ביהדות המושג 'נבואה' מוזכר לעתים קרובות. החלק האמצעי של התנ"ך הוא ה'נביאים' (החלק הראשון הוא 'תורה' והשלישי 'כתובים'). אך מהו הנביא? מה הופך אדם לנביא? והאם יש נביאים, כיום? על כך במאמר שלפניכם.
מהו נביא?
נביא הוא אדם המקבל מסר מאלוקים שאותו עליו להעביר אל העם. אחד משלוש-עשרה עיקרי האמונה של הרמב"ם הוא "שכל דברי הנביאים אמת" ו"שנבואת משה רבינו עליו השלום היתה אמיתית, ושהוא היה אב לנביאים, לקודמים לפניו ולבאים אחריו."
האמונה כי בורא העולם העביר מסרים אלוקיים לעם דרך נביאים היא חלק עיקרי ביהדות.
מה מכילים המסרים הללו?
מטרתם של המסרים הנמסרים לנביאים אינה לחשוף את תכלית הקיום או לקבוע מצוות חדשות. מאז מתן תורה בהר סיני, בה בורא העולם העניק לנו את התורה ואת תרי"ג המצוות, הוא הותיר לנו את המשימה ללמוד את התורה ולפרש אותה. התלמוד מספר על מקרה בו החכמים התווכחו על פרשנות מסויימת בפסוק, ויצאה בת קול מן השמיים שאמרה כי דעת המיעוט צודקת. עם זאת, החכמים לא התרשמו מכך ואמרו כי התורה "לא בשמיים היא" ולפיכך אין לפסוק כדעת המיעוט אלא כדעת רוב החכמים.
מטרת הנבואה היא לערוך תיקוני מסלול בכיוון החברה היהודית או בכיוון החברה בכללותה. לעתים בא נביא כדי לחזות את העתיד, כאשר ה' רואה זאת כהכרח שנדע מה עומד לבוא על מנת לעודדנו במילוי שליחות חיינו. בפעמים אחרות, מטרתה להזכיר לנו שאנו נחשלים בהגשמת ציפיותיו מאיתנו, ומזהירנו מן התוצאות האומללות שתיגרמנה אם לא נירתם מחדש למשימה. לפעמים השתמש אלוקים בנביא כדי להעביר מסרים פרטיים לאדם מסוים (במיוחד לאדם חשוב בעל השפעה, כמו מלך). נביא עשוי גם להעביר הנחיה ספציפית שאינה כלולה בתורה, כמו מצווה "חד-פעמית" ממעל. במקרים כאלה, יש לפעול לפי הנחיה זו אפילו אם היא מנוגדת למצווה של התורה. עם זאת, נבואה אף פעם לא תכיל מצווה קבועה חדשה ואף לא ביטול קבוע של מצווה כלשהי. נביא הטוען לתקשורת כזו מאלוקים מוכיח כי הוא נביא שקר.
לדוגמה, ישעיהו נשלח כדי לתאר את תקופת ימות המשיח, הימים בהם נקבל את השכר האמיתי על מעשיהו הטובים. ירמיהו צפה מראש את חורבן בית המקדש. יונה נשלח לנינווה כדי להזהיר את תושביה שהעיר תיחרב אם לא ישובו בתשובה על מעשיהם הרעים. שמואל נשא את מסר אלוקים למלך שאול לצאת במלחמה נגד עמלק, ואילו אליהו נשלח כדי לערוך את מבחן שני הפרים המפורסם על הר הכרמל (מלכים א, פרק יח) (למרות שהדבר הפר באורח זמני את איסור התורה נגד הקרבת קורבנות מחוץ לבית המקדש). אף נביא לא אמר מעולם דבר מליבו. הם דיברו ופעלו אך ורק בשליחותו של אלוקים.
איך נעשה אדם לנביא?
