האם מותר לשחות בשבת?

יש כמה בעיות אפשריות בשחייה בשבת. אבל כמו בתחומי הלכה רבים, יש משמעות להקשר ולהגדרות המדויקות. בואו נצלול פנימה.

נהרות, אגמים ובריכות

המשנה קובעת ששחייה אסורה בשבת1. מה ההגדרה ההלכתית לשחייה? הרמת שתי הרגליים מרצפת הנהר או הבריכה, וציפה או התקדמות בתוך המים2. הגמרא מסבירה שטעם האיסור הוא ששחייה עלולה להוביל ליצירת כלי עזר לשחייה, פעולה שאסורה בשבת3.

עם זאת, איסור זה חל רק על שחייה בגוף מים הדומה לאגם או לבריכה. האיסור כולל בריכה ביתית מתנפחת, אם הרחצה בה כרוכה בהתזת מים החוצה, בשל הדמיון לנהרות ובריכות. אולם אם ממלאים אמבטיה או גיגית ענקית במים, אין איסור בכך, מכיוון שההיתכנות ליצירת כלי עזר לכאלו בריכות נמוכה מאוד (כלומר, ההבדל בין אמבטיה לבריכה מתנפחת הוא שהאחרונה דומה יותר לבריכה רגילה, בה חל האיסור). כמו כן, בריכת קרקע בעלת שפה סביב הבריכה, שמונעת התזת מים החוצה, מותרת אף היא בשחייה בשבת4.

פסיקה זו הובילה לדיון ביחס לבריכות עכשוויות. למרות שלרוב אין שפה מוגבהת סביבן, הן אינן מליאות במים עד סופן, כך שהרחצה בהן לא מתיזה מים החוצה. האם הבריכות הללו נחשבות בעלות שוליים או לא5?

כפי שמיד נראה, יש בעיות נוספות בשחייה בשבת, שנוגעות לבריכות המוכרות לנו.

בגד ים ונשיאת מים

בלבישת בגד ים, קיים סיכוי סביר לסחיטת מים מהבגד, שאסורה בשבת6.

בעיה נוספת קיימת בשחייה בשטח בו אין 'עירוב' בשבת ('עירוב' הוא חוט או גדר שמקיפים אזור מסוים, ובכך הופכים אותו ל'רשות היחיד', בה מותר לשאת חפצים ממקום למקום בשבת. בהעדר עירוב, השטח נחשב ל'רשות הרבים' בה הטלטול אסור. הלכה זו רלוונטית בעיקר לחוץ לארץ, היות שברוב ערי הארץ יש עירוב. כמובן שהבעיה מתעוררת בנהר או בחוף הים, ולא בבריכה פרטית בחצר הבית). במקרה כזה, יציאה מהבריכה כרוכה בטלטול המים שעל הגוף, שאסור בשבת7.

מקרים חריגים

מעבר לבעיות הקודמות, המנהג המקובל8 הוא לא להתרחץ (אפילו במים קרים) בשבת9. כך שכל שחייה בשבת לא רצויה10.

מקרים חריגים הם אם מדובר במצווה (כמו טבילה במקווה לפני התפילה, כמנהג חסידים) או בקיץ לוהט – בהם מותר לרחוץ את הגוף אפילו בבריכה נטולת שוליים (במים קרים) - ללא שחייה - ולהקפיד להימנע מהאיסורים שהוזכרו קודם (סחיטה וטלטול)11.

במקרים חריגים נוספים, רצוי לשאול רב לפני שבת.