איוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת, אֵין אוֹפִין וּמְבַשְּׁלִין בְּיוֹם טוֹב מַה שֶׁהוּא אוֹכֵל לְמָחָר בַּשַּׁבָּת.
וְאִסּוּר זֶה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא לְבַשֵּׁל בְּיוֹם טוֹב לַחֹל; שֶׁקַּל וְחֹמֶר הוּא - לְשַּׁבָּת אֵינוֹ מְבַשֵּׁל, כָּל שֶׁכֵּן לַחֹל.
לְפִיכָךְ אִם עָשָׂה תַּבְשִׁיל מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב שֶׁיִּהְיֶה סוֹמֵךְ עָלָיו וּמְבַשֵּׁל וְאוֹפֶה בְּיוֹם טוֹב לַשַּׁבָּת, הֲרֵי זֶה מֻתָּר.
וְתַבְשִׁיל זֶה שֶׁסּוֹמֵךְ עָלָיו, הוּא הַנִּקְרָא 'עֵרוּבֵי תַּבְשִׁילִין'.
בוְלָמָּה נִקְרָא 'עֵרוּב'? שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהָעֵרוּב שֶׁעוֹשִׂין בַּחֲצֵרוֹת וּמְּבוֹאוֹת עֶרֶב שַׁבָּת מִשּׁוּם הֶכֵּר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲלֶה עַל דַּעְתָּם שֶׁמֻּתָּר לְהוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת בַּשַּׁבָּת, כָּךְ זֶה הַתַּבְשִׁיל מִשּׁוּם הֶכֵּר וְזִכָּרוֹן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְדַמּוּ וְיַחְשְׁבוּ שֶׁמֻּתָּר לֶאֱפוֹת בְּיוֹם טוֹב מַה שֶׁאֵינוֹ נֶאֱכָל בּוֹ. וּלְפִיכָךְ נִקְרָא תַּבְשִׁיל זֶה 'עֵרוּבֵי תַּבְשִׁילִין'.
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
געֵרוּבֵי תַּבְשִׁילִין - שִׁעוּרוֹ אֵין פָּחוֹת מִכְּזַּיִת, בֵּין לְאֶחָד בֵּין לַאֲלָפִים.
וְאֵין עוֹשִׂין עֵרוּב זֶה לֹא בְּפַת וְלֹא בְּרִיפוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, אֶלָא בְּתַבְשִׁיל שֶׁהוּא פַּרְפֶּרֶת, כְּגוֹן בָּשָׂר וְדָגִים וּבֵיצִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. וַאֲפִלּוּ עֲדָשִׁים שֶׁבְּשׁוּלֵי קְדֵרָה, וַאֲפִלּוּ שַׁמְנוּנִית שֶׁעַל גַּבֵּי הַסַּכִּין שֶׁחוֹתְכִין בָּהּ הַצֳּלִי – גּוֹרְדוֹ, אִם יֵשׁ בּוֹ כַּזַּיִת - סוֹמֵךְ עָלָיו מִשּׁוּם עֵרוּבֵי תַּבְשִׁילִין.
דתַּבְשִׁיל שֶׁאָמְרוּ לְעִנְיַן עֵרוּב זֶה - אֲפִלּוּ צֳלִי אוֹ שָׁלוּק, אֲפִלּוּ כָּבוּשׁ אוֹ מְעֻשָּׁן. אֲפִלּוּ דָּגִים קְטַנִּים שֶׁהֱדִיחָן בְּחַמִּין, וַהֲדָחָתָן הִיא בִּשּׁוּלָן לַאֲכִילָה - הֲרֵי הוּא סוֹמֵךְ עֲלֵיהֶן.
הוְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה עֵרוּב זֶה מָצוּי, עַד שֶׁיֹּאפֶה כָּל שֶׁהוּא צָרִיךְ לֶאֱפוֹת וִיבַשֵּׁל כָּל שֶׁהוּא צָרִיךְ לְבַשֵּׁל וְיָחֵם חַמִּין כָּל שֶׁהוּא צָרִיךְ. וְאִם נֶאֱכַל הָעֵרוּב אוֹ אָבַד אוֹ נִשְׂרַף קֹדֶם שֶׁיְּבַשֵּׁל אוֹ יֹאפֶה - הֲרֵי זֶה אָסוּר לֶאֱפוֹת וּלְבַשֵּׁל אוֹ לְהָחֵם אֶלָא מַה שֶׁהוּא אוֹכֵל בְּיוֹם טוֹב בִּלְבָד. הִתְחִיל בְּעִיסָתוֹ אוֹ בְּתַבְשִׁילוֹ, וְנֶאֱכַל הָעֵרוּב אוֹ אָבַד - הֲרֵי זֶה גּוֹמֵר.
והַמַּנִּיחַ עֵרוּבֵי תַּבְשִׁילִין כְּדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ עֲלֵיהֶם הוּא וַאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְזַכּוֹת לָהֶן כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּזַכֶּה בְּעֵרוּבֵי שַׁבָּת. וְכָל שֶׁזּוֹכֶה בְּעֵרוּבֵי שַׁבָּת, זוֹכֶה בְּעֵרוּבֵי תַּבְשִׁילִין; וְכָל שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה בְּאוֹתוֹ עֵרוּב, אֵינוֹ זוֹכֶה בְּזֶה.
זוְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ לְאֵלּוּ שֶׁזָכָה לָהֶן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, אֲבָל הֵן צְרִיכִין לֵידַע שֶׁכְּבָר זָכָה לָהֶן אַחֵר וְעֵרַב לָהֶן, וְאַחַר כָּךְ יִסְמְכוּ עָלָיו וִיבַשְּׁלוּ וְיֹאפוּ. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָדְעוּ אֶלָא בְּיוֹם טוֹב, הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין.
וְיֵשׁ לוֹ לָאָדָם לְעָרֵב עַל כָּל הָעִיר וְעַל כָּל הַקָּרוֹב אֵלֶיהָ בְּתוֹךְ הַתְּחוּם, וּלְמָחָר מַכְרִיז וְאוֹמֵר 'כָּל מִי שֶׁלֹּא הִנִּיחַ עֵרוּבֵי תַּבְשִׁילִין יִסְמֹךְ עַל עֵרוּבַי'.
חהַמַּנִּיחַ עֵרוּבֵי תַּבְשִׁילִין, חַיָּב לְבָרֵךְ 'אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב'.
וְאוֹמֵר "בְּעֵרוּב זֶה יֻתַּר לִי לֶאֱפוֹת וּלְבַשֵּׁל מִיּוֹם טוֹב שֶׁל מָחָר לַשַּׁבָּת".
וְאִם זִכָּה בּוֹ לַאֲחֵרִים, אוֹמֵר "יֻתַּר לִי וְלִפְלוֹנִי וְלִפְלוֹנִי אוֹ לְאַנְשֵׁי הָעִיר כֻּלָּם לֶאֱפוֹת וּלְבַשַּׁל מִיּוֹם טוֹב לַשַּׁבָּת".
טמִי שֶׁלֹּא הִנִּיחַ עֵרוּבֵי תַּבְשִׁילִין, וְלֹא הִנִּיחוּ לוֹ אֲחֵרִים - כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לוֹ לְבַשֵּׁל וְלֶאֱפוֹת, כָּךְ קִמְחוֹ וּמַאֲכָלוֹ אָסוּר.
וְאָסוּר לְאַחֵר שֶׁהִנִּיחַ לְעַצְמוֹ לְבַשֵּׁל וְלֶאֱפוֹת לְזֶה שֶׁלֹּא הִנִּיחַ, עַד שֶׁיַּקְנֶה לוֹ; שֶׁנִּמְצָא זֶה מְבַשֵּׁל וְאוֹפֶה שֶׁלּוֹ, שֶׁהֲרֵי קָנָהוּ.
וְאִם רָצָה, יִתֵּן אַחַר כָּךְ לָזֶה שֶׁלֹּא הִנִּיחַ בְּמַתָּנָה.
