ב"ה

התוועדויות תש"י

סיפורים על גדלותו של הרבי – במקום הספד: דברי זקנו בעת הברית מילה – כשתגדל תהי' רבי ותאמר חסידות * נשיקה חסידית מאביו – מאמר חסידות * אופן חינוכו * קביעת זמן להתבוננות בהנהגת אביו, והצעת עניניו * שימוש בטלפון להאזין לתפלת אביו בחדרו * לימוד כתב-יד אביו לצורך כתיבת מכתבי אביו בשכר שיעור נוסף בחסידות * בקשת "תיקון" על כתיבת ביאור במאמר של אדמו"ר מהר"ש בתבנית כתב ידו * הביקור בעליית גג ביהכנ"ס המהר"ל * מתנה מאביו – מקל עם ידית כסף * התבטאות אביו שיש לו על מי להשאיר את החסידים – בהיותו בן י"ז שנה
בלתי מוגה
הבטחתם של צדיקים שלא יכנסו לגן עדן עד שיפעלו ביאת המשיח * אצל הרבי אין זו מסירות נפש, אלא זוהי כל מציאותו, ע"ד המס"נ דאברהם אבינו, ובודאי יביא את המשיח * אשתכח בהאי עלמא יתיר מבחיוהי
בלתי מוגה
ביאור מעלת שמחת חתן וכלה במאמר ההילולא * בית יהודי צ"ל חדור כולו בתורה * משה רבינו והרבי * ההסתלקות אינה אלא נסיון שמעלים ומסתיר על האמת וע"י העמידה בנסיון מתגלה האמת
בלתי מוגה
חייו הרוחניים של הרבי מנקודת מבט של רופא * ההתקשרות אל הרבי בתקפה גם עתה
בלתי מוגה
הסתלקות – המשכה נעלית יותר בבחינת רוממות * כשושנה בין החוחים * רבי כפשוטו למטה מעשרה טפחים
ב"המשך" האחרון הבהיר ורמז הרבי את הכל * בשביל לנצח במלחמה מבזבזים כל האוצרות ועד שהמלך משליך חייו מנגד * פסק התורה שעתה די בכך
בלתי מוגה
סיום כל דיבור בענין השייך להנשמה
בלתי מוגה
עתה, כשכל הדלתות פתוחות, היתה ההזדמנות לאכול ה"אפיקומן" בחדר של הרבי ולפתוח שם הדלת לאליהו הנביא * לאחרי ההסתלקות הי' בא רבינו הקדוש לביתו בלבושי שבת ועושה קידוש * חיי ו"לבושי" הצדיק נעלים יותר לאחר ההסתלקות
"בשעת פטירתו של רבי כו' נר יהא דלוק במקומו שולחן יהא ערוך במקומו מטה תהא מוצעת במקומה" – כל הענינים דכניסה ל"יחידות" עבור "נר שולחן ומטה", בגשמיות וברוחניות, ישנם גם לאחרי ההסתלקות * הרבי אינו ממוצע המפסיק אלא ממוצע המחבר, עצמות ומהות בגוף * הרבי שומע אותנו מתוועדים כאן * עצמות יוסף הובאו לארץ ישראל * כשחסיד בא אל הרבי ה"ז אצלו שבת, ושייך גם עתה, ע"י התקשרות כדבעי
הגילויים דכל יו"ט שנמשכים עד ליו"ט הבא – במאמרי החסידות של הרבי שיצאו לאור ליו"ט זה * ביאור בהמאמר דחג הפסח: בענין שירת המלאכים, ובענין סדר העבודה דנר"נ ח"י – מעלת העבודה דקבלת עול * השייכות לפרשת השבוע – התחלתה בהעילוי דיום השמיני למילואים והעבודה דכלות הנפש, וסיומה בקבלת עול * שיעור היומי בתניא – התבוננות וקבלת עול
מעלת ה"צבא" – צבאות ה' – שעומדים על משמרתם במסירת נפש * תפארת שבתפארת והוד שבהוד – ב' אייר ול"ג בעומר – מלמעלה למטה ומלמטה למעלה * נוסח ה"פדיון" שנותנים לרבי * תלמידי התמימים מקבלים הח"י של הרבי וצריכים לפרוע בהח"י שלהם ע"י היציאה מההגבלות * ב' אייר – התחלת כתיבת הספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו * הצעה שכל אחד יקבל על עצמו להוסיף בחיזוק ההתקשרות הן בנוגע לעצמו והן בנוגע להזולת * קירוב הזולת אל הרבי גם ע"י סיפור ה"מופתים", עם היותם רק ההתפשטות של הרבי – כדי לקרבו לדא"ח, שזהו העצמי של הרבי * צורך השעה לעסוק גם עם הזולת – כשיש שריפה לא עושים חשבונות
החסרון בכמה מהבחורים – שחושבים יותר מדי ע"ד עצמם * התבוננות בתפלה – בענין א' שלמד קודם התפלה, גם אם אינו שייך לפיה"מ, ובמקומות שמותר להפסיק * התעסקות עם הזולת מסייעת לעבודת התפלה
בלתי מוגה
החילוק בין חסד שבהוד (פסח שני) להוד שבחסד (חול המועד) * הרבי כתב בסידורו "חסד שבהוד" כדי לגלות את החסד שבקו הגבורות * הכוונה של הרבי תבוא בודאי לידי פועל וצריכים להשתדל שיהי' זה ע"י מעשינו ועבודתינו * ההוראה דפסח שני – "ניטאָ קיין פאַרפאַלן" – בנוגע להתקשרות אל הרבי * התקשרות ע"י ציור פני הרבי גם ע"י תמונה * ההתעסקות במת מצוה ונשיאת ארונו של יוסף – בעבודת האדם * התקנות של הרבי – "משה תיקן להם לישראל"
בלתי מוגה
ביאור הרמזים דל"ג בעומר – "עד הגל הזה" ו"גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך" – בנוגע ללימוד והפצת תורת החסידות בסוף זמן הגלות * ע"י הוד שבהוד (קבלת עול) באים לתפארת שבתפארת (תכלית היופי) * ע"י ההתמסרות אל הרבי (הוד שבהוד) נותן הרבי משלו באין-ערוך (תפארת שבתפארת) * ביאור בהנהגת אדמו"ר האמצעי בל"ג בעומר לצאת לשדה ולעשות מופתים בעניני זחו"ק, וההוראה בנוגע למילוי שליחותו של הרבי מתוך מסירת נפש * ספירת העומר אין לה תשלומין – בעבודת השליחות של הרבי * ההוראה מספה"ע דכאו"א להקרבת העומר ע"י ב"ד – שהחשבון הפרטי דכאו"א הוא בנוגע למילוי השליחות של הרבי * בהנשא החיות ינשאו האופנים * ציור פני קדש הקדשים, אבא קדישא * השתטחות על האוהל בל"ג בעומר
תוכן איסור רבית בעבודת האדם – שההשתתפות מלמעלה היא לא רק בנתינת-כח לעבודה אלא גם בעבודה בפועל שהיא באופן של שותפות, והשייכות המיוחדת לקבלת עול מלכות שמים וליציאת מצרים * תוכן האיסור ד"לא יבקר בין טוב לרע ולא ימירנו" בעבודת השליחות של הרבי – מילוי השליחות ללא חשבונות כלל
בלתי מוגה
מזון לבוש ובית – פנימי, מקיף ומקיף הרחוק – בעבודת האדם * מסירה ונתינה אל הרבי הו"ע הבית – שלימות האדם – אצל חסידים * ביתו של הרבי בית כללי עבור כלל ישראל * גודל הזכות דפדיון ביתו של הרבי והזריזות בזה * הרבי לא בא לקבל אלא ליתן * השייכות ד"אתרוג" לבית דירה של הרבי
בלתי מוגה
המאמר דחג השבועות ד"ה ויספו ענוים בה' שמחה – השייכות דענוה לחג השבועות * תכונת הענוה – הנחת עצמותו מהכרת האמת ותוקף הדעת – בעבודת השליחות של הרבי * מילוי השליחות בתוקף הוודאות כמו מן התורה – בדוגמת מעלת יו"ט שני של גלויות דחג השבועות * הטרדת השטן המקטרג בחג השבועות כבראש השנה ויום הכפורים * לימוד תורתו של הרבי באופן שרואה בעל השמועה עומד כנגדו * ההתקשרות אינה בגלל מעלה מסויימת אלא בגלל היותו "רבי" * יש להתכונן לי"ב תמוז דשנת השבעים, תקופה חדשה * חיזוק הנסיעה בשליחות המל"ח בתקופת הקיץ * סיום מסכת סוטה: "משמת רבי בטלה ענוה ויראת חטא", "לא תיתני כו' דאיכא אנא" – שמזה מוכח ש"רבי לא מת"
