שביתת יום טוב - פרק ח - BeitChabad.com

אנְהָרוֹת הַמּוֹשְׁכִין מִן הָאֲגַמִּים, מֻתָּר לְהַשְׁקוֹת מֵהֶן בֵּית הַשְּׁלָחִין בַּמּוֹעֵד—וְהוּא, שֶׁלֹּא פָסְקוּ.

וְכֵן הַבְּרֵכוֹת שֶׁאַמַּת הַמַּיִם עוֹבֶרֶת בֵּינֵיהֶן, מֻתָּר לְהַשְׁקוֹת מֵהֶן.

וְכֵן בְּרֵכָה שֶׁנָּטְפָה מִבֵּית הַשְּׁלָחִין וַעֲדַיִן הִיא נוֹטֶפֶת, מֻתָּר לְהַשְׁקוֹת מִמֶּנָּה בֵּית הַשְּׁלָחִין אַחֶרֶת—וְהוּא, שֶׁלֹּא פָסַק הַמַּעְיָן הַמַּשְׁקֶה בֵּית הַשְּׁלָחִין הָעֶלְיוֹנָה.

בעֲרוּגָה שֶׁחֶצְיָהּ נָמוּךְ וְחֶצְיָהּ גָּבוֹהַּ—לֹא יִדְלֶה מִמָּקוֹם נָמוּךְ לְהַשְׁקוֹת מָקוֹם גָּבוֹהַּ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא טֹרַח יָתֵר.

וּמֻתָּר לִדְלוֹת מַיִם לְהַשְׁקוֹת הַיְּרָקוֹת, כְּדֵי לְאָכְלָן בַּמּוֹעֵד; וְאִם בִּשְׁבִיל לְיַפּוֹתָן, אָסוּר.

גאֵין עוֹשִׂין עוּגִיּוֹת בְּעִיקְרֵי הַגְּפָנִים כְּדֵי שֶׁיִּתְמַלְּאוּ מַיִם. וְאִם הָיוּ עֲשׂוּיוֹת וְנִתְקַלְקְלוּ, הֲרֵי זֶה מְתַקְּנָם בַּמּוֹעֵד.

וְכֵן אַמַּת הַמַּיִם שֶׁנִּתְקַלְקְלָה, מְתַקְּנִין אוֹתָהּ בַּמּוֹעֵד.

כֵּיצַד? הָיְתָה עֲמוּקָה טֶפַח, חוֹפֵר בָּהּ עַד שִׁשָּׁה; הָיְתָה עַמוּקָה טִפְחַיִם, מַעְמִיקָהּ עַד שִׁבְעָה.

וּמוֹשְׁכִין אֶת הַמַּיִם מֵאִילָן לְאִילָן, וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יַשְׁקֶה אֶת כָּל הַשָּׂדֶה. וְאִם הָיְתָה שָׂדֶה לַחָה, מֻתָּר לְהַשְׁקוֹת אֶת כֻּלָּהּ. וּמְרַבְּצִין אֶת הַשָּׂדֶה בַּמּוֹעֵד. שֶׁכָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ אֵין בָּהֶן טֹרַח יָתֵר.

דזְרָעִים שֶׁלֹּא שָׁתוּ מִלִּפְנֵי הַמּוֹעֵד, לֹא יַשְׁקֵם בַּמּוֹעֵד, מִפְּנֵי שֶׁהֵן צְרִיכִין מַיִם רַבִּים, וְיָבוֹא לִידֵי טֹרַח יוֹתֵר. וּמֻתָּר לְהָסֵב אֶת הַנָּהָר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְלִפְתֹּחַ נָהָר שֶׁנִּסְתָּם.

בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת שֶׁל יָּחִיד, אִם הָיָה צָרִיךְ לָהֶם—חוֹטְטִין אוֹתָן וְשָׁפִין אֶת סִדְקֵיהֶן, אֲבָל אֵין חוֹפְרִין אוֹתָן לְכַתְּחִלָּה. וְכוֹנְסִים לְתוֹכָן מַיִם, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לָהֶן. וְעוֹשִׂין נִבְרֶכֶת בַּמּוֹעֵד.

העַכְבָּרִים שֶׁהֵן מַפְסִידִין אֶת הָאִילָנוֹת, צָדִין אוֹתָן בַּמּוֹעֵד. בִּשְׂדֵה הָאִילָן, צָד כְּדַרְכּוֹ. כֵּיצַד? חוֹפֵר וְתוֹלֶה הַמְּצוּדָה. וְאִם הָיְתָה שְׂדֵה לָבָן סְמוּכָה לִשְׂדֵה הָאִילָן—צָדִין אוֹתָן בִּשְׂדֵה הַלָּבָן בְּשִׁנּוּי, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לִשְׂדֵה הָאִילָן וְיַחְרִיבוּהָ. וְכֵיצַד צָד בְּשִׁנּוּי? נוֹעֵץ שְׁפוּד בָּאָרֶץ, וּמַכֶּה בַּקֻּרְדֹּם, וְאַחַר כָּךְ מְנַתְּקוֹ, וְנִמְצָא מְקוֹמוֹ גֻּמָּה.

וכּוֹתֶל גִּנָּה שֶׁנָּפַל—בּוֹנֵהוּ מַעֲשֵׂה הֶדְיוֹט, אוֹ גּוֹדֵר אוֹתוֹ בְּקָנִים וְגֹמֶא וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. וְכֵן אִם עָשָׂה מַעֲקֶה לַגָּג, בּוֹנֶה אוֹתוֹ מַעֲשֵׂה הֶדְיוֹט.

אֲבָל כּוֹתֶל חָצֵר שֶׁנָּפַל, בּוֹנֵהוּ כְּדַרְכּוֹ. וְאִם הָיָה גּוֹהֶה—סוֹתְרוֹ מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה, וּבוֹנֵהוּ כְּדַרְכּוֹ.

זבּוֹנֶה אָדָם אִצְטַבָּא לֵישֵׁב אוֹ לִישׁוֹן עָלֶיהָ.

הַצִּיר וְהַצִּנּוֹר וְהַקּוֹרָה וְהַמַּנְעוּל וְהַמַּפְתֵּחַ שֶׁנִּשְׁבְּרוּ—מְתַקְּנָן בַּמּוֹעֵד כְּדַרְכּוֹ, בֵּין שֶׁל בַרְזֶל בֵּין שֶׁל עֵץ; שֶׁזֶּה הֶפְסֵד גָּדוֹל הוּא, שֶׁאִם יַנִּיחַ הַפֶּתַח פָּתוּחַ וּדְלָתוֹת שְׁבוּרוֹת, נִמְצָא מְאַבֵּד כָּל שֶׁיֵּשׁ בַּבַּיִת. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁכָּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הֶפְסֵד אֵינוֹ צָרִיךְ שִׁנּוּי.

חאֵין חוֹפְרִין קֶבֶר לִהְיוֹתוֹ מוּכָן לְמֵת שֶׁיָּמוּת, וְאֵין בּוֹנִין אוֹתוֹ. אֲבָל אִם הָיָה עָשׂוּי, הֲרֵי זֶה מְתַקְּנוֹ בַּמּוֹעֵד.

כֵּיצַד? מוֹסִיף בְּמִדָּתוֹ אוֹ מְקַצֵּר בְּמִדָּתוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נָכוֹן לְעֵת שֶׁיִּקָּבֵר בּוֹ.

טאֵין מְפַנִּין אֶת הַמֵּת וְאֶת הָעֲצָמוֹת מִקֶּבֶר לְקֶבֶר, לֹא מִמְּכֻבָּד לְבָזוּי וְלֹא מִבָּזוּי לִמְכֻבָּד.

וְאָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן לְעוֹלָם בִּשְׁאָר הַיָּמִים, אֶלָא אִם כֵּן הָיָה בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ—מְפַנֵּהוּ בִּשְׁאָר הַיָּמִים, אֲפִלּוּ מִן הַמְּכֻבָּד לַבָּזוּי.

יאֵין מְתַלְּעִין אֶת הָאִילָנוֹת, וְלֹא מַזְהִמִין אֶת הַנְּטִיעוֹת, וְלֹא מְגַזְּמִין; אֲבָל סָכִין אֶת הָאִילָנוֹת וְאֶת הַפֵּרוֹת שֶׁבָּהֶן בְּשֶׁמֶן.