ימִי שֶׁלֹּא הִנִּיחַ עֵרוּבֵי תַּבְשִׁילִין, וּבִשֵּׁל וְאָפָה לֶאֱכֹל בּוֹ בַּיּוֹם וְהוֹתִיר, אוֹ שֶׁזִּמֵּן אוֹרְחִים וְלֹא בָאוּ - הֲרֵי זֶה אוֹכֵל הַמּוֹתָר לְמָחָר. וְאִם הֶעְרִים, הֲרֵי זֶה אָסוּר לְאָכְלוֹ. עָבַר וְאָפָה וּבִשֵּׁל לַשַּׁבָּת, אֵין אוֹסְרִין עָלָיו.
וְלָמָּה הִחְמִירוּ וְאָסְרוּ עַל הַמַעֲרִים וְלֹא אָסְרוּ עַל הַמֵּזִיד? שֶׁאִם תַּתִּיר לַמַעֲרִים, נִמְצְאוּ הַכֹּל מַעְרִימִין, וְיִשְׁתַּקַּע שֵׁם עֵרוּבֵי תַּבְשִׁילִין. אֲבָל הַמֵּזִיד אֵינוֹ מָצוּי, וְאִם עָבַר הַיּוֹם, לֹא יַעֲבֹר פַּעַם אַחֶרֶת.
יאשְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁחָלוּ בַּחֲמִישִׁי וְעֶרֶב שַׁבָּת, עוֹשֶׂה עֵרוּבֵי תַּבְשִׁילִין מִיּוֹם רְבִיעִי שֶׁהוּא עֶרֶב יוֹם טוֹב. שָׁכַח וְלֹא הִנִּיחַ, מַנִּיחוֹ בָּרִאשׁוֹן וּמַתְנֶה.
כֵּיצַד? מַנִּיחַ עֵרוּבֵי תַּבְשִׁילִין בְּיוֹם חֲמִישִׁי, וְאוֹמֵר 'אִם הַיּוֹם יוֹם טוֹב וּלְמָחָר חֹל, לְמָחָר אֲבַשֵּׁל וְאוֹפֶה לַשַּׁבָּת וְאֵינִי צָרִיךְ כְּלוּם; וְאִם הַיּוֹם חֹל וּלְמָחָר יוֹם טוֹב, בְּעֵרוּב זֶה יֻתַּר לִי לֶאֱפוֹת וּלְבַשֵּׁל לְמָחָר מִיּוֹם טוֹב לַשַּׁבָּת'.
יבכַּיּוֹצֵא בּוֹ: הָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי כַּלְכָּלוֹת שֶׁל טֶבֶל - בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן אוֹמֵר 'אִם הַיּוֹם חֹל, תִּהְיֶה זוֹ תְּרוּמָה עַל זוֹ, וְאִם הַיּוֹם קֹדֶשׁ, אֵין בִּדְבָרַי כְּלוּם'; וְקוֹרֵא עָלֶיהָ שֵׁם, וּמַנִּיחָהּ. וּלְמָחָר בַּשֵּׁנִי, חוֹזֵר וְאוֹמֵר 'אִם הַיּוֹם קֹדֶשׁ, אֵין בִּדְבָרַי כְּלוּם, וְאִם הַיּוֹם חֹל, תִּהְיֶה זוֹ תְּרוּמָה עַל זוֹ'; וְקוֹרֵא עָלֶיהָ שֵׁם וּמַנִּיחָהּ, כְּדֶרֶךְ שֶׁקָּרָא עָלֶיהָ בָּרִאשׁוֹן. וּמַנִּיחַ אֶת זוֹ שֶׁקָּרָא עָלֶיהָ שֵׁם תְּרוּמָה, וְאוֹכֵל אֶת הַשְּׁנִיָּה.
יגבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּשְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל גָּלֻיּוֹת. אֲבָל בִּשְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה - אִם שָׁכַח וְלֹא הִנִּיחַ בְּיוֹם רְבִיעִי, שׁוּב אֵינוֹ מַנִּיחַ; אֶלָא סוֹמֵךְ עַל אֲחֵרִים, אִם עֵרְבוּ עָלָיו, אוֹ מַקְנֶה קִמְחוֹ לְמִי שֶׁעֵרַב, אוֹ יִהְיֶה אָסוּר לֶאֱפוֹת וּלְבַשֵּׁל לַשַּׁבָּת.
