ב"ה
סיפורים לראש השנה
השופר המסתורי, העשיר שאיבד תקווה ועוד
"לקונה עבדיו בדין" רבי לוי יצחק מברדיצ'וב מתעמת עם השטן
רעד עבר בין המתפללים. אולם החסידים הזקנים יודעים כי יש דברים בגו, והם שוקעים בהרהורי תשובה
|
ובכן תן פחדך הפונדקאי העני שניצל בזכות תפילת ראש השנה
שלוש פעמים רצופות קרא הרב את המלים הללו, ולפתע תקף פחד עז את כל החיילים שישבו אותה שעה בבית המרזח בראותם את דמותו האצילה של הרב עם זקנו הלבן
|
|
השופר המסתורי ראש השנה בסיביר, בעיצומה של מלחמת העולם השניה
במשך 21 יום נסענו בקרונות הצפופים, שדמו לתאי כלא לכל דבר. יחד עם זאת, עוד היינו צריכים להיות "מאושרים", אחרי שהתברר שהרכבת שלנו היתה האחרונה שהצליחה לעזוב את מוסקבה
|
חלומו של רשב"י בליל ראש השנה על מה חלם רבי שמעון בר יוחאי בליל ראש השנה? ומה הוא אמר לקרובי משפחתו?
|
|
העשיר שאיבד כל תקווה הוא כבר איבד כל תקווה, כאשר נזכר באותו עני שהיה מוטל באשפה ואמר בשעתו, כי עדיין יש לו תקווה בעולם הזה. הוא גם נזכר כי בשעתו הוא קבר סכום כסף גדול בבית הקברות
|
המחוות הקטנות... אני מניחה שככל שהכרנו טוב יותר כך גם ויתרנו שנינו בהדרגה על המעצורים. מלים לא זהירות נפלטות לנו היום יותר בקלות..
|
|
|
ואז כבו האורות סיפור בסגנון איטלקי
האורות עדיין לא נדלקו ואני מתחילה לדאוג לערמות הגפילטע פיש שהכנתי באהבה ואחסנתי בתא ההקפאה
|
קולו השקט של השופר סיפור מרגש לראש השנה שחל בשבת
נכון, הוא לא יודע כל-כך הרבה. אך הוא כן יודע מהי השבת. כשאמו מדליקה את הנרות, פניו זורחות. הוא ממתין בקוצר רוח לתורו לשתות מגביע היין של הקידוש
|
|
"עוד תקיעה אחת!" כשהרבי ממונקאטש בכה לבורא העולם
הילד לא הבין וגם לא רצה לנסות. הוא צעק, רקע ברגליו והתעקש: "עוד תקיעה אחת! עוד תקיעה אחת!"
|
הילדה המאומצת שהצילה האם היה זה צירוף מקרים בלבד, נסיבות אקראיות שיכלו לקרות לכל אחד? או שקרה דבר-מה עמוק יותר, אולי התגשמות של התערבות משמים?
|
|
ראש השנה. מאושפזת העובדה שהדופק שלי השתגע וכי הייתי צריכה להתאשפז, הייתה גרועה דיה. אבל בראש השנה?
|
למה חבדניקים הולכים לתשליך... הוא יודע שאני חב"דניק. ואני יודע שהוא לא. מאוד לא. תמיד יש לו הערות ציניות ובוטות על חב"ד והתנהלותה ואני כחב"דניק המקומי מייצג את החסידות ואמור לתת מענה הולם לכל חיציו, לפעמים אני מגלה ששתיקה היא תשובה הולמת ביותר
|