אלכסנדר הגדול ממקדוניה היה אחד מהכובשים הקלאסיים של ההיסטוריה העתיקה. הוא הביס אומות אדירות וצבאות רחוקים עד ששלט באימפריה הגדולה ביותר שהעולם ראה אי פעם. מה שפחות ידוע עליו היא השפעתו הבולטת על ההיסטוריה היהודית, שמשתקפת גם מכך שאפילו השם אלכסנדר הפך לשם יהודי! בואו לקרוא על 11 עובדות מרתקות ומפתיעות על הקשר המסקרן בין המצביא האגדי לבין העם היהודי.

1. הוא כבש את ארץ ישראל במאה ה-4 לפני הספירה

בעשורים הראשונים שלאחר בנייתו מחדש של בית המקדש השני בירושלים, הייתה ארץ ישראל נתונה תחת שליטת האימפריה הפרסית. בשנת ג'תמ"ח (313 לפסה"נ), כבש אלכסנדר מוקדון את האזור מידי הכוחות הפרסיים וסיפח את ארץ ישראל לאימפריה ההולכת וגדלה שלו.

2. הנביא דניאל חזה את קורותיו

בספר דניאל מסופרים חזיונותיו של דניאל ושיחותיו עם המלאך גבריאל בהן ניבא לו את העתיד. בין היתר חזה המלאך גבריאל את עלייתו ונפילתו של אלכסנדר מוקדון:

"...הִנֵּה עוֹד שְׁלֹשָׁה מְלָכִים עֹמְדִים לְפָרַס, וְהָרְבִיעִי יַעֲשִׁיר עֹשֶׁר גָּדוֹל מִכֹּל וּכְחֶזְקָתוֹ בְעׇשְׁרוֹ – יָעִיר הַכֹּל אֵת מַלְכוּת יָוָן; וְעָמַד מֶלֶךְ גִּבּוֹר, וּמָשַׁל מִמְשָׁל רַב, וְעָשָׂה כִּרְצוֹנוֹ, וּכְעׇמְדוֹ – תִּשָּׁבֵר מַלְכוּתוֹ וְתֵחָץ לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמָיִם, וְלֹא לְאַחֲרִיתוֹ, וְלֹא כְמׇשְׁלוֹ אֲשֶׁר מָשָׁל כִּי תִנָּתֵשׁ מַלְכוּתוֹ וְלַאֲחֵרִים מִלְּבַד אֵלֶּה..."1

לפי המפרשים2, הנבואה בפסוקים אלו מכוונת כלפי ארבעת המלכים האחרונים של האימפריה הפרסית (כּוֹרֵשׁ, אֲחַשׁוְרוֹשׁ דַרְיָוֵשׁ3 ), על תבוסתו של המלך האחרון שבהם מפני כיבושיו של אלכסנדר הגדול מלך יוון, על שלטונו האדיר אך קצר-המועד של אלכסנדר, על מותו הפתאומי, על התפצלות ממלכתו העצומה לארבע ממלכות נפרדות שנשלטו בידי מפקדי צבאותיו (ה"דיאדוכים") ולא על ידי בניו, ועל קרבות הירושה שניטשו ביניהם (על כך ראו בהמשך המאמר).

3. הוא ייחס את ניצחונותיו לשמעון הצדיק

היישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל סבל רבות מאיבתם המציקה של ה"כּותִיים" (השומרונים) – קבוצה אתנית ודתית שהובאה על ידי האשורים מ'כּוּתָּא' בבבל לשומרון בארץ ישראל לאחר חורבן ממלכת ישראל. בין היתר, הם ניסו לשכנע את אלכסנדר מוקדון כי היהודים מורדים בו וכדאי שיעלה עם צבאו להחריב את בית המקדש בירושלים.

כשנודע לשמעון הצדיק, הכהן הגדול, כי אלכסנדר בדרך לצור על ירושלים בראש צבאו, לבש את בגדי הכהונה המפוארים של הכהן הגדול ויצא מירושלים לכיוון חיילותיו של אלכסנדר בליווי קבוצה מכובדת של יקירי ישראל כשהם נושאים בידיהם לפידים בוערים. כל הלילה צעדו שתי המחנות אלו לקראת אלו ונפגשו עם שחר באנטיפטריס.