וְכֵן אִם שָׁכַח וְלֹא הִפְרִישׁ תְּרוּמָה מִיּוֹם רְבִיעִי, שׁוּב אֵינוֹ מַפְרִישׁ עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת.
ידכָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ שֶׁאָמַרְנוּ, הָיוּ בִּזְמָן שֶׁהָיוּ בֵּית דִּין שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשִׁין עַל הָרְאִיָּה, וְהָיוּ בְּנֵי הַגָּלֻיּוֹת עוֹשִׂין שְׁנֵי יָמִים כְּדֵי לְהִסְתַּלֵק מִן הַסָּפֵק, לְפִי שֶׁלֹּא הָיוּ יוֹדְעִין יוֹם שֶׁקִּדְּשׁוּ בּוֹ בְּנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
אֲבָל הַיּוֹם, שֶׁבְּנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל סוֹמְכִין עַל הַחֶשְׁבּוֹן וּמְקַדְּשִׁין עָלָיו, אֵין יוֹם טוֹב שֵׁנִי לְהִסְתַּלֵק מִן הַסָּפֵק, אֶלָא מִנְהָג בִּלְבָד.
טווּלְפִיכָךְ אֲנִי אוֹמֵר, שֶׁאֵין מְעָרֵב אָדָם וּמַתְנֶה בַּזְּמָן הַזֶּה, לֹא עֵרוּבֵי תַּבְשִׁילִין וְלֹא עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת וְלֹא שִׁתּוּפֵי מְבוֹאוֹת, וְאֵינוֹ מְעַשֵּׂר הַטֶּבֶל עַל תְּנָאי; אֶלָא הַכֹּל מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב בִּלְבַד.
טזכְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה לְכַבֵּד שַׁבָּת וּלְעַנְּגָהּ - כָּךְ כָּל יָמִים טוֹבִים, שֶׁנֶּאֱמַר "לִקְדוֹשׁ ה’ מְכֻבָּד" (ישעיהו נח, יג), וְכָל יָמִים טוֹבִים נֶאֱמָר בָּהֶן "מִקְרָא קֹדֶשׁ" (ויקרא כג, ז-לו). וּכְבָר בֵּאַרְנוּ הַכִּבּוּד וְהָעִנּוּג בְּהִלְכוֹת שַׁבָּת.
וְכֵן רָאוּי לָאָדָם שֶׁלֹּא יִסְעֹד בְּעַרְבֵי יָמִים טוֹבִים מִן הַמִּנְחָה וָמַעְלָה כְּעֶרֶב שַׁבָּת, שֶׁדָּבָר זֶה בִּכְלַל הַכִּבּוּד.
וְכָל הַמְּבַזֶּה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת, כְּאִלּוּ נִטְפַּל לַעֲבוֹדָה זָרָה.
יזשִׁבְעַת יְמֵי הַפֶּסַח וּשְׁמוֹנַת יְמֵי הֶחָג עִם שְׁאָר יָמִים טוֹבִים, כֻּלָּם אֲסוּרִים בְּהֶסְפֵּד וְתַעְנִית.
וְחַיָּב אָדָם לִהְיוֹת בָּהֶן שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב, הוּא וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּבְנֵי בֵּיתוֹ וְכָל הַנִּלְוִים עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ וגו'" (דברים טז, יד).
אַף עַל פִּי שֶׂהַשִּׂמְחָה הָאֲמוּרָה כָּאן הִיא קָרְבַּן שְׁלָמִים כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מְבָאֲרִין בְּהִלְכוֹת חֲגִיגָה, יֵשׁ בִּכְלַל אוֹתָהּ שִׂמְחָה לִשְׂמֹחַ הוּא וּבָנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ כָּל אֶחָד וְאֶחָד בָּרָאוּי לוֹ.
יחכֵּיצַד? הַקְּטַנִּים, נוֹתֵן לָהֶם קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִים וּמִגְדָּנוֹת; וְהַנָּשִׁים, קוֹנֶה לָהֶן בְּגָדִים וְתַכְשִׁיט כְּפִי מְמוֹנוֹ; וְהָאֲנָשִׁים, אוֹכְלִין בָּשָׂר וְשׁוֹתִין יַיִן, שֶׁאֵין שִׂמְחָה אֶלָא בַּבָּשָׂר, וְאֵין שִׂמְחָה אֶלָא בַּיַּיִן.
