בימי הקיץ החמים, רבים מוצאים מרגוע וריענון בשחייה בבריכה. אבל כמו בכל תחום בחיים, גם השימוש בבריכה מצריך מחשבה מראש, כדי להבטיח שההנאה ממנה לא תבוא על חשבון הבטיחות ושמירת כללי ההלכה. לשם כך, יצרנו עבורכם את המדריך היהודי לשחייה בבריכה עם כל מה שצריך לדעת על החזקה ושימוש נכון בבריכות שחייה לפי ההלכה: מהתקנת אמצעי מיגון, דרך הנחיות לשמירה על גדרי הצניעות, והאם מותר לשחות בשבת או בחג.

קריאה מחכימה.

מַעֲקֶה ומִסְתּוֹר

על פי ההלכה, כל מבנה שיש ממנו סכנת נפילה, כמו בור או גג שטוח, יש לגַדֵר בצורה נאותה באמצעות מעקה או אמצעי בטיחות נאותים אחרים, על מנת להבטיח שאף אחד לא ייפול ממנו וייפגע1. בנוסף, אזור הבריכה צריך להיות מוסתר מעוברים ושבים כדי לאפשר בילוי ושחייה בהתאם לכללי הצניעות (שיופרטו בהמשך המאמר).

אכילה ושתייה בבריכה

מותר לאכול ולשתות בבריכת שחייה, גם כשלבושים בבגדי ים בלבד.

עם זאת, הברכות לפני ואחרי האכילה והשתייה, צריכות להיאמר בהופעה מכובדת הראויה להזכרת שם ה'. לכתחילה, הלבוש האידיאלי בעת הזכרת שם שמיים הוא לבוש מלא, אבל מותר להסתפק גם בפחות מכך – בהתאם לכללים הבאים:

ברכות, תפילות ולימוד תורה בבריכה

יש הבדל בין צורת הלבוש ההכרחית עבור לימוד התורה ואמירת ברכות וקריאת-שמע, לבין ההופעה הנדרשת בשעת התפילה:

אמירת ברכות, קריאת-שמע ולימוד תורה

לנשים ובנות מותר לברך ולהזכיר שם-שמיים, כל עוד האזור האינטימי מוסתר (גם אם אינו מכוסה בבגד אלא מוסתר בגלל תנוחת הישיבה).

לגברים וילדים, לעומת זאת, אסור לברך לפני שמתקיימים כל שלושת התנאים הבאים2 :

1. האזור האינטימי מכוסה. כל בגד (מכנסיים, בגד ים וכדומה), נחשב כיסוי תקין. אפשר לכסות גם באמצעות מגבת או יריעת בד וכדומה, ואפילו באמצעות מים: אם פלג הגוף התחתון שקוע במים3 הוא נחשב מכוסה. לעומת זאת, הסתרת האזור עם הידיים אינה נחשב כיסוי ולא מועילה.

2. יש חגורה חוצצת בין הלב לפלג הגוף התחתון. כל דבר שחובק את הבטן או המותן נחשב "חגורה" תקינה לעניין זה; כולל: מכנסיים, בגד-ים, או לבוש תחתון – כיון שהם הדוקים סביב המותן. אפשר ליצור חגורה גם באמצעות מגבת – אם מהדקים אותה סביב המותן. וגם מים יכולים להיחשב חגורה חוצצת: כאשר פלג הגוף התחתון שקוע בתוך המים ופלג הגוף העליון (מהלב ומעלה) נמצא מחוץ למים4. בלית ברירה, אפשר להסתפק גם ביצירת "חגורה" טבעית, באמצעות חיבוק הגוף בשתי הזרועות.

3. הראש מכוסה. כיסוי הראש יכול להיות באמצעות כיפה, כובע, פאה או סתם פיסת בד ואפילו נייר, ובמקרה הצורך ניתן להסתפק גם בהנחת יד של אדם אחר על הראש (כיסוי הראש באמצעות הידיים של אותו גוף אמנם נחשב כיסוי סמלי, ולכן מספיק בתור חלופה לחבישת כיפה במקרה הצורך, אך אינו מספיק לצורך הזכרת שם-שמיים).

תפילה

האם מותר גם להתפלל בבגד-ים? ובכן, בניגוד ללימוד תורה, אמירת ברכות וקריאת-שמע, בתפילה עלינו לראות את עצמנו כאילו אנו עומדים לפני המלך, ולכן גם צורת הלבוש צריכה להיות בהתאם: הופעה מכבדת בלבוש מלא הכולל חולצה ונעליים5.

אזורים אסורים בתפילה ולימוד

חדרי רחצה או אזורי מלתחה שמיודעים לשימוש גם בעירום מלא – אסור להתפלל שם, לקרוא קריאת-שמע, לומר ברכות או ללמוד תורה – גם כשהמקום ריק6.