כאשר ראה אלכסנדר את שמעון הצדיק, ירד ממרכבתו והשתחווה לפניו. לתמיהתם של מלוויו, שתהו איך מלך גדול כמוהו משתחווה ליהודי, השיב כי דמותו של שמעון הצדיק מופיעה לפניו ומובילה אותו לניצחונות בשדה הקרב.

בעקבות זאת הפך אלכסנדר את תוכניותיו ובמקום להחריב את בית המקדש בירושלים התיר ליהודים להחריב את בית הפולחן האלילי של הכותים בהר גריזים4.

4. הוא ביקש להציב פסל שלו במקדש

לפי אחת המסורות5, לאחר המפגש הדרמטי, ערך שמעון הצדיק לאלכסנדר סיור בבית המקדש. אלכסנדר, שהתרשם מאוד ממה שראה, ביקש לתרום זהב כדי להנציח את דמותו באמצעות הצבת פסל של דיוקנו בתוך היכל המקדש. בנימוס ובחכמה הסביר לו שמעון הצדיק כי עשיית פסל היא עבירה חמורה בעיני ה' ובשום אופן לא ניתן למלא את בקשתו.

5. הכוהנים קראו לבניהם על שמו

במקום זאת הציע לו שמעון הצדיק דרך הנצחה יהודית יותר:

את הזהב שרצה לתרום למקדש עבור הפסל ייתן לצדקה למחייתם של הכוהנים ועולי הרגל, ושמו יונצח במקדש על ידי כך שכל ילדי הכוהנים שייוולדו בשנה הקרובה ייקראו על שמו, אלכסנדר, וכאשר יגדלו אותם כוהנים ויעבדו במקדש ייזכר שמו במקום הקדוש6.

6. הוא ניהל דיאלוג מסתורי עם חכמי ישראל

התלמוד7 מספר שאלכסנדר הציג 10 שאלות בפני קבוצת חכמים יהודים המכונה "זקני הדרום". בין היתר, הוא שאל את דעתם של חכמי ישראל על הסדר שבו ברא אלוקים את העולם; מי באמת נחשב לחכם, גיבור או עשיר; מה האדם צריך לעשות כדי להפוך לאהוב על אחרים; ולמה היהודים מסרבים לקבל דת אחרת מלבד התורה היהודית.

לפי אחד הפירושים, השיחה המשונה ורוויית הרמזים שהתנהלה בין אלכסנדר לחכמי ישראל הסתירה וויכוח עמוק ביניהם. אלכסנדר ניסה לשכנע את החכמים כי הוא ראוי להערכה מיוחדת הודות לעושרו וכוחו האדירים, אולם חכמי ישראל עמדו בשלהם שהגדולה האמיתית נובעת רק מעבודת הבורא8.

7. התלמוד מספר על הרפתקאותיו

מספר מאורעות הקשורים להרפתקאותיו של אלכסנדר מוקדון בארצות רחוקות מתועדים בתלמוד ובמדרש.

באחד מהם, שלפי המסופר התרחש בממלכה רחוקה בשם 'קציא', היה אלכסנדר עד למשפט מוזר שבו כל אחד מבעלי הדין תבע את זכותו של יריבו לבעלות על אוצר שנמצא והשופט הציע לצדדים לשדך בין ילדיהם ולתת את האוצר למשפחה המשותפת החדשה9.

במקרה אחר מתואר כיצד גילה בטעות את "פתחו של גן עדן" אבל כניסתו נמנעה בגלל שאינו צדיק. כשביקש לפחות לקבל דבר-מה מתוך גן-עדן, קיבל גולגולת בעלת משקל עצום ובירר אצל חכמי ישראל מה פשרה ומדוע היא כה כבדה10. (לסיפור המלא – לחצו כאן)

לפי המהר"ל מפראג, חסימתו של אלכסנדר הגדול בכניסה לגן-עדן נועדה לסמל כי למרות ידיעותיו הרבות11 והכוחות המיוחדים שניתנו לו משמיים הוא לא הצליח להגיע לשיאים הרוחניים שאליהם הגיעו הצדיקים12. (לסיפור המלא – ראו כאן)

8. הוא שפט בין היהודים לעמים אחרים

כשליט האימפריה, שימש אלכסנדר גם כשופט בסכסוכים בינלאומיים. התלמוד13 מספר על שלוש תביעות שהוגשו לפניו נגד ישראל על סמך המסופר בתורה. שתיים מהתביעות, של בני אפריקִיָא ושל בני ישמעאל ובני קטורה, עסקו בזכות על ארץ ישראל; ועוד אחת, של בני מצרים, הייתה תביעה כספית גדולה להשבת הרכוש הגדול שאיתו יצאו היהודים ממצרים.