ראשית כל, על האדם להתכונן לכך. הרמב"ם מונה את הקריטריונים הבאים: עליו להיות חכם, בעל דעה צלולה וברורה, בעל אופי ללא רבב ולהיות בשליטה מלאה על יצריו ותשוקותיו. כמו כן, עליו להיות בעל מזג רגוע ושמח, לדחות חומרנות ואת מותרות החיים ולהקדיש את עצמו לחלוטין לידיעת ועבודת האלוקים
אולם, דברים אלו לא מביאים את הנבואה, אלא רק עושים את האדם ראוי יותר לקבלתה. קבלת הנבואה עצמה באה ממעל לפי בחירה אלוקית. אמנם בישראל בימי קדם היו מעין "בתי ספר לנבואה" בהם נביאים צעירים היו משפרים את אישיותם מתוך נסיון לקבלת הנבואה, אך עם זאת פרחי נבואה אלו לא יכלו לגרום לנבואה להופיע באמצעות פעולות מסויימות. ממש כמו קליטה על-חושית בלתי נשלטת, הנבואה הייתה מתגשמת לפתע, ללא כל סימני אזהרה או הכנה מצד הנביא. מה שהיה קורה הוא שאלוקים היה בוחר באדם מסוים שאליו ודרכו הוא ידבר - ולא להפך.
כיצד ניתן לדעת מיהם נביאי אמת?
קודם כל, על האדם להיות ידוע כמי שיש לו התכונות הנזכרות לעיל. לאחר מכן, אם אדם כזה מודיע שהוא קיבל נבואה, אנו מניחים שהוא אומר את האמת. אך המבחן האולטימטיבי הוא דיוקן של הנבואות. אם מה שהוא אמר מתגשם הלכה למעשה, אנו יודעים שהוא נביא. אם לא, אנו יודעים שאינו נביא.
(עיקרון זה תופס רק ביחס לניבוי אירוע חיובי, כיוון שמרגע שהבטחה אלוקית של דבר טוב נמסרת דרך נביא, בורא העולם לא חוזר בו מהבטחתו. עם זאת, אם הנביא מזהיר בשם ה' כי אסון עומד להתרחש והאסון לא מתרחש, יתכן שבני האדם חזרו בתשובה על מעשיהם הרעים ולפיכך סר מעליהם רוע הגזרה. כמובן שניבוי העתיד בלי שיהיה לאדם תכונות של נביא, לא הופך אותו לנביא).
כיצד ניתן לתאר את חוויית הנבואה?
כמו העברת אות במתח גבוה למכשיר בעל מתח נמוך, לעתים קרובות הייתה הנבואה מהממת את חושיו של הנביא. במקרא הנביאים מתוארים כמי שחוו בעת קבלת הנביאה התעלפות או התקפי רעד בלתי נשלטים. היו נביאים שהיו רואים את חזיון הנבואה בחלום, באמצעות מאורעות משונים שאת פשרם היו מבינים רק לאחר שהתעוררו. רק על משה רבינו נאמר כי הוא דיבר עם בורא העולם "כאשר ידבר איש אל רעהו" (שמות לג, יא): חזיון הנבואה היה אצלו דבר שגרתי שלא גרם לו לתופעות הנ"ל.
מהם הכללים העיקריים הקשורים לנבואה?
כמה מתרי"ג מצוות התורה נוגעות לנבואה. מצוות אלה כוללות:
1) ציות להנחיות הנביא.
2) לא להטיל ספק בהבטחותיו של ה' או באזהרותיו הנמסרות באמצעות הנביא ולא להעמידן במבחן.
ובאשר לנביא:
3) למלא באופן אישי את הנחיותיו של ה' (כלומר, פעל בעצמך כמו שאתה מטיף לאחרים לפעול).
4) לא להתעלם מנבואה שמקבלים (כפי שניסה יונה לעשות).
5) לא לנבא בשמם של אלים אחרים (אפילו אם התוכן הוא אמת).
מי היו הנביאים?