צניעות והפרדה

התורה מצווה עלינו להתנהג בצניעות ואף לשמור מרחק ממצבים שעלולים להביא לחוסר צניעות. משום כך אסור לגברים ונשים לשחות יחד, בפרט כאשר לבושים בבגדי-ים ולא בבגדים רגילים.

מאיזה גיל צריך לשחות רק בהפרדה?

באופן עקרוני, הלכות הצניעות – כולל האיסור על שחייה מעורבת של בנים ובנות – חלה על בנים מגיל 9 ועל בנות מגיל 3 7. אולם, מבחינה מעשית, להורים והמבוגרים יש אחריות לחנך את הילדים בדרך התורה, ולהרגיל אותם למצוות ושמירת ההלכה כבר מגיל קטן – עוד לפני שהם מגיעים לגיל שבו חלה עליהם החובה לקיים את המצווה באופן עקרוני. לפיכך, יש להשתדל שגם בנים צעירים יותר – כבר מגיל 6 הדעות בהלכה חלוקות בשאלה האם יש הבדל בין זרים לאחים ואחיות לעניין שחייה מעורבת: לרוב הדעות גם בתוך המשפחה הקרובה אסור לבנים לשחות יחד עם בנות8 ; אולם לפי חלק מהפוסקים מותר לאחים ואחיות מותר לשחות בצוותא (ללא זרים, כמובן)9.

בכל אופן, ילדה מגיל 11 או 12 צריכה להיות לבושה בצניעות כשהיא בסביבת גברים, כולל אחים שלה. אם כן, שחייה של בת מגיל 11 בנוכחות אחיה צריכה להתבצע בבגד-ים צנוע בלבד (בגדי-ים צנועים זמינים כיום לרכישה בקלות גם באינטרנט וגם בחנויות של ביגוד צנוע).

שחייה (ורחצה) בשבת ובחג

שחייה בבריכה בשבת או ביום-טוב (בחג), בדרך כלל כרוכה במספר בעיות הלכתיות:

  • איסור סחיטה – סחיטת המים מהבגדים או בגד-ים נחשבת 'מלאכה' שאסורה לביצוע בשבת ובחג. כמעט בלתי ניתן להימנע מכך כאשר שוחים בבגדים או בגדי-ים10.
  • איסור טִלטוּל – אם הבריכה אינה ממוקמת בשטח פרטי אלא בשטח שאסור ב'טלטול' (כלומר ברשות הרבים, או במקום שלא ערכו בו לפני השבת "עירוב חצרות" המאפשר לשאת חפצים מבית לבית) – עלולה להיות בעיה בנשיאת המים שנשארים על הגוף או ספוגים בבגדים כאשר יוצאים מהבריכה11.
  • בנוסף, חכמים אסרו להשתמש בבתי מרחץ בשבת. המנהג המקובל12 הוא שלא להתרחץ בשבת (אפילו במים קרים) וזה כולל, כמובן, גם שחייה בבריכה13.
  • איסור נוסף של חכמים הקשור לשחייה בבריכה הוא האיסור לשוט בנהר, לשחות בו או לחצות אותו ברגל בשבת. חכמים קבעו שהאיסור יכלול לא רק נהרות אלא גם בריכות מים שיש בהם שיש להם דמיון לנהר, כלומר בריכות שכניסה לתוכם גורמת למים להישפך או לזלוג מהם החוצה.

    למעשה, יש דיון הלכתי נרחב בשאלה איזו בריכה עונה לקווי הדמיון שקבעו חכמים ואילו סוגי בריכות אינם נכללים בגבולות האיסור הזה – תלוי בצורה המדויקת של מבנה שפת הבריכה. ואולם, לרוב, נשאר הדיון בשאלה זו ברמה התיאורטית, בגלל האיסורים הנוספים והבעיות ההלכתיות האחרות ההופכים את השחייה בבריכה בשבת לבלתי מותרת כמעט בכל מקרה.

לסיכום: למרות שהשחייה עצמה אינה אחד מהמלאכות האסורות לביצוע בשבת ובחג, בדרך כלל אסור לשחות בבריכה בשבת או בחג. עם זאת, מותר לטבול במים, ללא שחייה, לצורך מצווה – כגון טבילה במקווה14, או במצב של חום קיצוני – ובלבד שמצליחים לנקוט אמצעי זהירות שיימנעו את בעיית סחיטת המים מהבגדים ונשיאת המים במקום שאין בו "עירוב"15.

כמו כן, במקרה שיש צורך רפואי בשחייה, יש להתייעץ עם הרב באופן פרטני כדי לוודא שלא ייוצרו הבעיות ההלכתיות שהוזכרו לעיל.