לבן הבכור שנולד יש קדושה מיוחדת. לפיכך, כאשר נולד בן בכור יש לערוך טקס מיוחד במהלכו פודים את התינוק, באמצעות תשלום של חמישה שקלים לכוהן.

מדוע צריכים לפדות את הבכורות?

הציווי לפדות את הבנים הבכורים מופיע בתורה.

מתחילת הבריאה, היו הבכורות מיועדים לשמש בבית המקדש ככוהנים המשרתים את האלוקים. המדרש מספר כי המכירה המפורסמת במהלכה מכר עשיו לאחיו הצעיר יעקב את הבכורה, נעשתה לאחר שעשיו הבין כי הבכורה הכרוכה בעבודה בבית המקדש עלולה להביא עמה גם סכנות במקרה והעבודה לא מתבצעת כראוי.

הציווי האלוקי לקדש את הבכורות כהכנה לכהונה מופיע בספר שמות, זמן קצר לאחר תיאור מכת בכורות במהלכה נהרגו כל בכורות מצרים. כל הבכורות נהרגו מלבד הבכורים שבעם ישראל, ולפיכך בורא העולם ציווה לקדש את הבכורות ככוהנים1.

אך משהו השתבש.

בחטא העגל עם ישראל כולו עבד אלילים - כולל הבכורות. רק שבט אחד לא השתתף בחגיגה הפגנית: שבט לוי. כעונש על כך ניטלה הכהונה מן הבכורות וניתנה ללויים.

הכהונה ניטלה אך הקדושה נותרה; ולאמתו של דבר על הבכור לשרת בבית המקדש. כדי לשחרר אותו מחובתו זו אנו עורכים טקס פדיון הבן.

הפסוק בספר במדבר (יח, יד-טז) מתאר כיצד יש לערוך את הפדיון:

"אך פדה תפדה את בכור האדם... ופדויו מבן חודש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים."

מי חייב ומי לא חייב בפדיון הבן

בפדיון הבן חייבים רק בנים שנולדו ראשונים - לפני כל ילד אחר - לאימם.

התורה מגדירה כי רק הבנים ש'פתחו את רחם אמם' חייבים בפדיון הבן. לפיכך, ילד שנולד לאחר לידת עובר מת, פטור מפדיון הבן. ילד שנולד לאחר הפלה בתוך ארבעים יום מההתעברות חייב בפדיון הבן; אם ההפלה אירעה לאחר-מכן, יש להתייעץ עם רב כיצד לנהוג.

אם האב או האם כוהנים או לויים, הבן פטור מפדיון הבן.

תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי, או תינוקות שנולדו לאחר ניתוח קיסרי (אפילו בלידה טבעית), פטורים מפדיון הבן.

בלידת תאומים טבעית, הבן שנולד ראשון חייב בפדיון. אם הבת יצאה ראשונה, הבן פטור מפדיון הבן.

מתי עורכים פדיון הבן

את הפדיון יש לערוך לילד מגיל חודש ומעלה. משמעות הדברים היא שהפדיון נערך 31 יום לאחר הלידה, כשמלאו לו שלושים יום.

אם היום ה-31 חל בשבת או בחג (ראש השנה, יום כיפור, הימים הראשונים והאחרונים של סוכות, הימים הראשונים והאחרונים של פסח וחג השבועות) פדיון הבן נדחה למחרת, ליום חול.

כשהיום ה-31 חל ביום צום, עורכים את הפדיון לקראת הערב כאשר הסעודה נערכת לאחר צאת הצום.

כשהיום ה-31 חל בערב פסח, עורכים את הפדיון מוקדם בבוקר כדי לאפשר אכילת סעודת מצווה בה יאכלו לחם ויברכו ברכת המזון.

גם אם יום ה-31 חלף ועדיין לא נערך פדיון לבן, יש לערוך אותו בהקדם האפשרי. זו חובתו של האב לפדות את בנו, וכשהילד מגיע לגיל בר מצווה מצווה זו עוברת אליו ועליו לפדות את עצמו.

כיצד עורכים את פדיון הבן

לשם עריכת פדיון הבן יש להצטייד ב:

בכור

כוהן

האב

חמשת סלעים כסף (140 גרם כסף, או שווה ערך)

מניין (רצוי)

סעודת מצווה (רצוי עם יין ובשר)

האב מביא את בנו לפני הכהן יחד עם חמשת הסלעים ואומר:

"אשתי הישראלית ילדה לי בן זה הבכור".

הכוהן שואל את האב:

"במאי בעית טפי, בבנך בכורך או בחמשה סלעים דמחיבתא ליתן לי בפדיון בנך בכורך זה?" [בעברית: במה תחפוץ יותר, בבנך בכורך או בחמשת הסלעים שהתחייבת לתת לי בפדיון בנך בכורך זה]

האב משיב:

"בעינא בבני בכורי זה, והילך חמשה סלעים בפדיון דמחיבנא ביה" [=אני חפץ בבני בכורי, והרי לך חמשת הסלעים בהם התחייבתי]

תוך כדי נתינת הכסף לכוהן, האב מברך:

ברוך אתה אד-ני א-לוהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצותיו, וצונו על פדיון הבן.

ברוך אתה א-דני א-לוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

סעודת מצווה

הסעודה הנערכת לכבוד פדיון הבן היא סעודה מיוחדת - סעודת מצווה וזו זכות להשתתף בה.