שאלה:

שלום כבוד הרב. אני עורך מיני מחקר על מוצרי יודאיקה ותשמישי קדושה. למדתי המון דברים מעניינים, ויש לי שאלה שאפילו במפעל השופרות לא ידעו לתת לי עליה תשובה: האם יש משמעות מילולית לשם "שופר"?

תשובה:

הנושא בהחלט מרתק ומחכים מאד. ובקשר לשאלה: זה עשוי להישמע מפתיע, אבל בשמו של השופר רמוז אחד הסודות הכי גדולים של תקיעת השופר!

והנה ההסבר:

התורה מצווה לתקוע בשופר בראש השנה: "וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי (חודש תשרי) בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם... יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם"1 – "יום תרועה" הוא יום שהמצווה המרכזית בו היא לשמוע את תרועת השופר.

אלא שהתורה לא נימקה במפורש את הסיבה למצוות תקיעת שופר בראש השנה. התורה גם לא מסבירה איזו משמעות יש לנשיפה קולנית בקרן אַיִל בעיצומו של היום הראשון בשנה.

אז מה בעצם התשובה לשאלה הכי בסיסית: מה הרעיון של מצוות תקיעת שופר?

ובכן, הוגי מחשבת ישראל העניקו למצווה המיוחדת הזו מספר הסברים, ואחד מהם2 נמצא ממש בתוך השם "שופר": שופר הוא מלשון שיפור. המטרה של תקיעת שופר בראש השנה היא: שיפור ההתנהגות.

קולו המרטיט של השופר קורא לאדם להתעורר, לעצור ממרוץ החיים השוטף, להתרומם מעל טרדות היומיום ולהיזכר בבורא העולם ובמצוותיו. קול השופר זועק ותובע מאתנו לערוך מבחן עצמי: 'האם אני מספיק קשוב להוראותיו של אלוקים, או שאני שקוע במרדף אחר הנאותיי האישיות?'.

הרמב"ם3 כותב זאת במילים מרגשות: "עורו עורו ישנים משנתכם, והקיצו נרדמים מתרדמתכם; וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה, וזכרו בוראכם".

ראש השנה הוא 'יום הדין', בו כל אחד ואחת עומדים למבחן על התנהגותם במשך השנה החולפת. כדי לצאת זכאים בדין ולהשיג הכרעה חיובית לגבי העתיד, מוכרחים להחליט להשתפר – לנטוש את כל ההרגלים הרעים, לחזור בתשובה ולהוסיף במעשים הטובים. אם נסכית לקריאת השופר ונחליט להשתנות ולהשתפר, נזכה שאלוקים יחרוץ את גורלנו לטובה.

אז, בראש השנה בבית הכנסת, כששומעים את יללת השופר בוקעת וחותכת את חלל האוויר, נקשיב לצליל הפנימי וניתן לקולות לחלחל אל תוך הלב שלנו, וננצל את אותם רגעים מיוחדים להתבוננות פנימית וגיבוש החלטה איתנה להשתנות לטובה. באמת.

מומלץ לקרוא גם:

מדוע תוקעים בשופר? – עשר סיבות

השופר המסתורי – סיפור מעורר השראה

רמזים יפים על פי הקבלה בתקיעת שופר