בלתי מוגה
ההוראה מיציאת בני ישראל למדבר ללא חשבונות שעי"ז קיבלו כל צרכיהם מן המוכן * קדושת השבת גם בעת השינה
בלתי מוגה
ההוראה מחטא המרגלים כתוצאה מזה שעירבו את שכלם ושינו מסדר הדברים שאמר להם משה – קיום דברי משה שבדורנו מתוך קבלת עול ללא שינוי כלל * ההוראה מהנהגת כלב ש"נשתטח על קברי אבות" – ענין ההשתטחות ע"י לימוד תורת הרבי שעי"ז "דר בשני עולמים", בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה * תמוז – תקופת החום, "שמש הוי'", וביטול הקרירות, "חמרא אפילו בתקופת תמוז קרירא לי'", ע"י העבודה דזיכוך החומר * התגלות "שמש הוי'" בחודש תמוז בדורנו זה – חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז * נוסח ברכת החודש: "לישועה ולנחמה ונאמר אמן"
בלתי מוגה
סיום משניות בע"פ שנסדר ע"י מחנה ישראל * המשך וחיזוק העבודה דמחנה ישראל ומרכז לעניני חינוך * הזכרת הרביים
בלתי מוגה
ביאור השיחה דחג הגאולה תש"ט בענין חיים אמיתיים בלי הפסק – ביחס לתקופה שלאחרי ההסתלקות * השייכות לפרשת השבוע: הטהרה דטומאת מת – ע"י גילוי החיות דקדושה – ע"י אפר הפרה שעשה משה שקיים לעולם * בכחו של משה שבדורנו יכול וצריך כאו"א להחיות אחרים * עלי' לתורה בשבת שלפני החתונה בחדרו של הרבי * המאסר והגאולה – צמצום בשביל הגילוי
בלתי מוגה
מעלת הנס שנעשה לרבי, נשיא הדור, גם לגבי נס שנעשה לו – מצד מעלת הראש לגבי שאר האברים * חיי הרבי, הנתינת-כח והשליחות – בתוקף נצחי, והשינוי הוא רק למעליותא, למעלה מהגבלת הגוף * מקדיש אבר שהנשמה תלוי' בו – בענין ההתקשרות * ביאור דיוק הלשון במאמר די"ב תמוז ע"ד שלילת הישות בלימוד התורה – כנגד פרטי הדרגות דעולמות בי"ע עד לגקה"ט * לימוד התורה לאחרי הקדמת ההתבוננות במעלת התורה שהיא חכמתו ורצונו של הקב"ה * גודל האחריות והזהירות בהנסיעה בשליחות המל"ח כיון שנוסעים ביחד עם הרבי בעצמו * עיקר הקביעות היא בד' הכתלים של הרבי
"אב" – מורה שהפנימיות הו"ע של רחמים, ו"מנחם אב" – מורה שהפנימיות באה בגילוי * ביאור בשיעור היומי בתניא בענין י"ג מדה"ר * הזכרת דתן ואבירם וער ואונן במנין בני ישראל בפרשת השבוע – להדגיש הענינים המעכבים הכניסה לארץ * מנין בני ישראל – דבר שבמנין לא בטל * הפעולה על הזולת בד בבד עם עבודת עצמו – "כי תראה ערום וכסיתו גו' ומבשרך לא תתעלם" * הרמז בדברי הרבי ע"ד אמירת הקאפיטל המכוון למספר שנותיו גם לאחרי ההסתלקות * "בכל ביתי נאמן הוא" * "בעתה אחישנה"
בלתי מוגה
מילוי רצון הרבי ע"י השלוחים תלוי ברצונם