בשלושת המקרים מי שייצג את ישראל היה חכם בשם גביהא בן פסיסא ובשלושתן הצליח להדוף את טענותיהם ולהוכיח שארץ ישראל שייכת רק ליהודים, וכי הרכוש הגדול שעם ישראל לקח מהמצרים נמוך בהרבה משכר העבודה שהם חייבים לשלם לעם ישראל תמורת שנות העבודה הרבות שבהן ניצלו אותם לעבודת פרך.

9. היהדות שגשגה בעיר שבנה

העיר המצרית אלכסנדריה נוסדה על ידי אלכסנדר מוקדון ונקראה על שמו. יהודים חיו באלכסנדריה כמעט מאז הִיוָּסְדָהּ. התלמוד14 מתאר את בית הכנסת המפואר של העיר שיכל להכיל אלפים רבים של מתפללים ותפקיד מיוחד היה בו שאין בשום בית-כנסת אחר: מפאת גודלו העצום קולו של החזן לא היה נשמע בכל חללו. אי לכך, אדם היה עומד על בימה גבוהה במרכז בית הכנסת ומנופף במטפחת כל אימת שהיו צריכים לענות 'אמן' אחר ברכותיו של החזן.

עוד מספרת הגמרא כי בית הכנסת היה מחולק לאזורי ישיבה לפי מקצועות, כשכל בעל מקצוע היה מוצא את מקומו בין חבריו למקצוע, ובנוסף היו בו שבעים ואחד ספסלים עשויים זהב עבור שבעים ואחד חברי ה'סנהדרין' (בית הדין התורני העליון שישב בירושלים).

יהודים המשיכו להתגורר בעיר לאורך אלפי שנים עד לעלייה ההמונית של יהודי מצרים לארץ ישראל בשנות 1940-50.

10. מותו יצר את הרקע ההיסטורי לסיפור חנוכה

לאחר מותו של אלכסנדר בגיל 33 ממלכתו העצומה פוצלה בין גדולי הגנרלים שלו, שנקראו "הדיאדוכים" (ביוונית עתיקה: "היורשים") ומהר מאוד יחסיהם התעררו ופרצו מלחמות שליטה על אזורים נרחבים ברחבי האימפריה עד שהתייצבו בתור ארבעה ממלכות עיקריות: מצרים תחת שלטונו של תלמי – מייסד השושלת התלמיית; תראקיה ואסיה הקטנה תחת שלטונו של ליסימכוס; מוקדון ויוון תחת שלטון קסנדרוס; ומסופוטמיה, פרס וסוריה תחת שלטון סלאוקוס – מייסד השושלת הסלאוקית.

שטחה של ארץ ישראל הפך עם הזמן לנתון במחלוקת בין שושלת תלמי המצרית לשושלת הסלאוקית הסורית. כעבור למעלה ממאה שנים אחר כך, עלה לשלטון אנטיוכוס הרביעי אפיפנס לבית סלאוקוס שמאבקיו נגד התלמאים וגזירותיו הרצחניות והאכזריות נגד היהודים בארץ ישראל הביאו למרד החשמונאים ונס חנוכה.

11. היהודים השתמשו במניין השנים למלכותו

אחת משיטות התיארוך שהייתה מקובלת ברחבי המזרח התיכון הייתה על בסיס מניין השנים שחלפו מאז כיבוש פרס על ידי אלכסנדר15 או, לפי דעות אחרות, מאז עלייתו לשלטון16, או מותו17.

ספירה זו ששימשה רבות מקהילות ישראל לפחות עד ימי הביניים18, בעיקר לתיארוך שטרות ומסמכים משפטיים, ולכן מוכרת בתור "מניין השטרות". בקהילות מסוימות, כמו אצל יהודי תימן, השימוש בשיטת תיארוך זו המשיכה להתקיים באופן נרחב עד למאות השנים האחרונות, ויש שאף משתמשים בה גם בימינו.