הגולגולת מגן העדן

באחד ממסעותיו של אלכסנדר מוקדון הוא הגיע ליד מעיין ממנו הריח ריח מיוחד במינו.

"כנראה שמעיין זה נובע מגן עדן!" קרא אלכסנדר ומיהר ללכת לאורכו של המעיין עד שהגיע לפתחו של גן עדן.

הרים אלכסנדר בקולו וקרא: "פתחו לי, פתחו לי!"

אך בת קול השיבה לו: "זה השער לה', צדיקים יבואו בו" – רק צדיקים יכולים להיכנס בפתח הגן עדן.

לא ויתר אלכסנדר: "אני מלך ואדם חשוב, אנא תנו לי דבר-מה."

ומגן העדן יצאה גולגולת אדם.

לקח אלכסנדר את הגולגולת ושם אותה על כף המאזניים. על הכף השניה הוא הניח כסף וזהב ועדיין הגולגולת הייתה כבדה מהם.

שאל את החכמים: "מהי גולגולת זו?"

השיבו לו: "זו גולגולת של אדם, שתמיד מתאווה עוד ועוד ולעולם לא באה על סיפוקה!"

אמר להם אלכסנדר: "זאת מנין לכם?"

לקחו החכמים את הגולגולת וכיסו אותה במעט עפר ומיד הכריעו הכסף והזהב את הגולגולת. שכן ביום הפטירה, כאשר קוברים את האדם, שוב אין הוא מוסיף להתאוות לתענוגות העולם הזה.

)על פי מסכת תמיד, לב, א)