אני מבין שיש מצווה מהתורה לתקוע בשופר בראש השנה, אבל למה דווקא בשופר העשוי מקרן של אַיִל (כבש זכר בוגר; להבדיל מאַיָּל השייך למשפחת האַיָּלִיִים)? האם זהו חלק מהמצווה, או רק מנהג?

תשובה

בתלמוד כתוב שעל מנת שקרן תיחשב ככשרה לתקיעות של ראש השנה, היא חייבת להיות "שופר".1 ובכן, מה זה אומר?

חייב להיות חלול

בתנ"ך מופיעות בהקשר זה שתי מילים: קרן, ושופר. לעומת המילה 'קרן' המתייחסת לכל סוגי קרני בעלי החיים, המילה 'שופר' מתייחסת לסוג מאד מסוים של קרן.2 (במילים אחרות: כל שופר עשוי מקרן, אך לא מכל קרן עושים שופר).

באופן כללי, קיימים שני סוגי קרני בעלי חיים. לכבשים, עזים ואחרים יש קרניים המורכבות מציפוי קשיח העשוי מקרטין (החומר ממנו עשויים הציפורניים שלכם), העוטף ליבת עצם (שהיא למעשה חלק מעצם הגולגולת של החיה). בתהליך הייצור, מפרידים בין השניים, חלק העצם נשלף החוצה וכשני שליש מאורכה של המעטפת הקרנית נותר חלול.

לבעלי חיים אחרים, כמו איילים וג'ירפות, יש קרניים העשויות מקשה אחת של עצם בלבד. עקרונית ניתן לקדוח גם באלו חור ולהפוך אותן לכלי נשיפה המפיק צלילים. אולם, מאחר שמשמעות המילה 'שופר' הוא מלשון 'שפופרת' – קנה חלול דווקא – הרי רק הסוג הראשון של קרן כשר להכנת שופר, ואילו קרן שכולה מקשת עצם פסולה.3

גם בקר לא בא בחשבון

לכל כלל יש יוצא מן הכלל. אף שגם לשוורים ולפרות יש קרניים חלולות מהסוג הראשון, הרי בתנ"ך ההתייחסות לקרני בעלי חיים אלה היא תמיד בתור "קרן" בלבד, ולעולם לא בתור "שופר". לכן, גם אלה אינם כשרים לשמש כשופר, ולא ניתן לתקוע בהם בראש השנה.4

יש לכך גם הסבר מעמיק יותר: ישנו כלל תלמודי הקובע ש"אין קטגור נעשה סניגור". ראש השנה הוא 'יום הדין', בו אנו עומדים למשפט בפני בורא עולם על חטאינו. חטא העגל, לו סגדו אבותינו במדבר, הוא ללא ספק אֵם כל חטאת. מאחר שֶׁקרן הפרה נקשר ב'קטרוג' זה, אנו נמנעים מתקיעה בקרן זו ביום בו אנו מבקשים מה' לקבל את תשובתנו ולמחול על עוונותינו.5

אבל למה אַיִל?

גם אחרי שהוצאנו מהחשבון פרים מקורננים ובעלי חיים בעלי קרני עצם, עדיין נשארו מגוון חיות כשרות שלהן קרניים חלולות. למה דווקא האיל נחשב למלך?

קרן האיל מזכירה את עקידת יצחק, כשאברהם היה נכון להקריב את בנו יחידו, ונמנע מכך רק לאחר שמלאך ה' הראה לו "אַיִל... נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו". על פי דברי התלמוד,6 התקיעה בשופר קרן האיל מזכירה את זכות העקידה והדבר נחשב לנו כאילו אנו משחזרים בעצמנו את אותה דבקות והתמסרות מדהימה שגילה אברהם אבינו.

בנוסף, צורתה הכפופה של קרן האיל (ושל הדומות לה7 ) מסמלות את לבנו ה'כפוף' בהכנעה ובחרטה, בבואנו להתייצב לפני ה' ולבקש להיחתם לשנה טובה ומתוקה.8

ומה בנוגע לקוּדוּ?

חלק מקהילות התימנים נוהגות להשתמש בקרניו המאוד גדולות של הקודו (אנטילופה אפריקנית). מקורו של מנהג זה לא ברור.9 לכן, אלא אם כן כך הוא מנהג אבותיכם, כדאי להעדיף קרן איל.

למעשה, יש פוסקים (בראשם הרמב"ם) הקובעים כי למצוות תקיעת שופר בראש השנה ניתן להשתמש אך ורק בקרן איל.10 דעה זו אמנם לא התקבלה להלכה, ולכן אם אין בנמצא קרן איל ניתן להשתמש גם בקרן של חיות אחרות, אך כולם מסכימים שיש עדיפות לקרן איל.11

ייתקע בשופר גדול

חז"ל אומרים ש"כל אותו היום [של העקידה] היה אברהם רואה את האיל נאחז באילן זה וניתור (משתחרר) ויוצא, נאחז בחורש זה וניתור ויוצא, נאחז בסבך זה וניתור ויצא. אמר לו הקב"ה, 'אברהם, כך עתידין בניך, נאחזים בעוונות ומסתבכים במלכויות...'

אמר לפניו, 'ריבון העולמים, יהיה כן לעולם?'

אמר לו, 'וסופן להיגאל בקרניו של איל הזה, שנאמר,12 "וה' אֱלֹקִים בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן".13 כן יהיה לנו, במהרה בימינו!