וְעוֹקְרִין אֶת הַפִּשְׁתָּה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא רְאוּיָה לַחְפֹּף בָּהּ בַּמּוֹעֵד. וְקוֹצְרִין אֶת הַכִּישׁוּת, מִפְּנֵי שֶׁהִיא רְאוּיָה לְהַטִּילָהּ לַשֵּׁכָר בַּמּוֹעֵד. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בְּזֶה.

יאאֵין מַכְנִיסִין אֶת הַצֹּאן לְדִיר כְּדֵי שֶׁיְּזַבְּלוּ אֶת הַקַּרְקָע, שֶׁהֲרֵי הוּא מְדַיֵּר שָׂדֵהוּ בַּמּוֹעֵד; וְאִם בָּאוּ מֵאֵלֵיהֶן, מֻתָּר. וְאֵין מְסַיְּעִין אוֹתָן, וְאֵין מוֹסְרִין לָהֶן שׁוֹמֵר לְנַעֵר אֶת צֹאנָם.

הָיָה שְׂכִיר שַׁבָּת, שְׂכִיר חֹדֶשׁ, שְׂכִיר שָׁנָה, שְׂכִיר שָׁבוּעַ—מְסַיְּעִין אוֹתָן, וְשׂוֹכְרִין שׁוֹמֵר לְנַעֵר הַצֹּאן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, כְּדֵי שֶׁיְּזַבְּלוּ כָּל הַשָּׂדֶה.

הַזֶבֶל שֶׁבְּחָצֵר, מְסַלְּקִין אוֹתוֹ לַצְּדָדִין; וְאִם נַעֲשָׂת חָצֵר כְּרֶפֶת בָּקָר, מוֹצִיאִין אוֹתוֹ לָאַשְׁפָּה.

יבהַמַּשְׁוֶה פְּנֵי הַקַּרְקַע: אִם נִתְכַּוֵּן לְתַקֵן מָקוֹם שֶׁיַּעַמִיד בּוֹ כְּרִי שֶׁל תְבוּאָה אוֹ שֶׁיָּדוּשׁ בּוֹ, מֻתָּר; וְאִם נִתְכַּוֵּן לַעֲבוֹדַת הָאָרֶץ, אָסוּר.

וְכֵן הַמְּלַקֵּט עֵצִים מִתּוֹךְ שָׂדֵהוּ: אִם לְצֹרֶךְ הָעֵצִים, מֻתָּר; וְאִם לְתַקֵן הַקַּרְקַע, אָסוּר. וְכֵן הַפּוֹתֵק מַיִם לְשָׂדֵהוּ: אִם נִתְכַּוֵּן שֶׁיִּכָּנְסוּ הַדָּגִים, מֻתָּר; וְאִם לְהַשְׁקוֹת הָאָרֶץ, אָסוּר. וְכֵן הַקּוֹצֵץ חֲרָיוֹת מִן הַדֶּקֶל: אִם נִתְכַּוֵּן לְהַאֲכִיל לִבְהֶמְתּוֹ, מֻתָּר; וְאִם נִתְכַּוֵּן לַעֲבוֹדַת הָאִילָן, אָסוּר. וּמִמַּעֲשָׂיו יֻכַּר לְאֵיזֶה דָּבָר הוּא מִתְכַּוֵּן.

יגתַּנּוּר וְכִירַיִם שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיִּיבְשׁוּ וְיֹאפֶה בָּהֶן בַּמּוֹעֵד, עוֹשִׂין אוֹתָן; וְאִם לָאו, אֵין עוֹשִׂין אוֹתָן. וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, בּוֹנִין עַל חֶרֶס שֶׁל תַּנּוּר וְעַל הַכִּירָה הַטְּפֵלָה שֶׁלָהֶן. וּמְסָרְגִין אֶת הַמִּטּוֹת, וְנוֹקְרִין אֶת הָרֵחַיִם, וּפוֹתְחִים לָהֶן עַיִן, וּמַעְמִידִין אוֹתָן, וּבוֹנִין אַמַּת הַמַּיִם שֶׁל רֵחַיִם.

