שולחן ערוך: סימן עד

ב אֲפִלּוּ אִם לִבּוֹ מְכֻסֶּה בְּבֶגֶד לְהַפְסִיק בֵּינוֹ לָעֶרְוָה – צָרִיךְ שֶׁתְּהֵא עֶרְוָתוֹ גַּם כֵּן מְכֻסָּה. וְאִם הוּא מְגֻלֶּה – אָסוּר לִקְרוֹת מִן הַתּוֹרָה, אֲפִלּוּ אִם הֶחֱזִיר פָּנָיו מִמֶּנָּה שֶׁלֹּא יִרְאֶנָּה אוֹ שֶׁעָצַם עֵינָיו,יז^,11 שֶׁהֲרֵי לֹא נֶאֱמַר "לֹא תִּרְאֶה עֶרְוַת דָּבָר", אֶלָּא "לֹא יִרְאֶה בְךָ", כְּלוֹמַר שֶׁתְּהֵא מְכֻסֶּה בְּעִנְיָן שֶׁלֹּא תְּהֵא נִרְאֶה לְאַחֵר הָעוֹמֵד אֶצְלוֹ.יח לְפִיכָךְ הָעוֹמֵד בַּבַּיִת עָרֹם וְהוֹצִיא רֹאשׁוֹ חוּץ לַחַלּוֹן שֶׁלֹּא יִרְאֶה עֶרְוָתוֹ,יט אַף עַל פִּי שֶׁכִּסָּה לִבּוֹ בְּבֶגֶד – הֲרֵי זֶה לֹא יִקְרָא, כֵּיוָן שֶׁעֶרְוָתוֹ מִגֻלָּה וְנִרְאֵית בַּבַּיִת.כ^,12

אֲבָל הַיָּשֵׁן עָרֹם בְּכִלָּה שֶׁאֵינוֹ גָּבוֹהַּ י' טְפָחִים וְהוֹצִיא רֹאשׁוֹ חוּצָה לָהּכא וְגַם כִּסָּה בְּבֶגֶד עַל לִבּוֹ,כב אַף עַל פִּי שֶׁעֶרְוָתוֹ מִגֻלָּה בַּכִּלָּה – הֲרֵי זֶה כִּמְכֻסֶּה בְּטַלִּית,כג שֶׁכֵּיוָן שֶׁאֵין הַכִּלָּה גָּבוֹהַּ י' טְפָחִים13 שֵׁם כִּסּוּי עָלֶיהָ, וְאֵינָהּ דּוֹמָה לְבַיִת שֶׁהוּא חָלוּק רְשׁוּת לְעַצְמוֹ, וְכֵיוָן שֶׁהָעֶרְוָה נִרְאֵית בְּתוֹכוֹ – אָסוּר:

ג מַיִם אֲפִלּוּ הֵן צְלוּלִין חֲשׁוּבִים כִּסּוּי לָעֶרְוָה,כד^,14 וּבִלְבַד שֶׁיּוֹצִיא רֹאשׁוֹ וְלִבּוֹ חוּץ לַמַּיִם,כה שֶׁלֹּא יִהְיֶה עִם עֶרְוָתוֹ תַּחַת מִכְסֶה אֶחָד כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר סָעִיף א'.15 וְאִם לִבּוֹ תּוֹךְ הַמַּיִם, אִם הֵם צְלוּלִים – אָסוּר מִשּׁוּם לִבּוֹ רוֹאֶה אֶת הָעֶרְוָה. וְאִם הֵן עֲכוּרִים שֶׁאֵין אֲבָרָיו נִרְאִים בָּהֶם – מֻתָּר לִקְרוֹת בְּתוֹכָם,כו^,16 וְהוּא מִפְּנֵי שֶׁהֵם חֲשׁוּבִים הֶפְסֵק בֵּין לִבּוֹ לָעֶרְוָה. וְהוּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה רֵיחָם רַע,כז שֶׁאָז צָרִיךְ לְהַרְחִיק מֵהֶם ד' אַמּוֹת כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן.כח^,17 וּמַיִם צְלוּלִים שֶׁעַל גַּבֵּי קַרְקַע עוֹכְרָן בְּרַגְלָיו וּמֻתָּר.כט וְהָרוֹחֵץ בְּמַיִם צְלוּלִים שֶׁבַּכְּלִי18 שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְעָכְרָן וְרוֹצֶה לִשְׁתּוֹת, אִם לִבּוֹ תּוֹךְ הַמַּיִם – יְכַסֶּה בַּבֶּגֶד מִמַּטָּה לְלִבּוֹ וִיבָרֵךְ.ל

אֲבָל אִם כִּסָּהוּ בְּיָדוֹ – אֵינוֹ חָשׁוּב כִּסּוּי, שֶׁהַלֵּב וְהַיָּד גּוּף אֶחָד הֵן וְאֵין הַגּוּף יָכוֹל לְכַסּוֹת אֶת עַצְמוֹ.לא וְהוּא הַדִּין אִם מְכַסֶּה אֶת רֹאשׁוֹ בְּיָדָיו – אֵינוֹ חָשׁוּב כִּסּוּי שֶׁיּוּכַל לְבָרֵךְ כָּךְ בְּגִלּוּי הָרֹאשׁ,לב^,19 כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן בְּסִימָן צ"א:לג^,20

