1. שופר זה קרן של בעל חיים

לבעלי חיים רבים יש קרניים העשויות מקראטין (החלבון שממנו הגוף שלנו מייצר ציפורניים וגם שערות). השופר הוא השכבה החיצונית והקשיחה של הקרן שבתוכה גדלה עצם. את העצם ניתן להסיר וכך להשאיר את הקרן חלולה.

אם מנסרים את בסיס הקרן וקודחים חור בקצה המחודד מקבלים 'שופר'. נפיחה לתוך הנקב שבקצה הצר מפיקה צליל.

ראו גם: מה פירוש המילה שופר?

2. כלי הנגינה הוותיק ביותר?

השופר הוא ללא ספק כלי נגינה עתיק ביותר, מאז זמן המקרא ואולי לפני כן. אם נחשוב על זה שמאז ועד היום היהודים משתמשים מידי שנה בכלי הזה לתקיעת שופר, בהחלט יכול להיות שהוא כלי הנגינה עם ההיסטוריה המוזיקלית הארוכה ביותר.

3. הוא שימש גם ככלי מלחמה

בימי קדם השופר שימש לאזעקת כוחות ולהתראה מפני אויב מתקרב. וידעו להשתמש בו גם ללוחמה פסיכולוגית: הקול הלא סימפתי שלו שימש להפחדה ולהטלת חרדה בקרב מחנה האויב.

ראו גם: כשהרבי תקע בשופר והצאר ניצח את נפוליון – סיפור לראש השנה

4. לא רק בכיפור: המצווה המרכזית של ראש השנה

לשופר יש מקום של כבוד ביהדות. כמובן, יש את התקיעה בשופר המפורסמת המסמלת את סיום הצום ביום הכיפורים, אבל למעשה זהו רק מנהג ולא מצווה שכתובה בתורה. המצווה של תקיעת שופר היא דווקא בראש השנה.

אם תחפשו את חג ראש-השנה במקרא תמצאו את השם 'יום תרועה', כלומר: היום שבו מריעים בשופר. פשוט בגלל שהעניין הכי מרכזי של ראש השנה, יותר מהתפוח בדבש ואפילו יותר מהתפילות, הוא מצוות התקיעה בשופר.

ראו גם: מהו ראש השנה ומה (עוד) עושים ביום הזה?

5. מצווה ללא סיבה עם המון הסברים

בתורה שלנו יש הרבה מצוות (613, למען הדיוק). חלק מהמצוות מנומקות, אבל חלקן – ממש לא. מצוות התקיעה בשופר היא דוגמה טובה למצווה לא מנומקת. התורה לא מסבירה למה צריך לעשות את זה.

אבל בתלמוד ובמדרשים, ובכלל בספרות היהודית, אפשר למצוא הרבה הסברים מרתקים לטקס המיוחד הזה.

ראו כאן: 10 הסברים (משכנעים!) למצוות תקיעת שופר

6. לא כל קרן יכולה להיות שופר

לשופר של ראש השנה יש שלושה כללים:

1. רק קרניים של בעל חיים טהור באים בחשבון. שופר של בעל-חיים שאינו כשר לאכילה פסול לשופר.

2. 'שופר' = שפופרת. רק קרניים שעשויות משכבת קראטין שעוטפת את העצם נקראים שופר, אבל קרן שעשויה מעצם אחד, ללא מעטפת, נחשבת 'קרן' ולא 'שופר' (גם אם גילפו אותה לצורת שופר).

מה זה אומר? שה"קרניים" הקטנות של הג'ירפה (למקרה שתהיתם) אינן מתאימות, אבל קרניים של תּיִש דווקא כן.

3. קרניים של שור או פרה אינן כשרות לשופר, מסיבה אחרת: כי בתנ"ך הן נקראות 'קרניים' ולא 'שופרות'.

רוצים לדעת יותר? ראו כאן.

7. הכי מהודר זה קרן של אַיִל

אחרי שאמרנו את זה, אם אתם מחפשים שופר לראש השנה כדאי שתבחרו שופר שעשוי דווקא מקרן של אַיִל (כבש זכר בוגר).

למה?

גם בגלל שהצורה הכפופה שלו מאותתת לנו שזה הזמן לכופף קצת את האגו ולחזור בתשובה, וגם בגלל שזה מזכיר את האיל מהסיפור המכונן של עקידת יצחק. לאחר שאברהם אבינו עקד את יצחק, בנו האהוב על גבי המזבח, מלאך האלוקים פתאום אמר לו "אל תשלח יד אל הנער". אברהם הרים את עיניו וראה איל שקרניו הסתבכו בין עצים והקריב לאלוקים את האיל במקום בנו.