ידזוֹפְתִין אֶת הֶחָבִית, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפָּסֵד הַיַּיִן. וְזוֹפְתִין אֶת הַבַּקְבּוּק, מִפְּנֵי שֶׁאֵין בּוֹ טֹרַח. וְסוֹתְמִין פִּי הֶחָבִית שֶׁל שֵׁכָר, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּפָסֵד. וּמְחַפִּין אֶת הַקְּצִיעוֹת בַּקַּשׁ, שֶׁלֹּא יֹאבְדוּ. וּמְרַכְּכִין אֶת הַבְּגָדִים בַּיָּדַיִם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַעֲשֵׂה הֶדְיוֹט; אֲבָל אֵין עוֹשִׂין קִשְׁרֵי בֵּית הַיָּדַיִם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַעֲשֵׂה אֻמָּן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בְּזֶה.

טוקוֹצְצִין צִפָּרְנֵי חֲמוֹר שֶׁל רֵחַיִם, וּבוֹנִין אֵבוּס לִבְהֵמָה. וְסוּס שֶׁרוֹכֵב עָלָיו—מֻתָּר לִטֹּל צִפָּרְנָיו, וּלְסָרְקוֹ כְּדֵי לְיַפּוֹתוֹ.

וְאֵין מַרְבִּיעִין בְּהֵמָה בַּמּוֹעֵד, אֲבָל מַקִּיזִין לָהּ דָּם, וְאֵין מוֹנְעִין מִמֶּנָּה רְפוּאָה. וְכָל מַאֲכָלוֹת וּמַשְׁקִים שֶׁאֵינָן מַאֲכַל בְּרִיאִים אֶלָא לִרְפוּאָה, מֻתָּר לָאָדָם לְאָכְלָן וְלִשְׁתּוֹתָן בַּמּוֹעֵד.

טזאֵין מְפַנִּין מֵחָצֵר לְחָצֵר בַּמּוֹעֵד, לֹא מִכְּעוּרָה לְנָאָה וְלֹא מִנָּאָה לִכְעוּרָה; אֲבָל מְפַנֶּה הוּא מִבַּיִת לְבַיִת, בְּאוֹתָהּ חָצֵר.

וּמְבִיאִין כֵּלִים שֶׁהֵן לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד מִבֵּית הָאֻמָּן, כְּגוֹן כָּרִים וּכְסָתוֹת וְכוֹסוֹת וּצְלוֹחִיּוֹת. אֲבָל כֵּלִים שֶׁאֵינָן צְרִיכִין, כְּגוֹן מַחְרֵשָׁה מִן הַלּוֹטֵשׁ אוֹ צֶמֶר מִבֵּית הַצַּבָּע—אֵין מְבִיאִין. וְאִם אֵין לָאֻמָּן מַה יֹאכַל, נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ וּמַנִּיחָן אֶצְלוֹ. וְאִם אֵינוֹ מַאֲמִינוֹ, מַנִּיחָן בַּבַּיִת הַסָּמוּךְ לוֹ.

וְאִם חוֹשֵׁשׁ לָהֶם שֶׁמָּא יִגָּנְבוּ—מְפַנָּן לְחָצֵר אַחֶרֶת, אֲבָל לֹא יְבִיאֵם לְבֵיתוֹ.

יזאָסוּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּעַרְבֵי יָמִים טוֹבִים מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה, כְּמוֹ עַרְבֵי שַׁבָּתוֹת. וְכָל הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בָּהֶן, אֵינוֹ רוֹאֶה סִימָן בְּרָכָה לְעוֹלָם.

וְגוֹעֲרִין בּוֹ, וּמְבַטְּלִין אוֹתוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ, אֲבָל אֵין מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֵין מְנַדִּין אוֹתוֹ.

חוּץ מֵעֶרֶב הַפֶּסַח אַחַר חֲצוֹת, שֶׁהָעוֹשֶׂה בּוֹ מְלָאכָה אַחַר חֲצוֹת מְנַדִּין אוֹתוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁמַּכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת אִם לֹא נִדּוּהוּ. לְפִי שֶׁיּוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן אֵינוֹ כִּשְׁאָר עַרְבֵי יָמִים טוֹבִים, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֲגִיגָה וּשְׁחִיטַת קָרְבָּן.