וּכְשֶׁהוּא אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה, חַיָּב לְהַאֲכִיל לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה עִם שְׁאָר הָעֲנִיִּים הָאֲמֵלָלִים.
אֲבָל מִי שֶׁנּוֹעֵל דַּלְתוֹת חֲצֵרוֹ וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה הוּא וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ, וְאֵינוֹ מַאֲכִיל וּמַשְׁקֶה לָעֲנִיִּים וּלְמָרֵי נֶפֶשׁ - אֵין זוֹ שִׂמְחַת מִצְוָה, אֶלָא שִׂמְחַת כְּרֵסוֹ.
וְעַל אֵלּוּ נֶאֱמָר "זִבְחֵיהֶם כְּלֶחֶם אוֹנִים לָהֶם כָּל אֹכְלָיו יִטַּמָּאוּ כִּי לַחְמָם לְנַפְשָׁם" (הושע ט, ד); וְשִׂמְחָה כְּזוֹ קָלוֹן הִיא לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל פְּנֵיכֶם פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם" (מלאכי ב, ג).
יטאַף עַל פִּי שֶׁאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה בַּמּוֹעֲדוֹת בִּכְלַל מִצְוַת עֲשֵׂה, לֹא יִהְיֶה אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ.
אֶלָא כַּךְ הִיא הַדָּת: בַּבֹּקֶר מַשְׁכִּימִין כָּל הָעָם לְבָתֵּי כְּנָסִיּוֹת וּלְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, וּמִתְפַּלְּלִין וְקוֹרְאִין בַּתּוֹרָה בְּעִנְיַן הַיּוֹם, וְחוֹזְרִין לְבָתֵּיהֶם וְאוֹכְלִין. וְהוֹלְכִין לְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, קוֹרִין וְשׁוֹנִין עַד חֲצִי הַיּוֹם. וְאַחַר חֲצִי הַיּוֹם, מִתְפַּלְּלִין תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, וְחוֹזְרִין לְבָתֵּיהֵן לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת שְׁאָר הַיּוֹם עִם הַלַּיְלָה.
ככְּשֶׁאָדָם אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְשָׂמֵחַ בָּרֶגֶל, לֹא יִמָּשֵׁךְ בַּיַּיִן וּבַשְּׂחוֹק וּבְקַלּוּת רֹאשׁ וְיֹאמַר שֶׁכָּל שֶׁיּוֹסִיף בְּזֶה יַרְבֶּה בַּמִּצְוָה, שֶׁהַשִּׁכְרוּת וְהַשְּׂחוֹק הָרַבָּה וְקַלּוּת הָרֹאשׁ אֵינָהּ שִׂמְחָה אֶלָא הוֹלֵלוּת וְסִכְלוּת. וְלֹא נִצְטַוִּינוּ עַל הַהוֹלֵלוּת וְהַסִּכְלוּת, אֶלָא עַל הַשִּׂמְחָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲבוֹדַת יוֹצֵר הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר "תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה’ אֱלֹקֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב" (דברים כח, מז), הָא לָמַדְתָּ שֶׁהָעֲבוֹדָה בְּשִׂמְחָה. וְאִי אֶפְשָׁר לַעֲבֹד אֶת ה’ לֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק, וְלֹא מִתּוֹךְ קַלּוּת רֹאשׁ, וְלֹא מִתּוֹךְ שִׁכְרוּת.
כאחַיָּבִין בֵּית דִּין לְהַעַמִיד שׁוֹטְרִים בָּרְגָלִים שֶׁיִּהְיוּ מְסַבְּבִין וּמְחַפְּשִׂין בַּגִּנּוֹת וּבַפַּרְדֵּסִים וְעַל הַנְּהָרוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְקַבְּצוּ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת שָׁם אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, וְיָבוֹאוּ לִידֵי עֲבֵרָה.
