שאלה:

מהם המאכלים המיוחדים אותם נוהגים לאכול בליל ראש השנה?

תשובה:

ראש השנה הוא יום חג, ומצווה לכבד את החג בסעודה נאה מתוך אווירה שמחה. בתנ"ך מסופר שעזרא הסופר אמר "אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים... כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ, וְאַל תֵּעָצֵבוּ, כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם1 ".

ראש השנה הוא יום חשוב שיש לו השפעה רבה על כל השנה הבאה, ולכן כל פעולה ביום הזה (כן, גם פעולה פשוטה לכאורה כמו אכילה...) מקבלת משמעות מיוחדת. מסיבה זו, אנו אוכלים בליל ראש השנה מאכלים מיוחדים, המכונים גם 'סימנים', כדי לסמל שנה טובה ומתוקה מתוך תקווה שסימנים אלו אכן יתגשמו2 .

הנה כמה מהמאכלים שנהוג לאכול בסעודת ליל ראש השנה לסימן טוב:

תפוח בדבש

המנהג המפורסם ביותר הוא לאכול תפוח מתוק טבול בדבש, כסימן לשנה טובה ומתוקה – בתוספת תפילה קצרה: "יהי רצון מלפניך שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה3 ". איננו מסתפקים בשנה טובה בלבד, משום שהטוב לא תמיד גם נעים, ולפעמים הצלחות כרוכות בקושי וכאב. לכן אנו מבקשים מאלוקים, ומאחלים זה לזה, שהשנה תהייה טובה וגם מתוקה...

למה דווקא תפוח בדבש? הסבר מקורי נמצא כאן

רימון

לכל אדם יש נקודות זכות וגם, לצערנו, נקודות חובה. נקודות הזכות שלנו כיהודים הן המצוות שאותן אנו משתדלים לקיים. השאיפה היא, כמובן, להעצים ולטפח את הצד החיובי שבנו ולצבור כמה שיותר נקודות חיוביות – במיוחד בראש השנה, שהוא יום הדין על מעשינו.

הרימון מתייחד בכך שהוא מלא וגדוש בגרעינים רבים. לכן נהוג לאכול אותו בסעודת ראש השנה, כסמל לייחול שלנו "שירבו זכויותינו כרימון". חוץ מזה, מקובל שרימון ממוצע מכיל 613 גרגרים, כמניין מצוות התורה: תרי"ג!

ראש איל

בראש השנה לפני בערך 3600 שנים, התרחש אחד מסיפורי התנ"ך המפורסמים ביותר, והוא: עקידת יצחק.

אלוקים התגלה לאברהם וציווה עליו להקריב את בנו יחידו ואהובו, יצחק, לקרבן. אברהם אבינו השכים בבוקר, ובלי שאלות ופקפוקים, עקד את בנו על המזבח. ברגע האחרון, כאשר אברהם כבר אחז במאכלת וכמעט-כמעט שחט את כקרבן, נראה אליו המלאך ובישר לו שהיה זה מבחן נאמנות שאלוקים העמיד בו את אברהם, וכי אברהם אכן עמד בו בהצלחה. במקום בנו, הקריב אברהם על המזבח אַיִל, שהופיע בדיוק אז ו"נאחז בסבך בקרניו".

עקידת יצחק היא סמל לנאמנות ולמסירות המוחלטת של אברהם אבינו ושלנו, צאצאיו, לאלוקים. כאשר אנו מזכירים את הסיפור ההוא, אנחנו זוכים שאלוקים יסלח לנו על הכישלונות והחטאים שלנו בזכותו.

זו הסיבה לכך שהאיל הוא מוטיב שחוזר ומופיע בראש השנה: השופר, כמובן, עשוי מקרן איל, וגם שולחן החג הוא הזדמנות להעלות את זכרו של האַיִל והסיפור שמאחוריו, באמצעות אכילת בשר ראש של אַיִל.

אם אין בנמצא ראש אַיִל, אפשר להסתפק באכילת ראש של בעל חיים אחר (דג, למשל), כדי להביע את המשאלה "שנהיֶה לראש ולא לזנב" – להוביל, להנהיג ולקדם, ולא להישאר מאחור...

קראו כאן על סיפור עקידת יצחק המלא

עוד מאכלים ו'סימנים'

ישנם מאכלים נוספים שנוהגים לאכול בראש השנה, כל עדה לפי מנהגה המקובל מדור לדור. כמה משמות המאכלים הם שמות עתיקים מימי התלמוד.

גזר כדי שתגזור עלינו גזירות טובות (או שיגזרו אויבינו).

כרתי (כרישה) כדי שייכרתו אויביך ושונאיך.

סלקא (סלק או ירק ממשפחת הסלקיים) כדי שיסתלקו אויביך ושונאיך.

קרא (דלעת) כדי שתקרע רוע גזר דיננו וייקראו לפניך זכויותינו.

רוביא (שעועית) כדי שירבו זכויותינו.

יהי רצון שנזכה לשנה טובה ומתוקה!