סיום מסכת קידושין במשנה ובברייתא במאמרו של רבי נהוראי "מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה" – ביאור פרטי השינויים בין המשנה להברייתא על יסוד החילוק הכללי שבמשנה מדובר אודות ההנהגה השייכת להכלל, ובברייתא מדובר גם אודות הדרך השייכת ליחידי סגולה * הביאור בפנימיות הענינים – החילוק שבין נגלה דתורה, אילנא דטו"ר, לפנימיות התורה, אילנא דחיי * המאור שבה מחזירו למוטב – פנימיות התורה * לימוד תורת החסידות של הרבי – "תורה צוה לנו משה" – עומדת לו בכל המצבים * הרבי נותן כח לעשות אדם חדש – "זוטרא דבכו מחי' מתים" * ההתקשרות אל הרבי היא ע"ד ההכנה לשמה בהתחלת הלימוד * ענין הקידושין אצל רבי וחסיד * "וועלטישע און אונדזערע" * הפסקה קצרה עד להתוועדות הבאה
חודש אלול חודש החשבון * חשבון פרטי וחשבון כללי * בכל השנה צריכים לעסוק בעבודה עצמה ללא חשבונות, והחשבון בחודש אלול כשהמלך בשדה * בכל מצב צריכים ללמוד תורת החסידות של הרבי והמאור שבה מחזירו למוטב * החילוק שבין חסידי פולין לחסידי חב"ד * התוכן דסימני טהרה בבהמה – מעלת גרה ומפרסת פרסה – בעבודת האדם בבירור נפש הבהמית * סימני עופות ע"פ המסורה ורבי צייד * "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה" – ע"י ההתקשרות למשה שבדור
בלתי מוגה
מכתב אדמו"ר מהוריי"צ לחיילים יהודיים – שהמאורעות הם זמניים ועניני התומ"צ הם נצחיים * אמירת תהלים, לימוד חומש עם רש"י וקריאת מאמרים בעניני אמונה
בלתי מוגה
ביום הולדת דהבעש"ט ואדמו"ר הזקן גובר מזלם – נתינת כח להוסיף באהבת ישראל אהבת התורה ואהבת ה', שכולא חד * ח"י אלול – יום החשבון דתשרי שעבר * החשבון של הרבי – גם לאחרי ההסתלקות כיון שאצלו לא שייך "במתים חפשי" – בנוגע להמשכת ברכותיו, ע"י האמונה וההתקשרות * אלול ר"ת "אנה לידו ושמתי לך", דברי תורה קולטין, "את בצר במדבר" – שגם ממדבר עושים עיר בצורה, בכחו של משה, "וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל" * כל אחד שייך לח"י אלול כיון שהמלך בשדה * לא צריכים להדחף כי הרבי עצמו מקבל את כולם, צריכים רק לצעוק "אבא הצילני"
בלתי מוגה
הקריאה בתורה בשבת שלפני ראש השנה בפרשת נצבים – אחדותם של כל ישראל, מראשיכם שבטיכם עד חוטב עציך ושואב מימיך, לאחדים כאחד, שעי"ז נעשית הכריתת ברית דהקב"ה ובני ישראל שלמעלה מטו"ד * "אלול" ר"ת "איש לרעהו ומתנות לאביונים" – שגם "מתנות לאביונים" (שתאב לכל דבר) הם באופן ד"איש לרעהו" מצד האחדות * צדקה גשמית ורוחנית * סיפור הצ"צ שע"י נתינת צדקה זכה להתגלות של אדמו"ר הזקן * לנצל ב' הימים דראש השנה להליכה לבתי כנסיות לעורר את בני ישראל * צריכים להכריז בגלוי שבאים בשליחותו של הרבי * הגיע הזמן לסחוב את הסוסים אל השוקת * ביאור במאמר דג' סליחות – שינוי הלשון בהמשל דמלך בשדה שבלקוטי תורה בהתאם למעמד ומצב שבדורנו זה

עיין בספר
סדרת תורת מנחם - התוועדויות היא סדרת ספרים שבה מופיעים כל המאמרי החסידות והשיחות שנשא הרבי מליובאוויטש בהתוועדויות שהתוועד ברבים, וכן מכתבים שכתב לכלל הציבור.
אודות המו"ל
"ועד הנחות בלה"ק" הוקם בשנת תשמ"א (1981) על-ידי צוות אברכים מוכשרים, במטרה להדפיס ולפרסם את תורתו של הרבי בלשון-הקודש.