וְכֵן יַזְהִירוּ עַל דָּבָר זֶה לְכָל הָעָם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְעָרְבוּ אֲנָשִׁים וְנָשִׁים בַּבָּתִּים לְשִׂמְחָה, וְלֹא יִמָּשְׁכוּ בַּיַּיִן, שֶׁמָּא יָבוֹאוּ לִידֵי עֲבֵרָה.
כביָמִים שֶׁבֵּין רִאשׁוֹן וּשְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח וְרִאשׁוֹן וּשְׁמִינִי שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת, וְהֵן בַּגּוֹלָה אַרְבָּעָה בְּתוֹךְ הַפֶּסַח וַחֲמִשָּׁה בְּתוֹךְ הֶחָג - הֵם הַנִּקְרָאִין 'חֻלּוֹ שֶׁל מּוֹעֵד', וְנִקְרָאִין 'מוֹעֵד'.
וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵם חַיָּבִין בְּשִׂמְחָה וַאֲסוּרִין בְּהֶסְפֵּד וְתַעְנִית, מֻתָּר לִסְפֹּד בָּהֶן תַּלְמִיד חֲכָמִים בְּפָנָיו; אֲבָל אַחַר שֶׁיִּקָּבֵר, אָסוּר לְסָפְדוֹ בְּהֶן.
וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וַחֲנֻכָּה וּפוּרִים, שֶׁסּוֹפְדִין בָּהֶן תַּלְמִיד חֲכָמִים בְּפָנָיו, אַף עַל פִּי שֶׁיָּמִים אֵלּוּ אֲסוּרִין בְּהֶסְפֵּד וְתַעְנִית; אֲבָל לְאַחַר קְבוּרָה, אָסוּר לִסְפֹּד בָּהֶן.
כגאֵין מַנִּיחִין מִטַּת הַמֵּת בָּרְחוֹב בַּמּוֹעֵד, שֶׁלֹּא לְהַרְגִּיל אֶת הַהֶסְפֵּד, אֶלָא מִבֵּיתוֹ לְקִבְרוֹ. וְאֵין מִתְאַבְּלִין בַּמּוֹעֵד.
וְכֵן אֵין קוֹרְעִין וְלֹא מַבְרִין וְלֹא חוֹלְצִין הַכָּתֵף בַּמּוֹעֵד עַל הַמֵּת, אֶלָא קְרוֹבָיו שֶׁהֵן חַיָּבִין לְהִתְאַבֵּל עָלָיו.
וְאִם הָיָה חָכָם אוֹ אָדָם כָּשֵׁר, אוֹ שֶׁהָיָה עוֹמֵד בִּשְׁעַת נְטִילַת נְשָׁמָה - הֲרֵי זֶה קוֹרֵעַ עָלָיו בַּמּוֹעֵד, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ קְרוֹבוֹ.
וְאֵין קוֹרְעִין בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי כְּלָל, וַאֲפִלּוּ קְרוֹבָיו שֶׁל מֵּת.
כדנָשִׁים בַּמּוֹעֵד: בִּפְנֵי הַמֵּת, מְעַנּוֹת, אֲבָל לֹא מְטַפְּחוֹת וְלֹא מְקוֹנְנוֹת. נִקְבַּר הַמֵּת, אֵינָן מְעַנּוֹת.
בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וַחֲנֻכָּה וּפוּרִים - בִּפְנֵי הַמֵּת מְעַנּוֹת וּמְטַפְּחוֹת, אֲבָל לֹא מְקוֹנְנוֹת.
אֵי זֶהוּ עִנּוּי? שֶׁכֻּלָּן עוֹנוֹת כְּאַחַת; קִינָה? אַחַת אוֹמֶרֶת וְכֻלָּן עוֹנוֹת.
וְאָסוּר לָאָדָם שֶׁיְּעוֹרֵר עַל מֵתוֹ קֹדֶם לְרֶגֶל שְׁלוֹשִׁים יוֹם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא הָרֶגֶל וְהוּא נֶעֱצָב וְלִבּוֹ דּוֹאֵג מִזִּכְרוֹן הַצַּעַר; אֶלָא יָסִיר הַדְּאָגָה מִלִּבּוֹ, וִיכַוֵן דַּעְתּוֹ לְשִׂמְחָה.
