שאלה:

כבוד הרב, אני לא אדם של בית כנסת. אבל בראש השנה חשוב לי מאד להתפלל בבית הכנסת, ובעיקר להתרגש מתקיעת השופר. והנה שאלה שקצת מפריעה לי: למה לא תוקעים בשופר כשראש השנה חל בשבת? איזו עבירה זו, זה חילול שבת?

תשובה:

קודם כל, לשמוע את השופר בראש השנה זו באמת חוויה מרגשת מאד. מומלץ לנצל את הרגעים האלו להתחזקות ביראת שמים ולקבל החלטה טובה.

וכעת לשאלה שלך: כאשר ראש השנה חל בשבת, לא תוקעים בשופר (שימו לב שמדובר רק על היום הראשון. היום השני של ראש השנה לעולם לא יחול בשבת) – למרות שבתורה יש ציווי מפורש לתקוע בשופר בראש השנה.

ההסבר לכך מורכב משני שלבים, והנה הוא1 :

שלב ראשון – לא 'שבתי'

השלב הראשון הוא שתקיעה בשופר איננה מתאימה לקדושת השבת.

בעיקרון, פעולת התקיעה בשופר איננה נחשבת כ"מלאכה" שאסור לעשות אותה בשבת. אלא שזוהי פעולה שאיננה הולמת את אווירת המנוחה והשביתה, ולכן חכמים אסרו לעשות אותה בשבת.

פעולות שנחשבות כמעשים של חולין נאסרו על ידי חכמים, על פי הפסוק2 : "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ, עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי, וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד, וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר". כלומר, השבת צריכה להיראות אחרת משאר הימים, וכפי שאומרת הגמרא3 : "שלא יהא מלבושך בשבת כמלבושך בחול... שלא יהא הילוכך בשבת כהילוכך בחול... שלא יהא דיבורך בשבת כדיבורך בחול".

תקיעה בשופר, מה לעשות, היא לא פעולה 'שבתית'.

שלב שני – חשש טלטול

אבל, בכל זאת, אפשר לשאול: מדוע לא 'ויתרו' כביכול על האיסור הלא-מאד חמור, כדי לקיים את המצווה החשובה של תקיעת שופר בראש השנה?

כאן מגיע השלב השני:

בשבת יש איסור נוסף: להוציא חפצים מ"רשות היחיד" אל "רשות הרבים" ולהיפך, וכן אסור לטלטל חפצים למרחק של כשני מטר4 ב"רשות הרבים".

התקיעה בשופר דורשת בקיאות הלכתית ומיומנות, ולכן חכמים הניחו שלא מעט אנשים עלולים לשגות, ומתוך רצון לקיים את מצוות תקיעת שופר כהלכתה הם ייגשו ביום החג עצמו עם השופר שלהם אל החכמים הבקיאים בהלכות השופר – וכך יעברו בלי משים על איסור הוצאת השופר מן הבית החוצה ונשיאתו ברחוב5 .

כדי למנוע עברה חמורה על איסור השבת, חכמים הותירו את האיסור על תקיעה בשבת – על אף שהוא מצווה6 .

ההסבר החסידי

עד כאן ההסבר ההלכתי. תורת החסידות מציעה לשאלה הזו פתרון מיוחד: כאשר ראש השנה חל בשבת, אין צורך בתקיעת שופר!

זאת אומרת: לתקיעת השופר יש משמעות רוחנית פנימית, והשבת מביאה אתה את אותה משמעות, בלי צורך לקיים בפועל את מעשה התקיעה.

מה ההסבר?

הרעיון של התקיעה בשופר בראש השנה הוא קבלת מלכותו של אלוקים וההכרזה שאנו מכפיפים את עצמנו למרותו הבלעדית. ברוב השנים, ההכרזה הזו נעשית באמצעות תקיעה בשופר, בדומה לטקסי הכתרת המלכים שהיו נהוגים בעבר, בתקופות של שלטון מלוכני. אך כאשר ראש השנה חל בשבת, לא צריך לעשות משהו נוסף כדי לבטא את הרעיון הזה – משום שעצם העובדה שאנו שובתים ממלאכה ושומרים את השבת מהווה הצהרה ברורה כי אנו מאמינים שאלוקים ברא את כל העולם, וכמוהו, גם אנחנו נחים ושובתים ממלאכה ביום השביעי.

למעשה, כאשר ראש השנה חל בשבת, לא רק שאיננו 'מפסידים' כביכול את המצווה, אלא שבמובן מסוים יש בכך יתרון: אנחנו לא רק תוקעים בשופר כמה דקות וזהו, אלא חיים את מלכותו של אלוקים בכל היממה כולה7 !