פרק ט

1אַל־תִּשְׂמַ֨ח יִשְׂרָאֵ֚ל | אֶל־גִּיל֙ כָּֽעַמִּ֔ים כִּ֥י זָנִ֖יתָ מֵעַ֣ל אֱלֹהֶ֑יךָ אָהַ֣בְתָּ אֶתְנָ֔ן עַ֖ל כָּל־גָּרְנ֥וֹת דָּגָֽן:
אל תשמח ישראל: כשאר עכו"ם הקדמונים שהם לא קבלו תורה ולא באו לחלקי ואתה זנית מעלי ואבדת טובות הרבה:
אהבת: להיות כזונה לקבל אתנן:
על כל גרנות: כדרך זונה שנותנין לה דגן בגורן באתננה:
2גֹּ֥רֶן וָיֶ֖קֶב לֹ֣א יִרְעֵ֑ם וְתִיר֖וֹשׁ יְכַ֥חֶשׁ בָּֽהּ:
3לֹ֥א יֵֽשְׁב֖וּ בְּאֶ֣רֶץ יְהֹוָ֑ה וְשָׁ֚ב אֶפְרַ֙יִם֙ מִצְרַ֔יִם וּבְאַשּׁ֖וּר טָמֵ֥א יֹאכֵֽלוּ:
לא ישבו בארץ ה': לא יתעכבו בארצם:
4לֹֽא־יִסְּכ֨וּ לַיהֹוָ֥ה | יַיִן֘ וְלֹ֣א יֶֽעֶרְבוּ־לו‍ֹ֒ זִבְחֵיהֶ֗ם כְּלֶ֚חֶם אוֹנִים֙ לָהֶ֔ם כָּל־אֹֽכְלָ֖יו יִטַּמָּ֑אוּ כִּֽי־לַחְמָ֣ם לְנַפְשָׁ֔ם לֹ֥א יָב֖וֹא בֵּ֥ית יְהֹוָֽה:
לא יסכו: לשון נסך:
לא יערבו לו: לא תהא מנחתם עריבה עליו:
כלחם אונים: כלחם גזילה הבא ע"י כח ואונים:
כי לחמם לנפשם: ראוי הוא זה להם למאכל ולא לבוא לבית ה' ד"א כלחם אוני' כלחם אבלים שהוא טמא וסופו מוכיח כל אוכליו יטמאו:
5מַה־תַּֽעֲשׂ֖וּ לְי֣וֹם מוֹעֵ֑ד וּלְי֖וֹם חַג־יְהֹוָֽה:
ליום מועד: ליום זמן קבוע להיות האויב נועד לבא עליכ':
חג ה': זבח הריגה שיש לו בכם:
6כִּֽי־הִנֵּ֚ה הָֽלְכוּ֙ מִשֹּׁ֔ד מִצְרַ֥יִם תְּקַבְּצֵ֖ם מֹ֣ף תְּקַבְּרֵ֑ם מַחְמַ֣ד לְכַסְפָּ֗ם קִמוֹשׁ֙ יִֽירָשֵׁ֔ם ח֖וֹחַ בְּאָֽהֳלֵיהֶֽם:
כי הנה הלכו: ממקומם מרוב שודדים שיבאו עליהם עם נבוכדנצר:
מוף: מארץ מצרים היא:
מחמד לכספם: בתי חמדת אוצרות כספם:
קימוש: חוח מיני חיות תרגם יונתן:
7בָּ֣אוּ | יְמֵ֣י הַפְּקֻדָּ֗ה בָּאוּ יְמֵ֣י הַשִּׁלֻּ֔ם יֵֽדְע֖וּ יִשְׂרָאֵ֑ל אֱוִ֣יל הַנָּבִ֗יא מְשֻׁגָּע֙ אִ֣ישׁ הָר֔וּחַ עַל רֹ֣ב עֲו‍ֹֽנְךָ֔ וְרַבָּ֖ה מַשְׂטֵמָֽה:
הפקודה: שיפקדו עונותיכם:
השלום: תושלמת חובין:
אויל הנביא: אף מנביאי אמת שלהם יהיו אוילים כגון חנניה בן עזור שתחלתו נביא אמת היה:
ורבה משטמה: שהקב"ה שונא מעשיכ':
8צוֹפֶ֥ה אֶפְרַ֖יִם עִם־אֱלֹהָ֑י נָבִ֞יא פַּ֚ח יָקוֹשׁ֙ עַל־כָּל־דְּרָכָ֔יו מַשְׂטֵמָ֖ה בְּבֵ֥ית אֱלֹהָֽיו:
צופה אפרים עם אלהי: הם מעמידין להם נביאיהם הממשיכין אותן לצד עכו"ם שלהם:
נביא פח יקוש על כל דרכיו: ולנביאי האמת הם טומנין פחים ללכדם:
משטמה בבית אלהיו: בבית המקדש הרגו את זכריה ויבקשו להרוג את ירמיה כענין שנא' (ירמיהו כ״ו:י״א) משפט מות לאיש הזה וגו':
9הֶעְמִ֥יקוּ שִׁחֵ֖תוּ כִּימֵ֣י הַגִּבְעָ֑ה יִזְכּ֣וֹר עֲו‍ֹנָ֔ם יִפְק֖וֹד חַטֹּאתָֽם:
כימי הגבעה: יש אומרים זה גבעת בנימין בפלגש (שופטים יט) ויש אומרים זה גבעת שאול (שמואל א יא) ששאלו להם מלך ומרדו בדברי הנביא:
10כַּֽעֲנָבִ֣ים בַּמִּדְבָּ֗ר מָצָ֙אתִי֙ יִשְׂרָאֵ֔ל כְּבִכּוּרָ֚ה בִתְאֵנָה֙ בְּרֵ֣אשִׁיתָ֔הּ רָאִ֖יתִי אֲבֽוֹתֵיכֶ֑ם הֵ֜מָּה בָּ֣אוּ בַֽעַל־פְּע֗וֹר וַיִּנָּֽזְרוּ֙ לַבֹּ֔שֶׁת וַיִּהְי֥וּ שִׁקּוּצִ֖ים כְּאָֽהֳבָֽם:
כענבים במדבר: כענבים שהם חביבים במדבר כך חיבבתי את ישראל:
כביכורה בתאנה: כתאנה מבושלת בעץ התאנה:
בראשיתה: בתחלת בישול התאנים:
ראיתי אבותיכם: כן נראו אבותיכם בעיני לחבבם:
וינזרו: אין נזירה בכל מקום אלא לשון פרישה:
לבושת: לעכו"ם שהיא בשתם:
ויהי שקוצים: לפני:
כאהבם: את בנות מואב:
11אֶפְרַ֕יִם כָּע֖וֹף יִתְעוֹפֵ֣ף כְּבוֹדָ֑ם מִלֵּדָ֥ה וּמִבֶּ֖טֶן וּמֵהֵֽרָיֽוֹן:
אפרים כעוף יתעופף וגו': אמר הנביא הלואי ויהיו כעוף הזה הנודד מקינו וחדל מפריה ורביה כך ישכלו את זרעם או בשעת לידה או יתעכל בבטן ויפילו או בשעת הריון לא יקלוטו כי מה בצע בגדלם את בניהם שהם יגדלו ושכלתים מאדם:
12כִּ֚י אִם־יְגַדְּלוּ֙ אֶת־בְּנֵיהֶ֔ם וְשִׁכַּלְתִּ֖ים מֵֽאָדָ֑ם כִּֽי־גַם־א֥וֹי לָהֶ֖ם בְּשׂוּרִ֥י מֵהֶֽם:
כי גם: לאבות:
אוי להם בשורי מהם: כמו בסורי מהן והוא מן מסורות כתבין שי"ן וקריין סמ"ך ד"א כעוף יתעופף כבודם וגו' כעוף זה שפורח ואיננו כן יעוף ויברח כל כבודם כל מה שנצטערו בבניהם בליד' ובהריון מלידה זה צער לידה ומבטן אלו ימי העיבור ומהריון בשעת תשמיש כל טרחם זה יכלה כיצד שהרי כשיגדלו את בניהם ושכלתים:
13אֶפְרַ֛יִם כַּֽאֲשֶׁר־רָאִ֥יתִי לְצ֖וֹר שְׁתוּלָ֣ה בְנָוֶ֑ה וְאֶפְרַ֕יִם לְהוֹצִ֥יא אֶל־הוֹרֵ֖ג בָּנָֽיו:
אפרים כאשר ראיתי לצור: בשלוותה מעטיר' ועשירה על כל המדינות כן ראיתי לאפרים שתולה בנוה ואפרים מה גמול שלם לי נתעסק להוציא אל הורג בניו לזובחם לעכו"ם של מולך כן תירגם יונתן:
14תֵּֽן־לָהֶ֥ם יְהֹוָ֖ה מַה־תִּתֵּ֑ן תֵּֽן־לָהֶם֙ רֶ֣חֶם מַשְׁכִּ֔יל וְשָׁדַ֖יִם צֹֽמְקִֽים:
תן להם ה' מה תתן: הנביא מתפלל שימותו קטנים שאינו דומה אבלו של קטן לאבלו של גדול לפיכך אם אי אפשר מלידה ומבטן ומהריון שכבר נגזר מבריאת עולם (בראשית ג׳:ט״ז) ואל אישך תשוקתך תן להם מהרה בקטנותם מה שאתה אומר ליתן להם לאחר זמן שאמרת כי אם יגדלו את בניה' ושכלתים:
תן להם רחם משכיל: בשעה שיוצאין לאויר עולם ימותו או יצטמקו שדי אמן שלא יהא להם חלב להניק:
15כָּל־רָֽעָתָ֚ם בַּגִּלְגָּל֙ כִּֽי־שָׁ֣ם שְׂנֵאתִ֔ים עַל רֹ֣עַ מַֽעַלְלֵיהֶ֔ם מִבֵּיתִ֖י אֲגָֽרְשֵׁ֑ם לֹ֚א אוֹסֵף֙ אַֽהֲבָתָ֔ם כָּל־שָֽׂרֵיהֶ֖ם סֽוֹרְרִֽים:
כל רעתם בגלגל: שם הרבו לעבוד עכו"ם בבמות לפי שהיה שם המשכן בתחלה היו אומרים להם נביאי הבעל שהוא מקום נבחר והוא היה למלכי ישראל:
לא אוסיף אהבתם: לאהוב אותם:
16הֻכָּ֣ה אֶפְרַ֔יִם שָׁרְשָׁ֥ם יָבֵ֖שׁ פְּרִ֣י בַל־ (כתיב בַלי) יַֽעֲשׂ֑וּן גַּם כִּ֣י יֵֽלֵד֔וּן וְהֵֽמַתִּ֖י מַֽחֲמַדֵּ֥י בִטְנָֽם:
פרי בל יעשון: לא טוב להם לפרות ולרבות שהרי גם כי ילדו והמתי מחמדי בטנם:
17יִמְאָסֵ֣ם אֱלֹהַ֔י כִּ֛י לֹ֥א שָֽׁמְע֖וּ ל֑וֹ וְיִֽהְי֥וּ נֹֽדְדִ֖ים בַּגּוֹיִֽם:
ימאסם אלהי: איננו קללה אלא בשורה עתיד הוא למאסם: