שולחן ערוך: סימן פד

א מֶרְחָץ חָדָשׁ שֶׁלֹּא רָחֲצוּ בּוֹ – מֻתָּר לִקְרוֹת בּוֹ,א^,1 שֶׁאֵין קְרִיאַת שֵׁם אוֹסַרְתּוֹ כְּמוֹ שֶׁאוֹסֶרֶת בְּבֵית הַכִּסֵּא,2 לְפִי שֶׁבֵּית הַכִּסֵּא הוּא מָאוּס בְּיוֹתֵר.ב

וּמֶרְחָץ יָשָׁן,3 בַּבַּיִת הַחִיצוֹן שֶׁכָּל הָעוֹמְדִים שָׁם הֵם לְבוּשִׁים – מֻתָּר לִקְרוֹת שָׁם קְרִיאַת שְׁמַע וּלְהִתְפַּלֵּל.ג^,4

וּבָאֶמְצַע שֶׁקְּצָת מִן הָעוֹמְדִים שָׁם הֵם לְבוּשִׁים וּקְצָתָם עֲרֻמִּים – יֵשׁ שָׁם שְׁאִילַת שָׁלוֹם,5 אֲבָל לֹא6 קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה וְדִבְרֵי תּוֹרָה7 (א) אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאֵין שָׁם אָדָם עָרֹם.ד^,8 אֲבָל מֻתָּר לְהַרְהֵר שָׁם בְּדִבְרֵי תּוֹרָהה אֲפִלּוּ כְּשֶׁיֵּשׁ שָׁם עֲרֻמִּים.ו^,9 וּמֻתָּר לִפְסֹק שָׁם דִּין, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֹאמַר טַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר, שֶׁזֶּה אֵינוֹ אֶלָּא כְּמוֹ הִרְהוּר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה שֶׁמְּחַשֵּׁב הַטַּעַם בְּלִבּוֹ.ז

וְהַבַּיִת הַפְּנִימִי שֶׁכָּל הָעוֹמְדִים שָׁם הֵם עֲרֻמִּים – אֲפִלּוּ שְׁאִילַת שָׁלוֹם אָסוּר כִּי "שָׁלוֹם" הוּא שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,ח שֶׁנֶּאֱמַר:ט^,10 "וַיִּקְרָא לוֹ ה' שָׁלוֹם". וְהוּא הַדִּין שֶׁאָסוּר לִתֵּן שָׁלוֹם לַחֲבֵרוֹ בִּמְבוֹאוֹת הַמְטֻנָּפוֹת.י

וְאָדָם שֶׁשְּׁמוֹ שָׁלוֹם – יֵשׁ אוֹסְרִיןיא לִקְרוֹת בִּשְׁמוֹ אֶלָּא בִּלְשׁוֹן (לע"ז). וְיֵשׁ מַתִּירִין,יב כֵּיוָן שֶׁאֵין מִתְכַוֵּן עַל עִנְיַן הַשָּׁלוֹם אֶלָּא לְהַזְכָּרַת שְׁמוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם (וּבְדִבְרֵי סוֹפְרִים הַלֵּךְ אַחַר הַמֵּקֵל.יג וְכֵן נוֹהֲגִין).

וְאָסוּר לַעֲנוֹת שָׁם אָמֵן,יד וְלֹא לְהַרְהֵר בְּשׁוּם דָּבָר שֶׁבִּקְדוּשָּׁה.טו^,11 וְאִם שָׁאַל לוֹ אָדָם דְּבַר הֲלָכָה – אָסוּר לוֹמַר לוֹ אֵין מְשִׁיבִין בַּמֶּרְחָץ.12 אֲבָל בַּבַּיִת הָאֶמְצָעִי מֻתָּר לוֹמַר לוֹ כָּךְ:טז^,13