יחלְפִיכָךְ יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר אָסוּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, כְּמוֹ חֻלּוֹ שֶׁל מּוֹעֵד. וְהוּא קַל מֵחֻלּוֹ שֶׁל מּוֹעֵד, וְאֵינוֹ אָסוּר אֶלָא מֵחֲצִי הַיּוֹם וָמַעְלָה, שֶׁהוּא זְמַן הַשְּׁחִיטָה. אֲבָל מֵהָנֵץ הַחַמָּה עַד חֲצִי הַיּוֹם, תָּלוּי בַּמִּנְהָג: מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לַעֲשׂוֹת, עוֹשִׂין; מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת, אֵין עוֹשִׂין.

יטוַאֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לַעֲשׂוֹת—לֹא יַתְחִיל כַּתְּחִלָּה לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יָכוֹל לְגָמְרָהּ קֹדֶם חֲצוֹת; אֶלָא שָׁלוֹשׁ אֻמָּנֻיּוֹת בִּלְבָד הֵן שֶׁמַּתְחִילִין בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לַעֲשׂוֹת, וְעוֹשִׂין עַד חֲצוֹת—וְאֵלּוּ הֵן: הַחַיָּטִין וְהַסַּפָּרִין וְהַכּוֹבְסִין. אֲבָל שְׁאָר אֻמָּנֻיּוֹת—אִם הִתְחִיל בָּהּ קֹדֶם אַרְבָּעָה עָשָׂר, הוּא שֶׁגּוֹמֵר עַד חֲצוֹת; שֶׁאֵין הָעָם צְרִיכִין לִשְׁאָר אֻמָּנֻיּוֹת צֹרֶךְ הַרְבֵּה.

כהַהוֹלֵךְ מִמָקוֹם שֶׁעוֹשִׂין לְמָקוֹם שֶׁאֵין עוֹשִׂין—לֹא יַעֲשֶׂה בַּיִּשּׁוּב, מִפְּנֵי הַמַּחְלוֹקוֹת, אֲבָל עוֹשֶׂה הוּא בַּמִּדְבָּר. וְהַהוֹלֵךְ מִמָקוֹם שֶׁאֵין עוֹשִׂין לְמָקוֹם שֶׁעוֹשִׂין—לֹא יַעֲשֶׂה. נוֹתְנִין עָלָיו חֻמְרֵי מָקוֹם שֶׁיָּצָא מִשָּׁם, וְחֻמְרֵי מָקוֹם שֶׁהָלַךְ לְשָׁם. וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא יִתְרָאֶה בִּפְנֵיהֶם שֶׁהוּא בָּטֵל מִפְּנֵי הָאִסּוּר—לְעוֹלָם אַל יְשַׁנֶּה אָדָם מִפְּנֵי הַמַּחְלוֹקוֹת. וְכֵן מִי שֶׁדַּעְתּוֹ לַחְזֹר לִמְקוֹמוֹ, נוֹהֵג כְּאַנְשֵׁי מְקוֹמוֹ בֵּין לְהָקֵל בֵּין לְהַחְמִיר—וְהוּא שֶׁלֹּא יִתְרָאֶה בִּפְנֵי אַנְשֵׁי מָקוֹם שֶׁהוּא בּוֹ, מִפְּנֵי הַמַּחְלוֹקוֹת.

כאמוֹלִיכִין וּמְבִיאִין כֵּלִים מִבֵּית הָאֻמָּן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר אַחַר חֲצוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד. וְגוֹרְפִין זֶבֶל מִתַּחַת רַגְלֵי בְּהֵמָה, וּמוֹצִיאִים אוֹתוֹ לָאַשְׁפָּה. וּמוֹשִׁיבִין שׁוֹבָכִין לַתַּרְנְגוֹלִים. וְתַּרְנְגֹלֶת שֶׁיָּשְׁבָה שְׁלֹשֶׁת יָמִים אוֹ יָתֵר עַל הַבֵּיצִים, וּמֵתָה—מוֹשִׁיבִין אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפָּסְדוּ הַבֵּיצִים. וּבַמּוֹעֵד, אֵין מוֹשִׁיבִין. אֲבָל אִם בָּרְחָה בַּמּוֹעֵד מֵעַל הַבֵּיצִים, מַחְזִירִין אוֹתָהּ לִמְקוֹמָהּ.

עוד במדור זה

עוד כתבות שיעניינו אותך