הסיפור הזה קרה אי אז ביום ראש השנה לפני אלפי שנים. מאז, כל שנה אנו תוקעים ביום הזה בקרן של איל כדי שהזיכרון של אותו אירוע יעלה לפני הקדוש-ברוך-הוא ובזכותו הוא יעניק לנו שנה טובה.

ראו גם: כשאברהם עקד את יצחק בנו על גבי המזבח – סיפור העקידה לפי המדרשים

8. שופר בעיצוב אישי? אין בעיה!

אם מחממים את הקרן הגולמית של השופר היא הופכת גמישה ואז אפשר לעצב אותה לצורות שונות.

בדרך כלל, השופר שאנו מכירים מבית הכנסת עבר עיצוב כלשהו כדי להשיג צורה נוחה לאחיזה ולתקיעה.

לעתים קרובות משייפים את גוף השופר ומלטשים אותו עד לקבלת מראה נאה. אם יודעים לעשות את זה נכון, אפשר גם להוסיף חריטות, עיטורים וגימור דקורטיבי. יש שופרות שהם ממש יצירות אומנות!

9. קודם מברכים

כמו כל מצווה, גם לפני מצוות תקיעת שופר מברכים את ברכת המצווה:

בָּרוּךְ אַתָּה אַ-דוֹנָי אֱלוֹהֵינוּּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לִשְׁמוֹעַ קוֹל שׁוֹפָר.

מכיוון שמדובר במצווה נדירה, שלא עושים כל יום, מברכים גם את ברכת "שהחיינו":

בָּרוּךְ אַתָּה אַ-דוֹנָי אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.

כדאי לשים לב: אין מצווה לתקוע בשופר, המצווה היא לשמוע את קול השופר בוקע על ידי התקיעה. לכן מספיק שאדם אחד תוקע וכולם שומעים, ולכן גם מברכים "לשמוע קול שופר" ולא מברכים "לתקוע בשופר".

10. ואז: תוקעים, מריעים, ושוב תוקעים

משופר אפשר להפיק מגוון צלילים. לפי המסורת, בראש השנה צריכים לשמוע 3 פעמים את סדרת הצלילים הבאה: צליל רציף וממושך שנקרא 'תקיעה'; אחר כך 'תרועה', שזה צליל מקוטע, ואז שוב 'תקיעה'.

ראו גם: לא רק שופרות. החצוצרות של משה רבינו ובית המקדש

11. הדילמה של התרועה

הבעיה היא שלא ברור כמה מקוטע צריך להיות הצליל של ה'תרועה'. האם הכוונה לסדרת קולות שנשמעים כמו גניחות קצרות – שלצורך הזיהוי קיבל את הכינוי "שברים"; או לרצף של שברירי קולות קצרצרים שיוצר צליל דומה להתייפחות, מה שקיבל את השם "תרועה"; ואולי זה גם וגם: מתחיל ב'שברים' וממשיך ב'תרועה', כלומר רצף של כמה קולות קצרים ואחר כך הרבה צלילים קצרצרים?

בגלל הספק הזה, כבר יותר מאלף וחמש מאות שנה תוקעים את סדרת התקיעות של ראש-השנה לפי כל אחת מהגרסאות, 30 קולות בסך הכול, לפי הסדר הבא:

שלוש פעמים את הסדרה "תַּשְׁרַ"תּ", שזה ראשי תיבות של: תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה,

שנשמעת כך: —————— — — — - - - - - - - - - ——————

אחר כך, שלוש פעמים את הסדרה "תַּשַׁ"תּ", שזה: תקיעה, תרועה, תקיעה

שנשמעת כך: ——— — — — ———

ואחר כך, שלוש פעמים את הסדרה "תַּרַ"תּ: תקיעה, תרועה, תקיעה

שנשמעת כך: ——— - - - - - - - - - ———

רוצים להבין טוב יותר את הנושא? קראו את המאמר המומלץ הזה.

12. לא בלילה

תקיעת שופר צריך לשמוע בשעות היום של ראש השנה. אפשר לעשות את זה במהלך כל היום, מזריחת השמש ועד השקיעה. כמובן שעדיף לקיים את המצווה מה שיותר מוקדם ולא לדחות אותה.

