התוועדויות תשכ"ג

מטות – שבשם זה נקרא הענף לאחרי שנכרת מן האילן, ולא כמו בהיותו מחובר לאילן, שנקרא בשם שבט – קאי על הנשמות לאחרי שנפרטו מי"ב שבטים שהם בדוגמת הענפים שמחוברים לגופו של האילן, בחי' המדות של האבות. וכן בכל נשמה פרטית – כשמתגשמת בירידתה למטה להתלבש בגוף, נקראת בשם מטה.
אך דוקא עי"ז תתעלה הנשמה לדרגא נעלית יותר – כמעלת בעלי תשובה לגבי צדיקים גמורים, בחילא יתיר, ע"י הניצוץ הטוב שבגשמיות ששרשו למעלה מנפש האדם, שמוסיף כח ואומץ לנפש האלקית לשוב בתשובה.
ויש בזה ב' אופנים – ב' פירושים בקדש עצמך במותר לך: (א) שבכחו לברר את המאכל עי"ז שאוכלו בכוונה לשם שמים, (ב) שאין בכחו לברר את המאכל, ולכן פורש ממנו, שזהו ענין הנדר, שמגבי' את המאכל להיות קודש לגביו. וכיון שבזה משפיל את עצמו, אזי הקב"ה מגביהו.
ולכן בפרשת נדרים נאמר "מטות", כיון שענין הנדרים שייך דוקא בירידת הנשמה למטה ועד לדרגא פחותה שאין בכחה לברר את המאכל הגשמי. אך דוקא ע"י הירידה למטה מגיעים לבחי' "זה הדבר אשר צוה הוי'" – בחי' "זה" שלמעלה מ"כה", ושם הוי', בחי' סוכ"ע שלמעלה מבחי' ממכ"ע.