ד אִם הָאָדָם מְחַבֵּק גּוּפוֹ בִּזְרוֹעוֹתָיו – הֲרֵי זֶה חֲשׁוּבָה הַפְסָקָה בֵּין לִבּוֹ לָעֶרְוָה,לד שֶׁאַף שֶׁהַיָּד אֵינָהּ חֲשׁוּבָה כִּסּוּי – חֲשׁוּבָה הַפְסָקָה, כֵּיוָן שֶׁמִּכָּל מָקוֹם אֵין לִבּוֹ רוֹאֶה אֶת הָעֶרְוָה:לה^,21

ה יֵשׁ אוֹמְרִיםלו שֶׁהַנָּשִׁים יְכוֹלוֹת לְבָרֵךְ וּלְהִתְפַּלֵּל כְּשֶׁהֵן לְבוּשׁוֹת הֶחָלוּק אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן מַפְסִיקוֹת לְמַטָּה מִלִּבָּן, לְפִי שֶׁעֶרְוָתָן לְמַטָּה מְאֹד וְאֵין לִבָּם רוֹאֶה אֶת הָעֶרְוָה. וּמִכָּל מָקוֹם אִם הֵן עֲרֻמּוֹת, כֵּיוָן שֶׁעֶרְוָתָן מִגֻלָּה וְנִרְאֵית לַאֲחֵרִים – אָסוּרלז מִשּׁוּם "וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְגו'". וְאִם הִיא יוֹשֶׁבֶת שֶׁאָז אֵין פָּנֶיהָ שֶׁל מַטָּה נִרְאֵית – מֻתֶּרֶת לְבָרֵךְ אַף עַל פִּי שֶׁהִיא עֲרֻמָּה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ר"ו:לח^,22

ו שְׁאָר אֲבָרָיו רוֹאִים אֶת הָעֶרְוָה – מֻתָּר.לט אֲבָל אִם אֵיזֶה מֵאֲבָרָיו נוֹגֵעַ בְּעֶרְוָתוֹ אוֹ בְּעֶרְוַת חֲבֵרוֹ – אָסוּר לִקְרוֹתמ אוֹ לְהִתְפַּלֵּל.מא וְיַרְיכוֹתָיו שֶׁהָעֶרְוָה שׁוֹכֶבֶת עֲלֵיהֶן – צָרִיךְ לְהַפְסִיקָן בְּבֶגֶד,מב אוֹ לְהַרְחִיקָן בְּעִנְיָן שֶׁלֹּא יִגַּע הַגִּיד בָּהֶן. אֲבָל בַּכִּיס אֵין לָחוּשׁ אִם נוֹגֵעַ בָּהֶן,מג לְפִי שֶׁלֹּא אָסְרוּ אֲבָרָיו נוֹגְעִים בְּעֶרְוָתוֹ אֶלָּא מִשּׁוּם גְּזֵירָה אַטּוּ יָדוֹמד נוֹגַעַת בְּעֶרְוָתוֹ שֶׁאָז יָבוֹא לִידֵי הִרְהוּר, לְפִיכָךְ בַּכִּיס שֶׁאֵין לָחוּשׁ בּוֹ מִשּׁוּם הִרְהוּר אַף אִם הָיְתָה נוֹגַעַת בּוֹ – אֵין לִגְזֹר בּוֹ מִשּׁוּם אֲבָרָיו רוֹאִים אֶת הָעֶרְוָה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עֶרְוָה גְּמוּרָהמה לְעִנְיָן שֶׁאִם הוּא מְגֻלֶּה אָסוּר לִקְרוֹת כְּנֶגְדּוֹ מִשּׁוּם "וְלֹא יִרְאֶה בְךָ וְגו'":מו

ז הָיְתָה טַלִּיתוֹ חֲגוּרָה לוֹ עַל מָתְנָיו לְכַסּוֹתוֹ מִמָּתְנָיו וּלְמַטָּה, אַף עַל פִּי שֶׁמִּמָּתְנָיו וּלְמַעְלָה הוּא עָרֹם – מֻתָּר לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע, כֵּיוָן שֶׁעֶרְוָתוֹ מְכֻסָּה, וְגַם הַטַּלִּית מַפְסֶקֶת בֵּין לִבּוֹ לָעֶרְוָה.מז^,23 אֲבָל לְהִתְפַּלֵּל אָסוּר עַד שֶׁיְּכַסֶּה לִבּוֹ,מח^,24 לְפִי שֶׁבַּתְּפִלָּה צָרִיךְ לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּעוֹמֵד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וּמְדַבֵּר עִמּוֹ שֶׁצָּרִיךְ לַעֲמֹד בְּאֵימָה, אֲבָל בִּקְרִיאַת שְׁמַע אֵינוֹ מְדַבֵּר עִם הַמֶּלֶךְ:מט^,25