כתבה שימושית ומומלצת מאוד: 10 דברים שצריך לדעת לקראת ראש השנה

13. בבית הכנסת עושים את זה עוד פעמיים

בבוקר של ראש השנה אחרי 'קריאת התורה' מתקיים טקס תקיעת השופר בבית הכנסת. לאחר מכן, מתפללים תפילת 'מוסף' מיוחדת שמורכבת משלוש שהתוכן שלהם הוא קבלת מלכותו של ה', העלאת זיכרונות טובים על עם ישראל ואירועים ותקוות שקשורות בשופר.

אחרי כל ברכה תוקעים בשופר. גם כשהציבור מתפלל כל אחד לעצמו, בלחש, וגם אחר כך, כשהחזן חוזר על התפילה בקול. סך הכול שומעים בבית הכנסת בראש השנה 100 קולות מהשופר.

ראו גם: למה אומרים בראש השנה 'מלכויות', 'זיכרונות' ו'שופרות'?

14. זה נשק יעיל נגד... השָׂטָן

כמה מההסברים למצוות תקיעת שופר בראש השנה קשורים לעובדה שראש השנה הוא יום הדין שבו נכתב העתיד הצפוי לכל אדם במהלך השנה הקרובה.

לשופר יש תפקיד מפתח בהשגת תוצאה טובה יותר במשפט שנערך לכל אחד: הוא משמש ככלי נשק יעיל נגד טענותיו של "השטן" שהוא "התובע" במשפט.

לכן התקיעה בשופר נעשית בצד ימין של הפה, בעקבות דברי הנביא1 המתאר את השטן המקטרג עומד מצד ימין של "הנאשם".

דרך אגב, יש עוד דברים שעושים (ולא עושים) עם שופר כדי "לבלבל את השטן" הנה דוגמה מעניינת במיוחד.

ראו גם: איך השופר מבלבל את השטן?

13. לא רק מקצוע: הכירו את 'בעל התוקע'

מי שתוקע בשופר בבית הכנסת נקרא 'בעל התוקע' או 'בעל תוקע'. כמובן, הוא מומחה בתקיעת שופר אבל ממש לא רק: בדרך כלל בוחרים אדם ירא-שמיים שגם יודע את ההלכות של תקיעת שופר ונחשב בעל מעמד בקהילה.

מכיוון שמדובר בתפקיד בעל ערך רוחני, לאורך ההיסטוריה השתרש המנהג שבעל התוקע עושה את מלאכתו בהתנדבות.

15. לא בשבת!

בשבת לא תוקעים בשופר. ראש השנה תמיד נמשך יומיים. אם היום הראשון של ראש השנה יוצא בשבת תוקעים רק ביום השני, אם לא, תוקעים בשני הימים של ראש השנה (היום השני לא יכול לצאת בשבת).

למה לא תוקעים בשופר בשבת-ראש השנה?

16. גם בחודש אלול

זו אינה מצווה אבל נוהגים לתקוע בשופר גם בכל ימי החול של חודש אלול (חוץ מהיום האחרון).

מעניין אתכם למה? מוזמנים לקרוא על זה כאן.

17. שופר בכיפור? לא (רק) מה שחשבתם

כבר הזכרנו את התקיעה המפורסמת של יום כיפור. זו "תקיעה" אחת חלקה וארוכה שאותה תוקעים במוצאי הצום, אחרי תפילת נעילה. אם אתם רוצים לדעת, פשוט לחצו כאן.

אבל כדאי לדעת שיש מצווה מהתורה לתקוע ביום כיפור כמו בראש השנה! זה לא בכל שנה אלא רק בשנת "היובל": במהלך התקופות שבהם רוב עם ישראל התגורר בארץ ישראל היו סופרים את השנים ופעם ב-50 שנה הייתה מגיעה שנה מיוחדת שנקראת "יוֹבֵל".

בשנה הזו קוראים הרבה דברים דרמטיים והסימן של השנה הוא תקיעת שופר ביום כיפור כמו בראש השנה. למעשה זו סיבה לשם המיוחד שלה: "יובל" הוא שם נרדף ל"שופר".

רוצים לדעת עוד על שנת היובל? לחצו כאן.

18. ועוד דבר אחד, לפני שאתם עוזבים

זה לא היה בתכנון אבל אי אפשר בלי זה:

יום אחד, הלוואי בקרוב, בכל העולם תישמע תקיעת שופר שתהווה אות לסיום הגלות הממושכת ותחילת עידן הגאולה. זה לא יהיה סתם שופר אלא "שופר גדול".

הנה, תראו בעצמכם את הפסוק:

"וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָ‍ם"!