היו אלפי נביאים בהיסטוריה היהודית. (ידוע לנו גם לפחות על נביא לא-יהודי אחד, בלעם). אך רוב רובם העבירו מסרים ספציפיים לתקופתם ולנסיבות שלשמן הם נשלחו. לכן נבואותיהם לא תועדו לדורי דורות, ואפילו שמותיהם לא ידועים לנו.
התלמוד מונה 55 נביאים "היסטוריים" שנבואותיהם תועדו בתנ"ך כיוון שהכילו מסר רלבנטי לכל הדורות. רובם היו דמויות ציבוריות שהתנבאו לעתים קרובות והפכו למנהיגי נצח. אלה כוללים את 15 הנביאים שדבריהם תועדו בספרים מיוחדים להם, הנושאים את שמם: ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל, ושנים-עשר אלה הפחותים מן הראשונים, הכוללים את עמוס, הושע, נחום ואחרים. ה-40 האחרים, שאולי ניבאו "במשרה מלאה" ואולי לא, נזכרים במקומות שונים לאורך התנ"ך, וביניהם נתן (ספרי שמואל) ועידו (דברי הימים). חוץ מאלה, ישנו מספר בלתי ידוע של התנסויות נבואיות שלא תועדו. המלך שאול ניסה להתנבא זמן מסוים, אך לא ידוע מה נאמר לו.
נראה שברובה הנבואה הייתה נחלתם של גברים – 48 מן הנביאים ה"היסטוריים" היו גברים, אף שאיננו יכולים לדעת אם הדבר משקף את היחס הכולל של נביאים לעומת נביאות. שבע הנביאות העיקריות הן: שרה (אשת אברהם, אם כל היהודים; דרך אגב, ה' אמר לאברהם כי היא גדולה ממנו בנבואה, מרים אחות משה, דבורה (האישה היחידה בין ה"שופטים"), חנה (אמו של שמואל), אביגיל, חולדה ואסתר (המפורסמת בהקשר של חג הפורים).
האם הנבואה קיימת גם היום?
תקופת הנבואה באה לסיומה הרשמי לפני כ-2300 שנה. דור הנביאים האחרון היו אלה שהתחילו להתנבא לפני חורבן בית המקדש הראשון, ב-423 לפנה"ס, אף שכמה מדור זה שרדו את גלות בבל בת ה-70 שנה וזכו לראות בחייהם את בניין בית המקדש השני. המפורסמים שבהם: יחזקאל שהתנבא בבבל, ושלושה נביאים – חגי, זכריה ומלאכי – שהיו חברים בקבוצה הגדולה שהנהיגה את העם בשנים הראשונות לשיבה מבבל. מרדכי ואסתר היו אף הם חברים בדור מאריך-הימים שהתאבל על חורבן בית המקדש הראשון וחזה בבניית בית המקדש השני. עם שקיעת דור זה, חלפה הנבואה מישראל".
אף על פי כן, העיקרון שלפיו ה' מתקשר עם האנושות דרך הנבואה נשאר אחד מיסודות האמונה היהודית. צורת נבואה פחותה מזו, הידועה כ"רוח הקודש", נותרת נחלתם של הצדיקים והצדקניות של כל הדורות. לפי המסורת, אחד הנביאים הגדולים ביותר, אליהו הנביא, חי לנצח, ויבשר את בוא המשיח. המשיח עצמו הוא נביא (לפי הרמב"ם הוא מתקרב לנבואתו של משה), ובימות המשיח, הנבואה תהפוך לתופעה אוניברסא=לית – כדברי הנביא יואל:
"והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר, וניבאו בניכם ובנותיכים, זקניכם חלומות יחלמון, בחוריכם חזיונות יראו."
ובמכתב ליהודי תימן, מספר הרמב"ם על מסורת עתיקת יומין, לפיה "זמן קצר לפני ימות המשיח תשוב הנבואה לעם היהודי".
מי יתן ונזכה לכך במהרה בימינו.
כתוב תגובה