שאלה:

מדוע תוקעים בשופר במוצאי יום כיפור? והאם זה נכון שכדי לאכול במוצאי הצום חייבים לשמוע את תקיעת השופר?

תשובה:

תקיעת שופר היא מנהג עתיק שמסמל דברים רבים.

שנת היובל. כאשר בית המקדש היה בירושלים היו מציינים מדי חמישים שנה את שנת היובל, בה היו העבדים משתחררים וכל הקרקעות חוזרות לבעליהם. למרות שכיום לא נוהגים במצוות היובל, תוקעים בשופר כדי להיזכר בכך ולהתפלל לגאולה השלימה אז נשוב לקיים מצווה זו.

בנוסף לכך, תקיעת השופר מסמלת שגם נשמותינו משוחררות אחרי הטהרה שחווינו ביום כיפור.

ניצחון ובלבול. תקיעת השופר מסמלת את תרועת הניצחון במלחמה, ואת האמונה שלנו שבורא העולם מחל על כל חטאותינו והעניק לנו שנה טובה ומתוקה. התקיעה נועדה גם לבלבל את השטן שכן היא מזכירה לו שבקרוב ממש נזכה לביאת המשיח, אז "ייתקע בשופר גדול" והוא יאבד את מקום העבודה שלו לנצח.

השכינה מתרוממת. כאשר השכינה הסתלקה מהר סיני, נאמר "עלה אלוקים בתרועה" –קול שופר נשמע וליווה את התרוממות השכינה מעל ההר. ביום הכיפורים שרתה כביכול השכינה על כל עם ישראל, וכעת עם סיום הצום היא מתרוממת ואנו מלווים אותה בקול שופר.

הגיע חג! על-פי המסורת, מוצאי יום כיפור נחשב כעין חג. אחרי 24 שעות של קירבה עמוקה לבורא העולם, אנו יכולים לחגוג, לומר לחיים ולערוך סעודה חגיגית. קול השופר בא לבשר על בואו של החג.

ולשאלה השניה: תקיעת השופר היא מנהג מסורתי עתיק ובהחלט כדאי להגיע לבית הכנסת לשמיעת קול השופר; לפני התקיעה מתפללים את תפילת הנעילה, אף היא תפילה חשובה מאוד. כמובן שאם אתם יכולים להשתתף בכל התפילות של יום כיפור, מה טוב.

אבל עבור אלו שלא יכולים להגיע לבית הכנסת, הצום מסתיים בזמן שמצויין בלוחות השנה גם ללא שמיעת קול השופר.

שיהיה לכולנו חתימה וגמר חתימה טובה.

מקורות: ויקרא כה, ט. גאונים המובאים במרדכי על תלמוד מסכת יומא רמז תשכג, לבוש אורח חיים תרכג, ה, תהילים מז, ו, סמ"ג, מל"ת סט, תוספות על שבת קיד ב, וראו גם שולחן ערוך הרב תרכג, יב.