודש

ר' יהודה ליוואי, המהר"ל מפראג, מסביר שהאבות קיימו את המצוות בגלל שנשמעו לצו נבואי ורוח הקודש שהתגלתה להם הודות למעמדם הרוחני. במקרים מסוימים, כמו נישואי יעקב לאחיות, היה זה אותו מקור נבואי רוחני שהורה להם לעשות כך. אלוקים בחר בארבע נשים מיוחדות אלו להיות מי שיקימו את העם היהודי ולכן במקרה זה לא אסר ליעקב לשאת את כולן28.

אנושיות קודמת להתעלות רוחנית

הרבי מלובביץ' מסביר29 שיש הבדל עקרוני בין נישואי יעקב לצמד האחיות בלהה וזלפה, לבין נישואיו לרחל ולאה. בלהה וזלפה נולדו כשפחות ולפיכך מעולם לא הייתה משמעות חוקית למוצא הביולוגי המשותף שלהן30 ואין כל בעיה להתחתן עם שתיהן לאחר ששוחררו מהעבדות. לעומת זאת, מקרה הנישואין לרחל ולאה, שהיו אחיות חוקיות, מלמד שאכן במקרים מסוימים האבות היו מחויבים מוסרית לעבור על דברי התורה גם אם לא חפצו בכך.

באילו מקרים מדובר?

האבות אימצו לעצמם אורח חיים תורני מתוך שאיפה אישית לשלימות רוחנית. הם התנדבו מרצונם לעמוד ברף גבוה יותר של מחויבות רוחנית ולא להסתפק בדרישות הבסיסיות שכל בני האדם מחויבים לעמוד בהם. כאשר במקרים מסוימים נוצרה התנגשות בין ערכי התורה היהודית לבין ערכים מוסריים שמחייבים את כלל האנושות, הם נאלצו לוותר על הציות לערך התורני בגלל המחויבות הבסיסית שלהם לכללי המוסר האוניברסלי.

זה מה שקרה כשיעקב הבטיח לרחל שיישא אותה31 אבל אז, לפני שהספיק לקיים זאת, חיתנו אותו עם לאה. במקרה זה, השמירה על הערך התורני, שלא להתחתן עם שתי אחיות, היה כרוך בהפרת ההבטחה שנתן לרחל – דבר שעומד בניגוד למוסר האנושי המקובל32. המחויבות הבסיסית שלו לכללי המוסר האנושי אילצה אותו לוותר באופן חד פעמי על האיסור התורני ולהתחתן גם עם רחל, אחותה של אשתו33.

• קראו בהרחבה: איך יעקב אבינו התחתן עם אחות של אשתו?!

לסיום, למרות שלא הרבה ידוע לנו על חייהם של בלהה וזלפה, מתוך המעט שכן נכתב עליהן מצטייר דיוקנן של שתי הנשים הגדולות הללו כנשים מסורות, צדיקות וטובות לב, תכונות שהן ללא ספק הורישו לצאצאיהן, ארבעה משבטי ישראל.